סין תציל את תעשיית השבבים הישראלית

>> עתידו של ענף האלקטרוניקה המקומי - אחד מענפי ההיי-טק המרכזיים בתעשייה הישראלית - נמצא בסין, כך סבורים במכון היצוא. הסיבה: השוק הסיני לייצור מוצרים אלקטרוניים גדל במהירות בעזרת סבסוד ממשלתי לצרכנים ותמיכה ביצרנים. יצרנים סיניים כמו האייר והייסנס מתמודדים בהצלחה בשוק העולמי מול טושיבה וסוני, ומאיימים להאפיל עליהן בטווח הבינוני. השוק הסיני משפר את איכות מוצרי האלקטרוניקה שלו, ובמכון היצוא סבורים שככל שחברות ישראליות יקדימו לחבור לענקיות הסיניות, כך ישתפרו סיכוייהן לשרוד ולצמוח.



עם תחילת המשבר הכלכלי החלו במכון היצוא ליזום מהלכים אינטנסיביים שמטרתם סיוע לחברות האלקטרוניקה הישראליות בחדירה לשווקים צומחים. אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא, אומר כי "במסגרת תוכנית שביט, פועל מכון היצוא לסייע לענף האלקטרוניקה שנפגע קשות מהמשבר. השוק הסיני זוהה כשוק בו תעשיית מוצרי הצריכה האלקטרוניים נמצאת בשלב של מעבר לפיתוח מוצרים עתירי ידע וטכנולוגיה ומעבר לפעילות גלובלית. סין צמאה לטכנולוגיות חדשניות ואיכותיות שיצעידו את מוצריה לקדמת השוק העולמי. השילוב בין הצורך הסיני בטכנולוגיות מתקדמות ולהיצע המרשים של ישראל בתחום, טומן בחובו פוטנציאל אדיר לחברות הישראליות".

ביולי יצאה משלחת חברות אלקטרוניקה ישראליות לסין ביוזמת מכון היצוא, בשיתוף עם חברת הייעוץ הבינלאומית אפקו, שסייעו לחברות ביצירת קשרים עם הלקוחות הסינים. תעשיית האלקטרוניקה בסין תורמת בממוצע כ-10% בשנה לצמיחת התמ"ג במדינה. הצמיחה בתעשיית האלקטרוניקה נשענה בעיקר על ביקושים מוגברים מבית ומחוץ, תמיכה ממשלתית חזקה ועלויות ייצור נמוכות - מגמות שמקבלות כעת חיזוק נוסף מצד תוכנית התמריצים הממשלתית להגברת הביקושים הפנימיים והיקפם.



ב-2009 השקיעה ממשלת סין קרוב ל-2 מיליארד דולר כדי לסייע לתושבים באזורים כפריים לרכוש מוצרי חשמל ואלקטרוניקה. הממשלה הסינית גם מעניקה סיוע לחברות הסיניות בתחום כדי להטמיע טכנולוגיות חדשות במוצריהן. על רקע הדברים, מצביעים במכון היצוא על הזדמנויות בסין לחברות ישראליות מתחום האלקטרוניקה, המבקשות לחדור לשוק הסיני.



"בניגוד לעבר, החברות הסיניות מודעות כיום לסביבה העסקית הגלובלית והציבו לעצמן למטרה לשפר את איכות המוצר והטכנולוגיה ולא להתייחס רק למחיר המוצר", אומר חפץ. "לכן, בכל מקום שבו יש לחברות אלקטרוניקה ישראליות טכנולוגיה לשיפור איכות המוצר הסיני, הן ימצאו שותף מעוניין", הוא מציין.



