ההיי-טק הישראלי ממשיך לרתוח בכל הקשור לעסקות ענק: ביום שלישי, לאחר כמה דחיות צפויה לחתום באופן רשמי החברות אלקון (alcon) על רכישת חברת הטכנולוגיה הותיקה אופטונול (optonol), המפתחת שתל לטיפול במחלת הגלאוקומה, עבור סכום שיכול להגיע לכ-200 מיליון דולר. תג המחיר עבור העסקה עומד על כ-170 מיליון דולר.
ל-themarker נודע כי ההסכם כולל גם earn out, כלומר לפי ההסכם נוצרה נוסחה שקובעת כי בעלי המניות באופטונול עשויים לקבל יותר כסף לפי אבני דרך מסוימות שאלקון צריכה להגיע אליהן, קרי היקף מכירות ברמה מסוימת.
אופטנול היא חברה ותיקה מאוד בענף המכשור הרפואי. למעשה כמעט ולא רואים אקזיטים דומים בהיי-טק הישראלי. חברה שפעילה על הכביש משנת 1996, כמעט 15 שנה, ונמכרת בתג מחיר מזהיר של כ-200 מיליון דולר. לפי חברת המחקר ivc-online, בחברה הושקעו לאורך השנים כ-17 מיליון דולר.
גורם המעורה בפרטי העסקה מעריך כי באופטונול הושקעו קצת יותר, כ-40-30 מיליון דולר לאורך השנים, אם כי הנתון יכול להיות לא מדויק שכן בשלב זה, רגע לפני חתימה על העסקה כשעוד אין פרטים רשמיים מטעם החברות, קשה לומר מהו היקף ההשקעה המדויק.
בהנחה שמדובר ב-17 מיליון דולר, אזי האקזיט הנוכחי, בהנחה שאכן יגיע לתג מחיר של כ-200 מיליון והרוכשת תעמוד באבני הדרך של מכירות המוצר, מדובר במכפיל שמשקף פי 11 על ההשקעה עבור כל המשקיעים לאורך השנים. כמובן שלא כל המשקיעים ירשמו אותו מכפיל על ההשקעה.
אותו גורם המעורה בפרטי העסקה אומר כי המרוויחה הגדולה מהעסקה היא קרן פיטנגו בניהולם של חמי פרס ורמי קליש. מי שמוביל את העסקה הנוכחית מטעם פיטנגו הוא רמי קליש. קליש נחשב למאמין גדול בחברה לאורך השנים ולתומך שלה. בענף הון סיכון אומר גורם אחר כי העסקה מתאימה לקליש שנחשב למנהל שמאמין שלחברות לוקח זמן רב להבשיל ולהגיע לאקזיט. פיטנגו צפויה לקבל את הנתח הגדול ביותר בעסקה הנוכחית, אך בשלב זה כשהעסקה טרם פורסמה רשמית, קשה לומר כמה תגרום, בייחוד לאור העובדה שהחברה עברה מספר סבבי גיוס הון והקצתה מניות בכורה מסוגים שונים למשקיעים לאורך השנים.
לפי חברת המחקר ivc-online, משקיעים עיקריים נוספים הם טכנורוב הולדינגס, טיטנאניום ונצ'רס, קרן בניהולה של נאוה סברסקי סופר. לפי חברת bdi ישראל, יזראל הלף קייר ואגמון אחזקות הם משקיעים נוספים בחברה. מאחורי השם אגמון אחזקות עומד עורך הדין צביקה אגמון, עורך ידוע ומוכר שלאחרונה היה בין המועמדים הסופיים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. קצת פיקנטריה. בין המשקיעים שלהם אחזקות קטנות בחברה ניתן לציין את אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות; וחברת הכנסת לשעבר, נעמי בלומנטל. קרן אוורגרין השקיעה בעבר בחברה אבל כבר לא מחזיקה במניות של אופטונול.
אופטונול נוסדה כספין אוף ממדינול
אופטונול נוסדה בשנת 1996 כספין אוף של מדינול לאחר שהיזם עירא ירון עזב את מדינול שנוסדה על ידי קובי ויהודית ריכטר. עירא, שהגיע למדינול מאורבוטק, הגיע עם השניים להסכם פשרה לאחר שמדינול זכתה להשקעה מבוסטון סיינטיפיק טרם הסכסוך בין השתיים. להסכם פשרה שלווה במאבק משפטי קשה הגיע גם פרופ' בנעד גולדווס, שותפו של ירון. גורם שמכיר מעט את ההיסטוריה של החברה אומר כי למעשה עירא קיבל בעקבות הגירושים עם מדינול אור הירוק ללכת בעקבות הפיתוח הטכנולוגי שבאותם ימים עליו עבדו סטנט להורדת הלחץ התת-עיני. "אופטנול היא חברה ותיקה ששרדה את כל העליות והירידות לאורך השנים ולמרות שעברו 15 שנה יצרה אקזיט למשקיעים שלה. עבור פיטנגו 3 , הקרן שממנה פיטנגו השקיעה בה, זה החזר יפה מאוד", אומר הגורם.
