נדמה לכם שעורך הדין משקר? צודקים

>> במקצוע עריכת הדין מובנית דילמה אתית. מצד אחד, עורך הדין חייב לייצג את הלקוח שלו בנאמנות ובמסירות, אפילו בלוחמנות. מצד שני, עורך הדין חב חובת נאמנות לבית המשפט, ומכאן גם לציבור. הניגוד הזה נגרר גם אל משאים ומתנים שמנהלים עורכי הדין בשם הלקוחות מחוץ לכותלי בית המשפט. האם מותר לעורך דין לשקר עבור הלקוח כדי לזכות ביתרון? האינטואיציה אומרת שהתחרות הרבה במקצוע המשפטי גרמה לשחיקת הערכים הציבוריים של המקצוע. במלים אחרות, עורכי הדין מוכנים לקדם את האינטרס של הלקוח - זה שמשלם - על חשבון אינטרס הציבור. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות בארה"ב מחזקים את האינטואיציה הזו.



מחקר ראשון מסוגו מבחינת היקפו, שנערך בקרב 734 עורכי דין אמריקאים, מגלה שכשליש מהם היו מוכנים להציג מצג שקרי לבקשת הלקוח במטרה לזכות ברווח במשא ומתן. את המחקר ערכו הפרופסורים ארט הינשו וג'ס אלברטס מאוניברסיטת אריזונה בארה"ב. הנשאלים היו עורכי דין גברים ונשים בעלי ותק ממוצע של 20 שנה במקצוע שכולם עוסקים בתחומי המשפט המסחרי בערים גדולות (פיניקס שבאריזונה וסנט לואיס שבמיזורי).

בפני הנשאלים הוצגה הדילמה הבאה, שפותחה לצורך הכשרת עורכי דין בדילמות אתיות באוניברסיטת הרווארד: "אתה מייצג לקוח שחברתו לשעבר כתבה לו מכתב ובו סיפרה כי התברר לה שלקתה במחלת מין מדבקת וחשוכת מרפא. הלקוח ערך בדיקת מעבדה שלפי תוצאותיה הראשוניות עולה כי נדבק במחלה מחברתו לשעבר. החברה הביעה נכונות לשאת באחריות לתוצאות מעשיה והציעה שעורכי הדין שלכם ייפגשו וינהלו מו"מ לפשרה. בטרם הסתיים המו"מ מעדכן אותך הלקוח כי מסתבר שתוצאות הבדיקה היו שגויות והוא לא חולה, אך הוא זועם על החברה ורוצה שתשלם על כך שהעמידה אותו בסיכון. הוא מבקש שלא תגלה את תוצאות הבדיקה לצד שכנגד".



כללי האתיקה של עורכי הדין בארה"ב מתירים מרחב מסוים למניפולציות במו"מ. מותר לעורכי דין לא להציג את האמת בעניינים שאינם מהותיים, אך בדילמה המוצגת אין ספק מבחינה משפטית כי עורכי הדין התבקשו להציג מצג כוזב בעניין מהותי. 62% מהנשאלים אמרו כי ייסרבו לבקשה. 19% אמרו שאינם יודעים כיצד ינהגו ו-19% אמרו כי יסכימו לשקר עבור הלקוח.



"מקצוע עריכת הדין בבעיה חמורה"



החוקרים המשיכו לחדד את הדילמה. הם שאלו את עורכי הדין שסירבו לשקר אם יסכימו לבקשת הלקוח להימנע מלהעלות את המידע כל עוד הצד שכנגד אינו שואל אותם במפורש לגביו - גם זו עבירה אתית חמורה. כללי האתיקה בארה"ב אוסרים להסתיר מידע מהותי כשידוע לעורך הדין שהדבר מסייע להונאה. 13% מעורכי הדין אמרו שהיו מסכימים לבקשת הלקוח, 23% אמרו שהם מתלבטים ו-64% היו דוחים את בקשת הלקוח.



בסך הכל מצאו החוקרים כי יותר משליש מעורכי הדין היו מוכנים לשקר או להטעות את הצד שכנגד במו"מ, לבקשת הלקוח ובניגוד מפורש לכללי האתיקה. למעשה, 26% מעורכי הדין טענו כי הסתרת תוצאות הבדיקה אינה מצג שווא ו-13% אמרו כי אינם בטוחים בכך. ל-61% היה ברור כי זהו מצג שווא ועבירה אתית.



אגב, החוק בישראל דומה. על עורך הדין חלה חובה לנהל מו"מ בתום לב, ועל כן עליו לגלות לצד שכנגד עובדות מהותיות ורלוונטיות לצורך קבלת החלטה. עורכי הדין בארה"ב נשאלו כיצד לדעתם היו נוהגים עורכי דין אחרים - רובם סברו כי שיעור עורכי הדין שהיו מסכימים לבקשת הלקוח הוא 50% ויותר. כלומר, ההערכה ליושרם המקצועי של חבריהם אינה גבוהה.



"יש למקצוע עריכת הדין בעיה חמורה", כותבים החוקרים ומצביעים על הנימוקים שהעלו עורכי הדין להחלטותיהם בדילמה. שלוש הסיבות העיקריות שמנו עורכי הדין כנימוקים להחלטה להסכים לבקשת הלקוח היו: הסודיות האתית שבה מחויב עורך הדין, חסיון המידע שהוא מקבל מהלקוח ובקשת הלקוח המפורשת לשמור המידע בסוד. כלומר - הם ניתלו בכללי האתיקה כדי להפר כלל אתיקה אחר.



מחד גיסא, יש תקווה: כל אותם עורכי דין שאמרו כי יסרבו לבקשת הלקוח לשקר גם הצהירו כי יתפטרו מייצוגו אם יתעקש על השקר. מאידך גיסא, גם החוקרים מודים כי הסקר בחן שאלה תיאורטית ולא העמיד את הנשאלים בסיטואציה של לחץ מצד הלקוח בעולם אמיתי.