במכון היצוא צופים שכבר בעתיד הקרוב ניתן יהיה לראות כבר מותגי על סיניים. אם בשנות ה-80 חברת סוני הפכה לשם דבר בתעשיית האלקטרוניקה העולמית, בעשור השני של המאה ה-21 יעלה לסדר היום שמותיהן של הייסנס (עם מחזור מכירות של למעלה מ-7 מיליארד דולר ב-2008), tcl (עם מחזור מכירות של 5 מיליארד דולר ב-2008) והאייר (עם מחזור מכירות של כ-5 מיליארד דולר ב-2008). "חברות אלה שואפות לבנות את עצמן כמותגים בינלאומיים בעלות מוצרים מתקדמים ומובילים מבחינה טכנולוגית, והערכה היא שהן יצליחו", אומר חפץ.



ישראל - בין המובילות בענף האלקטרוניקה



ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם, שיש לה יכולות ייצור לכל תחומי האלקטרוניקה. הענף מייצר מוצרים מגודל שבבים, דרך טכנולוגיות, מכלולים ותת מערכות ועד למוצרי צריכה חשמליים. המשבר בענף האלקטרוניקה הישראלי החל בתחילת 2008, כחצי שנה לפני המשבר הכלכלי העולמי והתעצם במהלכו. התוצאה היתה פגיעה קשה בענף הישראלי, הכולל כ-300 חברות ומעסיק כ-60 אלף עובדים. מקצת מהחברות נסגרו, חלקן פיטרו עובדים, ואחרות עברו לשבוע עבודה קצר.



כמו שנכנס מוקדם למשבר, כך הצליח ענף האלקטרוניקה להיחלץ ממנו לפני אחרים. בחלק מתתי הענפים בתחום היציאה החלה בתחילת 2009, וברבעון השלישי של השנה כבר ניכרת התאוששות ברורה ברוב תתי הענפים שלו.



"התעשייה הישראלית מתבגרת", אומר רונן בנציון, מנכ"ל אפלייד מטריאלס ישראל. "בהסתכלות לעתיד, תעשיית השבבים תמשיך להוביל את הקידמה, במיוחד בכל הקשור למיקרו אלקטרוניקה. התעשייה מתאימה עצמה לצורך הרב של חברות לייצר בטכנולוגיות מתקדמות מאוד, בין היתר לדחוס כמה שיותר טרנזיסטורים לתוך פיסת סיליקון אחת, ועם זאת להוריד את העלויות לצרכנים", הוא אומר.



בנציון מציין כי ייצור השבבים כיום יקר הרבה יותר מבעבר, מה שמחייב היקפי ייצור גדולים מאוד בכדי להחזיר את ההשקעה על הציוד. כתוצאה מכך, מספר יצרניות השבבים יורד. "תעשיית השבבים העולמית תהפוך להיות יותר ויותר דומה לתעשיית הפארמה והמכשור הרפואי - הרבה חברות קטנות מפתחות מוצרים חדשים, אך כמעט שאין ביכולתן להחדיר אותם לשוק העולמי. בעקבות שינויים אלה, התעשייה תצמח בקצב נמוך יותר מבעבר, אך תהיה עמידה יותר בפני שחקנים חדשים שרוצים להיכנס פנימה. כמו כן, התעשייה תהפוך להיות יותר מרוכזת מבחינה גיאוגרפית, מה שיכול להוות הזדמנות לחברות הישראליות, אך גם סיכון".



אפלייד מטריאלס החלה להגדיל מחדש את מצבת כוח האדם שלה, וכבר גייסה עשרות עובדים. נתוני היצוא של הענף משקפים צמצום פערים מול התקופה המקבילה אשתקד, אף שיש עוד הרבה מקום לשיפור. הם אמנם מוטים למעלה באופן בולט כתוצאה מיצוא דרמטי מתחילת השנה של מפעל אינטל החדש בקריית גת, אולם גם בניטרולם רואים סימני התאוששות ויציאה מהמשבר. בניטרול היצוא החדש של מפעל אינטל בקרית גת ירד יצוא הענף בכ-20% בשלושת הרבעונים הראשונים של 2009, לעומת התקופה המקבילה ב-2008 והסתכם בכ-1.324 מיליארד דולר, לעומת כ-1.662 מיליארד דולר בהתאמה. עם היצוא של אינטל, רשם הענף עלייה של 50% ביצוא בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, לכ-4.136 מיליארד דולר, לעומת כ-2.748 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.



