ורד דר מפסגות: סוף שבוע של נתונים חזקים, עלייה בתשואות בארה"ב

נתוני היבוא הנפט של סין היו חזקים, נתוני המלאי של הנפט בארה"ב הצביעו על ירידה (לעומת צפי לעלייה במלאים), סוכנות הנפט האמריקאית העלתה את תחזיותיה לביקוש עולמי לנפט - כל אלו היו מובילים לעלייה חדה במחירי הנפט בימים עברו. אלא שמחירה של חבית ביום שישי נסגר על פחות מ-70 דולר, לראשונה מזה חודשיים. סביר מאוד שלהתחזקות הדולר בימים האחרונים היתה תרומה לכך.



התחזקות הדולר, מצדה נעזרה בעיקר בנתונים אמריקאים חזקים מהצפוי, וכנראה גם בהמשך הבעיות של יוון, פורטוגל, ספרד ואירנלד (שקרויים בחיבה מרירה ה-pigs). התגובה להורדות הדירוג של מדינות אירופה היתה חלשה הרבה יותר משניתן היה לצפות על בסיס ניסיון העבר (הורדות דירוג של מדינות מזרח אירופה לפני כשנה). מרווח התשואות של יוון מול גרמניה מאוד עלה, אבל זהו.



התחזקות הדולר במהלך יום שישי מיתנה את עליות המניות שהיו תגובה לנתונים החזקים, אבל הדולר המתחזק לא הצליח למחוק לחלוטין את עליית המניות. מוקדם (מאוד) עדיין להכריז על סופו של הקשר ההפוך (והמאוד חזק עד כה) בין הדולר לבין מחירי המניות. הנתקות של הקשר תהיה חדשות מאוד טובות לשווקים.



אינדיקטורים שפורסמו



• מכירות קמעונאיות בארה"ב עלו בשיעור גבוה מהצפי, 1.3%. עם זאת, בערך חצי מהעלייה נובעת מגידול ברכיב של הדלק (שמחירו עלה) ומעלייה ברכישת מכוניות (שנעזרת בתוכנית טרייד אין ממשלתית נקודתית), אבל גם עלייה חודשית של 0.6% היא מכובדת יחסית לממוצע של 0.3% בשלושת החודשים הקודמים.



• מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן היה גבוה מהצפוי וגבוה גם מהנתון של חודש שעבר. הציפיות האינפלציוניות הנמדדות באותו סקר הצביעו על ירידה - נתון שאמור להרגיע את הפד (שבשום שלב לא שידר עד כה חשש מאינפלציה - להיפך).



• נתונים שפרסמה סין לגבי היצוא, היבוא, הצריכה הפרטית וההשקעה, הצליחו לבלבל קצת את הכלכלנים. סין מפרסמת נתונים שנתיים ולא חודשיים (וגם אלו זוכים למידה נמוכה בלבד של אמון).



בנובמבר, למשל, התברר שהיבוא הסיני עלה ב-27% בהשוואה ליבוא בנובמבר אשתקד. לשם השוואה, באוקטובר הוא פחת ב-6% לעומת אוקטובר אשתקד. זה לא שנתוני נובמבר פתאום שופרו, זה פשוט השפעת בסיס. כך, גם לגבי שאר הנתונים שפירסמה ביום שישי. בגדול, כשמנסים לחלץ את תוואי השינוי החודשי מהנתונים השנתיים, נראה שחוץ מנתוני ההשקעה, הנתונים של סין בסדר אבל לא מזהירים.



עלייה בתשואות בארה"ב



שילוב של גידול בהיצע אג"ח וירידה בביקוש לאג"ח עקב נתוני מקרו חזקים, הוביל לעליית התשואות על אג"ח לעשר שנים ל-3.54. שיפועו של העקום (תשואה על אג"ח לעשר שנים פחות תשואה על אגח לשנתיים) הוא היום הגבוה ביותר מזה כמעט שלושים שנה.



עקום תלול מהווה חדשות מצוינות עבור הבנקים שלווים במחיר אפסי ומשקיעים במכשירים טיפה יותר ארוכים - מי צריך לתת אשראי למשקי בית ולעסקים, כאשר אפשר להרוויח על אשראי חסר סיכון?



עליית התשואות היא כמובן חדשות פחות טובות למי שעדיין מוטרד מעוצמת ההתאוששות הכלכלית בארה"ב (כל מי שאינו מאמין ב-v, לרבות ברננקי). היא גם חדשות לא טובות לרכיב הסולידי בתיקים הישראלים.



ברשימת הדברים שעובדים היום נגד האג"חים (גם בישראל), אנחנו מונים:



• בשבועות האחרונים עלו ה-cds על האג"חים של שווקים מתעוררים, עקב הבעיות של דובאי ושל מדינות מערב אירופה. בעבר, באירועים דומים, עלו גם ה-cds של ישראל (ואיתן התשואות על אג"ח ישראליות), גם כאשר לא היה כל קשר בין הבעיות באותם השווקים המתעוררים לבין ישראל.