האקזיט הנוכחי ישפר מאוד את התשואה השלילית שרושמת פיטנגו 3, קרן משנת בציר 2000 בקביעות. לפי דו"ח קלפרס האחרון לקרן תשואה שלילית שנתית של 11.1%- והיא הצליחה להניב למשקיע שלה פי 0.5 על ההשקעה, כלומר על כל דולר שהושקע בה היא החזירה 50 סנט.
פיטנגו 3 השקיעה גם בחברת קולבר שנמכרה לג'ונסון & ג'ונסון עבור 159 מיליון דולר ולאחרונה נסגרה; בחברת טראנספארמה שיש לה הסכם גדול עם אלי לילי; ובחברות ויז'ן קייר ובריינסגייט שנחשבות למבטיחות. פיטנגו עצמה רשמה לאחרונה אקזיט בחברת דיון נטוורקס.
נקז בגודל גרגיר אורז
מדוע בעצם הפתרון של אופטונול הוא כל כך ייחודי? הסיבה היא שהנקז שפיתחה מסייע באחת המחלות הקשות שפוגעות כיום באנושות, מחלת הגלאוקומה. נתונים הנכונים לשנת 2009, שהתפרסמו בעיתון הארץ פורסם בחודש מרץ האחרון לרגל יום מיוחד לציון המחלה, מבהירים שכ-40 אלף איש חולים בישראל במחלת העיניים גלאוקומה. בנוסף, יש כ-40 אלף חולים נוספים בגלאוקומה הידועים למערכת הבריאות. הגלאוקומה (ברקית) היא הפרעה בניקוז הנוזלים הנוצרים באופן קבוע בעין וגורמת לעלייה בלחץ התוך עיני, כתוצאה מכך נגרם נזק בעצב הראייה ובשדה הראייה. נזקים אלה עלולים להביא עם הזמן לעיוורון. המחלה ניתנת לטיפול להורדת הלחץ התוך עיני בתרופות (טיפות עיניים או כדורים לבליעה), טיפולי לייזר וניתוחים. גלאוקומה הינה הסיבה השנייה בשכיחותה לעיוורון בעולם המערבי. מנתוני איגוד רופאי העיניים בישראל עולה כי בארץ רשומים כ-30 אלף עיוורים מתוכם כ-4,000 עיוורים עקב גלאוקמה. הגלאוקומה מכונה ברפואה גם 'הגנב השקט' של הראייה שכן הנזק שנגרם מהעלייה בלחץ התוך עיני לעצב הראייה מביא לאובדן הדרגתי של שדה הראייה עד לאובדנה המוחלט, אבל אין בדרך כלל כאב או ירידה דרמטית בראייה המהווים התרעה על קיום המחלה.
אופטונול פיתחה נקז חדשני בשם ex-presstm המוריד את הלחץ התוך עיני למידה הרצויה שמסייע לחולים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. הנקז שפותח על ידי אופטונול עשוי מאותה מתכת שבה עשויים סטנטים לשימושים קרדיולוגים, והינו בגודל הקטן מגרגיר אורז עם קוטר פנימי של 50, או 200 מיקרון. קצהו האחד חד (להקל על ההחדרה לעין), ובקצהו השני דיסקה (למניעת חדירת יתר של הנקז לעין) ועל פניו קיים מעצור שמטרתו לקבע את הנקז בעין. לאחר השתלת נקז זעיר זה הנוזלים מתנקזים מהחלק הקדמי של העין אל ריקמת העין ובכך יורד הלחץ התוך עיני למידה הרצויה.
פרופ' ארנה גייר, מנהלת מחלקת עיניים במרכז הרפואי כרמל בחיפה, מסבירה כי במקרים בהם הניתוח המקובל נכשל או שאינו מומלץ, למשל בגלאוקומה הנובעת מצמיחת כלי דם חדשים בעין, או בעיניים שעברו ניתוחים קודמים, או בגלאוקומה משנית לדלקת תוך עינית או חבלה, נהוג לבצע ניתוח עם השתלת נקז . בשנים האחרונות שונה הניתוח של השתלת נקז האקספרס. במקום להשתיל אותו מתחת ללחמית, כיום מושתל הנקז מתחת לדופן העין. הטכניקה הניתוחית פשוטה. הנקז מושתל במהלך ניתוח דומה לטרבקולקטומי - הניתוח המקובל לגלאוקומה, כשהוא מבוצע בהרדמה מקומית.