המשבר היכה בכל הענף, אולם אותות ההתאוששות המסתמנת מתחילת 2009 יוצרים בידול ברור בין תתי הענפים המרכיבים אותו. יצרניות הרכיבים האלקטרונים מפגינות התאוששות, בעוד שקבלניות המשנה, המייצרות ציוד עבור אותן חברות וחברות הזנק, שרויות עדיין במצוקה. תעשיית הרכיבים האלקטרוניים (שבבים) רשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה זינוק של 159% ל-2.811 מיליארד דולר לעומת 1.086 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השלישי הזינוק היה מרשים גם ביחס למחצית הראשונה של השנה, בה עלה יצוא תת הענף ב-89% ל-1.417 מיליארד דולר, לעומת 751 מיליון דולר במחצית הראשונה אשתקד.



העליות החריגות מיוחסות, כאמור, למפעל אינטל. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שביחס לגודלה הינה בעלת יכולות יצור מקיפה בתעשייה - מטכנולוגיית שבבים בסיסית, דרך עיצוב שבבים, ועד ייצורם ובדיקתם, כולל יכולת ייצור של ציוד לתעשייה זו. בנוסף, תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מפתחת טכנולוגיות לשוק ה-consumer electronics (מוצרי צריכה אלקטרוניים) העולמי מזה שנים, ובכללם רכיבים בודדים, תתי מערכות, קונספטים ומוצרים סופיים במקרים בודדים.



תחום המוליכים למחצה הוא אחד מעמודי התווך למוצרי הצריכה האלקטרוניים. מתוך כ-300 חברות הפועלות בישראל, 10-15 הן חברות גדולות (ביניהן אינטל, אפלייד מטריאלס ו-hp), המייצאות כ-60% מהיצוא בתחום. החברות האחרות הן חברות בינוניות וקטנות. תעשיית הרכיבים למחצה, הנחשבת לתת ענף מוביל בקבוצה, מורכבת מכ-100 חברות המתמחות בתכנון מוליכים למחצה, בהתבסס על מחקר ופיתוח מקוריים בתחומים דוגמת אודיו, וידיאו (כולל וידיאו אלחוטי), זיכרון והדמיה.



חברות הזנק ישראליות פועלות ברובן בפיתוח שבבים ומוצרים לתחומי מוצרי הצריכה האלקטרוניים ותקשורת, שם גם עיקר פוטנציאל המיסחור. שתיים לדוג הן סיאנו, המפתחת ציוד שבבים לתחום הטלוויזיה הדיגיטאלית. ;ואמימון, מפתחת רכיבי שבבים לאפליקציית וידיאו אלחוטי.



2009 - שנה קשה לתעשיית השבבים



תעשיית המולכים למחצה (סמיקונדקטורים) סובלה בשנים האחרונות מעודף היצע בשל בניה מאסיבית של מפעלים, על כן בשנת 2009 חלה ירידה בהשקעות. על פי מחקר של סמי (semi), ארגון הסמיקונדקטורים העולמי, ההוצאה הכוללת של מפעלי מוליכים למחצה בעולם להקמת מפעלים חדשים ב-2009 צפויה להסתכם בשיעור של כ-1.5 מיליארד דולר, לעומת יותר מ-5 מיליארד דולר ב-2008 ו-8.5 מיליארד ב-2007. מדובר ברמת ההשקעה הנמוכה ביותר בעשור האחרון. ב-2009 נבנו כארבעה מפעלי סמיקונדטורס בעולם, לעומת חמישה ב-2008 עשרה ב-2007.



ההשקעה בציוד למפעלי מוליכים למחצה צפויה לרדת במהלך השנה בכ-55% ל-12 מיליארד דולר לעומת כ-25 מיליארד דולר ב-2008. ההערכה היא שכושר הייצור העולמי בתחום המוליכים למחצה לא צפוי לגדול ב-2009. הצמיחה צפויה להיות רק במהלך 2010 והיא תסתכם בכ-10%.