זה לא המצב הפעם. הסבר אחד הוא שהשוק נעשה חכם יותר ומבחין בין בעיות של דובאי ושל יוון לבין ישראל. אפשרות שנייה - זה רק לוקח זמן וה-cds יעלו.



• כל חודש שעובר מקרב אותנו להעלאת הריבית הראשונה בארה"ב. מצד שני, במהלך שבוע שעבר, בעקבות דו"ח המשרות המאוד חזק, הקדים השוק את ההערכה שלו למועד העלאת ריבית הפד הראשונה מיולי-אוגוסט למאי-יוני.



אם יתברר בהמשך שהוא הקדים יותר מדי (ממש לא מן הנמנע שכך יקרה), הרי שהתשואות ירדו שוב. (דרך אגב, נראה לנו שהדגש הרב שמושם על שינוי ריבית הפד נובע ממחשבה מוטעית ש"מה שהיה הוא שיהיה". אלא שהפעם לפד יש דרכים רבות מאוד לייצר הצרה מוניטרית מבלי בכלל לגעת בריבית.



בשבוע שעבר המשיכו בניסוי כלים שמטרתו לראות אם הם ערוכים, טכנית, לבצע מכרז ריפו הפוך - מדובר בכלי אחד מיני רבים לספיגת נזילות מהשווקים, ללא הזזת הריבית).



• כל שבוע שעובר מקרב אותנו לשינוי הנוסח בהודעת הפד - כפי שציינו לפני שבועות מספר. בעבר, שוק המניות לא חיכה להעלאת הריבית הראשונה, והתחיל להגיב כבר בשינוי הנוסח בהודעה - שינוי שבוצע 4-5 חודשים לפני שינוי הריבית.



• בארה"ב קיימת עונתיות בתשואות: ירידה ברבעון הראשון ועליה ברבעון השני והשלישי. בדרך כלל העונתיות האמריקאית לא אמורה לעניין אותנו בתיק הישראלי, אבל העובדה היא שבחודשים האחרונים הגורם בעל ההשפעה המשמעותית ביותר על התשואות בישראל היה התשואות בארה"ב, ולא כל אינדיקטור ישראלי.



• ככל שעובר הזמן והחששות הפיננסיים והכלכליים נרגעים בארה"ב, כך יהיה לגודלו של הגרעון והחוב משקל רב יותר בהשפעה על התשואות בארה"ב בהשוואה להשפעת הריבית הקצרה.



• תוכניות הרכישה של אג"חים בארה"ב נגמרות. ההערכה היא שהן היו אחראיות ל-35 נקודות בתשואה.



• אם הדולר ימשיך להתחזק, לפחות בטווח הקצר - יתרום הדבר לעליית התשואות בגלל ירידה בלחץ של הזרים לרכוש דולרים בשביל להחליש את המטבע המקומי. חלק משמעותי מרכישת דולרים זו היא דרך האג"חים הארוכים יותר.



מנגד, לעומת ארה"ב ומדינות מערב אירופה, הגרעון התקציבי בישראל הולך להיות נמוך בשיעור ניכר מהתחזית המקורית. זה נכון גם ל-2009: גרעון של 5% בערך לעומת יעד של 6%, וזה נכון גם לגבי 2010: גרעון שיהיה קרוב יותר ל-4.5% מאשר ליעד של 5.5%.



עוד



• ארה"ב בדרך לחקיקת רפורמות הרגולציה הפיננסית - "בדרך", אבל זה יקח עוד תקופה מאוד ארוכה, שבמהלכה תעבור הרפורמה שינויים לא מינוריים.



הרפורמה אדירת המימדים כוללת רגולציה על משכנתאות, על כרטיסי אשראי, על קרנות גידור ועל חברות דירוג. הרפורמה כוללת גם פרק המתייחס להרחבת סמכויות הממשל באשר למוסדות פיננסיים גדולים (או במילים אחרות, הקמת גוף שימנע את קיומם של גופים "גדולים מכדי ליפול"), פרק המתייחס להקמת מועצת רגולטורים לבחינה שוטפת של סיכונים. ופרק שאנחנו נוטים לחשוב שלא יעבור בחקיקה הסופית (שתיקח עוד תקופה ארוכה) בנושא פיקוח הדוק יותר על פעולות הפד.



• האמריקאים הולכים להעביר עוד תוכנית פיסקלית לסיוע לתעסוקה ולעסקים קטנים.



• ברזיל הכריזה על עוד שורה של צעדים תומכי צמיחה, לרבות קו אשראי של 45 מיליארד דולר לבנק לפיתוח ברזיל.



• גם ליפן יש תוכנית פיסקלית נוספת להגברת הצמיחה.



• כצפוי, הבריטים הותירו את הריבית ללא שינוי ב-0.5% והותירו גם את התוכנית שלהם להמשך רכישת אג"ח.



• כצפוי, האירופאים הותירו את הריבית ללא שינוי ב-1%.



הכותבת הינה כלכלנית ואסטרטגית ראשית בפסגות בית השקעות.