גייר אומרת כי פרסומים בספרות הרפואית הראו שהניתוח איזן במקרים רבים את הלחץ בעין מבלי לגרום לסיבוכים רבים. בראיון ל-themarker אומרת גייר כי נקז ה- ex-press לא מתאים לכל חולה. במקרים בהם הרקמה (הלחמית) מצולקת מאחר ואנשים עברו לא מעט ניתוחים באזור משתמשים במסתם הקרוי על שם אחמד שהומצא על ידי הודי. "מדובר בנקז עם שתסום שמווסת את ניקוז הנוזל. ה- ה- ex-press הוא משהו אחר לגמרי. הוא בנויח כמסמר חלול שאמור לשמור על פתח הניקוז מפני סגירה ומנקז את הנוזלים בקרבת האזור שבו הוא נמצא. הוא מחייב הימצאות ליד ריקמה בריאה. יש עוד נקזים בשוק אבל אלו שני הסוגים העיקריים".
אופטונול מעסיקה כיום בין 20 ל-30 עובדים בנווה אילן. צוות ההנהלה שלה כולל מלבד ירון עירא המנכ"ל והמייסד את דן גזית המשמש כסמנכ"ל כספים וסגן נשיא לפיתוח עסקי; עודד ניסן המשמש כסגן נשיא ומנהל מו"פ וייצור; יונתן קולטין המשמש כסגן נשיא ואחראי תחום רגולציה; פטריק קינג המשמש כמנהל אופטונול אמריקה; ומיטל בן חור המשמשת כמנהלת ניסויים קליניים.
אלקון היא חברת ענק המייצרת מכשירים לניתוחי עיניים ומוצרים לטיפול בעיניים ונסחרת בנאסד"ק (סימול acl). שוו השוק שלה הוא 48 מיליארד דולר. ההכנסות שלה בשנת הכספים 2008 עמדו על 6.2 מיליארד דולר והרווח הנקי עמד על כשני מיליארד דולר. נוברטיס רכשה 74 מיליון מניות מאלקון בשנת 2008 במחיר של 143 דולר למניה, מדובר בנתח של 25%. לנוברטיס יש אפשרות להמשיך ולרכוש 52% מאלקון שנמצאת בבעלות נסטלה בשווי של 28 מיליארד דולר. אלקון היא חברה אמריקאית ותיקה משנת 1945 שנרכשה על ידי נסטלה בשנת 1977. כיום יש לה פעילות ב-75 מדינות והיא מוכרת את תכשירי העיניים שלה ב-180 מדינות. היא מעסיקה כ-15 אלף עובדים. ברבעון השלישי המכירות שלה עמדו על 1.6 מיליאר דולר והרווח הנקי שלה עמד על 515 מיליון דולר.
האקזיט הנוכחי הוא חלק מגל רכישות שמתבצע לקראת סוף השנה לאחרונה. בין רכישות הענק הנוספות שדווחו לאחרונה ניתן לציין את ברודקום שרוכשת את דיון נטוורקס עבור כ-200 מיליון דולר; ויבמ שרוכשת את גארדיום עבור 225 מיליון דולר. עסקה נוספת שמתבשלת היא רכישת ג'אג'ה עבור כ-200 מיליון דולר מטעם o2, זרוע הסלולר של טלפוניקה באירופה.
מבחינת ענף המכשור הרפואי, האקזיט הנוכחי הוא עוד הוכחה לכך שהתחום הזה נחשב לפורה במיוחד בהיי-טק הישראלי. בשנת 2009 נרשמו שתי עסקאות גדולות בתחום: מדטרוניק רכשה את ונטור עבור 325 מיליון דולר; ובוסטון סיינטיפיק שרכשה את labcoat של אשר שמואלביץ' עבור כ-100 מיליון דולר. בשנת 2008 האקזיטים הגדולים מתחום מדעי החיים היו רכישת אומריקס באמצעות ג'ונסון & ג'ונסון עבור 438 מיליון דולר; וסנט ג'וד מדיקל שרכשה את מדיגייד עבור 300 מיליון דולר.
אלקון רוכשת את חברת הטכנולוגיה הישראלית אופטונול; האקזיט עשוי להגיע לכ-200 מיליון דולר
גיא גרימלנד
14.12.2009 / 14:52