המשבר בתעשיית השבבים העולמית ב-2009 גרר את יצרניות השבבים להאט ואף לעצור בחלק מהמקרים את ההשקעה בטכנולוגיות חדשות, לדוגמה לעבור מטכנולוגיית ייצור של 45 ננומטר לטכנולוגיה של 32 ננומטר.



מבין חברות השבבים הישראליות שנפגעו אנושות מהמשבר הכלכלי, הנפילה הכואבת ביותר היא של נגבטק, שעסקה בייצור מערכות לבדיקה אופטית של שבבי סיליקון והעסיקה כ-165 עובדים. קריסתה באה בעקבות חובות בגובה 135 מיליון שקל וגררה הפסדים גם למשקיעים בחברה, ביניהן קרנות הון הסיכון פיטנגו, וולינגטון פרטנרס, סטאר, ג'נסיס, אמדאוס ופועלים ונצ'רס.



גבי זליגסון, מנכ"ל נובה, מסביר כי הסיבה לפגיעה ביצרניות הציוד היתה חוסר האיזון בהשקעה על פני השנים - בעוד ב-2006-2007 היו השקעות מאסיביות מצד יצרניות השבבים, השנים 2008 ו-2009 היו חלשות. "הסיבה לירידה בביקושים היתה בגלל שב-2006 ו-2007 היתה צמיחה אדירה בכל הקשור למוצרי זיכרון, כמו אלה של סנדיסק, מה שהביא לפריחה של התעשיה". עם זאת, לדבריו, ממארס 2009 נראית קפיצה אדירה בביקושים מול ירידה במלאים של יצרניות השבבים. כמו כן ישנו ביקוש רב במיוחד בשבבים הנמצאים במכשירים סלולריים חכמים כמו אייפון ונגני מוסיקה. העליות בביקוש נובעות גם מתוכניות העידוד הממשלתיות כמו תוכנית התמריצים האמריקאית והתוכנית ביפן בה נתנו לאזרחים תלושים של 100 דולר לרכישת מוצרי אלקטרוניקה.



גם טאואר סמיקונדקטור, יצרנית השבבים ממגדל העמק, מצליחה לחזור ולהתאושש מהמשבר הכלכלי עם חוזים חדשים גדולים. ראסל אלוואנגר, מנכ"ל טאואר מציין כי "השנה עבדנו על המיזוג שלנו עם חברת ג'אז, כאשר כעת אנחנו בונים את הערך המוסף של החברה הממוזגת. היו לנו מספר גלי פיטורים, אולם המטרה היתה לייעל את החברה ולמנוע כפילויות עם ג'אז. עם זאת, הצלחנו למנוע פגיעה במו"פ. בסופו של דבר, לקוחות לא רוצים לשלם תוספת על התקורות של החברה".



בתחום תכנון השבבים, חברת הורייזון סמיקונדקטורס נסגרה וכל 70 עובדיה פוטרו. לעומתה, חברות מבוססות ובעלות מוצרים נדרשים, לדוגמה בענף התקשורת, הצליחו לשרוד, בהן צורן אקטליס נטוורקס, ו-ceva.



לוי גרצברג, מנכ"ל צורן, חברת תכנון שבבי המולטימדיה למצלמות דיגיטליות ולנגני dvd, אומר כי השנה האחרונה היתה שנה של מעבר. "אחרי 2007, שהיתה שנה טובה לתעשיית השבבים, החלה האטה בשוק השבבים בתחילת 2008. הצלחנו להגיב מראש עוד בטרם החלה ההשתוללות בוול סטריט. חזינו חלק מהמשבר מראש והתחלנו להגיב לפני ההשתוללות בוול סטריט. היות שאנחנו מוכרים שבבים למוצרים לשוק הצרכני, היינו צריכים להגיב מהר לאירועים, ובמסגרתם סגרנו כמה מרכזים בגרמניה וקנדה, איחדנו את מרכז הפיתוח בנתניה עם חיפה והחלטנו לצאת מכמה שווקים".