>> באמצע 2007 סיפר בנימין נתניהו כי באחד מימי הטירונות שעבר בבית ליד, התבקש על ידי מפקדו לערוך מרוץ שבו כל חייל מרכיב את החייל שלצדו ומתחיל לרוץ. באופן מקרי, סיפר נתניהו, הבחור הכי קטן במחלקה נאלץ לסחוב את הבחור הכי גדול, ולכן קרס בדרך.
כך המשיל נתניהו את המגזר הציבורי - (השמן), ואת המגזר העסקי (הרזה), והודיע כי יפעל לאזן את התמונה. במובן מסוים הוא הצליח: ב-2002 הגיע התוצר הציבורי ל-50.6% מהתוצר הגולמי הכללי, ומאז הוא נמצא במגמת ירידה ל-43% - דומה למצב במדינות ה-oecd. הירידה במשקל המגזר הציבורי לא נבעה מהתייעלות שחלה שם, אלא דווקא מצמיחה במגזר הפרטי, שבו צמח התוצר כמעט בכל שנה מאז 1996 יותר מהממוצע. בחישוב יחסי, המגזר העסקי ותופס מקום רב יותר בעוגת התוצר.
התוצר הציבורי כולל את ההוצאה על שכר (כ-45% מההוצאה הממשלתית). מספר המשרות במגזר הציבורי עולה במהירות ובקצב גבוה יותר מבמגזר העסקי: מאז 1999 גדל מספר המשרות הציבוריות ב-30%, לעומת מספר המשרות במגזר העסקי שגדל ב-23% בלבד.
בעיות המשקל של נתניהו
טל לוי
14.12.2009 / 6:49