"דברו ברור אל ציבור המשקיעים"

את כספי בר המצווה שלי, הפקיד אבי בתוכנית חסכון לגיל 18, התוכנית הייתה בריבית משתנה ולאחר כשנתיים של ריביות גבוהות ירדה הריבית בתוכנית לכ-0.5% לשנה. בגיל 23 כסטודנט לכלכלה באוניברסיטת ת"א גיליתי לראשונה את תחום המניות, אז גם מיהרתי לבנק וביצעתי רכישה ראשונה של קרן נאמנות מנייתית. הייתי צרכן פיננסי גרוע אבל לימודי המתמטיקה הבסיסיים מהתיכון הספיקו כדי להבין כי יכולתי לקבל תשואה גבוהה יותר כמעט בכל אפיק חסכון אחר בשנים האמורות עד כדי הכפלת הכסף.



בימים אלו תמלא שנה לנקודת השיא במשבר בשוק ההון המקומי. לפני שנה נגע מדד ת"א 25 בשער 630 ואילו מדד התל בונד 60 נגע ב-167 נקודות. המדדים שהשילו בשיא המשבר 50% ו-26% בהתאמה נמצאים היום ברמות אחרות לגמרי, מדד ת"א 25 השלים עלייה של 67% מנקודת המינימום ומדד התל בונד 60 השלים עלייה של 47%.



למפולת בשווקי המניות והאג"ח המקומיים תרמו שתי סיבות מרכזיות, הראשונה שבהן הינה כלכלית אמיתית, אין ספק כי בנובמבר 2008 היו התחזיות (שאגב, היו נכונות לאותה נקודת הזמן) קודרות והצדיקו מחירי מניות ואג"ח זולים יותר. הסיבה השנייה הייתה היסטריה שאחזה בציבור הרחב והובילה למכירת נכסים פיננסיים זולים (מסתבר היום) ומעבר לפקדונות, קופות גמל סולידיות וקרנות כספיות.



בפרספקטיבה של שנה ניתן לקבוע כי הציבור שנקט במהלך הדפנסיבי בחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר ביצע מהלך שגוי של מכירת נכסים זולים לאחר הפסד גדול וקיבוע ההפסד על ידי התבצרות בנכסים המניבים תשואה זעומה. אגב, התשואה בנכסים הסולידים הובילה להפסד נוסף והפעם ראלי, כאשר חלק גדול מהנכסים הסולידיים לא הניבו תשואה המתקרבת לתשואת מדד המחירים ולמשקיעים נגרמה שחיקה ביכולת הקנייה של הכסף.



בסיכומו של יום חלק ניכר בציבור הישראלי איבד מיליארדים מנכסיו כתוצאה מהמהלך האמור.



השאלה המעניינת באמת אינה מה לעשות עם החלב שנשפך, אלה כיצד בעתיד ישכיל הציבור לכלכל את צעדיו בצורה תבונית יותר שכן לא צריך להיות נביא כדי לקבוע כי משברים בשוק ההון עוד יהיו.



לא הכל שחור במערך המייעץ - ועדת בכר והפיכת הבנקים ליועצים פנסיונים, חוק היעוץ והרשיונות הנדרשים מהווים מקפצה אמיתית היוצרת את הצעד הראשון הנדרש להפיכת תהליך היעוץ למקצועי ותועלתי יותר ללקוח. סביר כי בשנים הקרובות המערכת היעוצית למיניה תשתכלל ותשפר משמעותית את התועלות לצרכן בתחום זה. לצערינו, היום מדובר במערכת לא בשלה בתחילת צעדיה ומשבר 2008 תפס אותה במידה רבה עם המכנסים למטה.



חינוך - אין ספק כי לחינוך פיננסי בכלל ובשנות התיכון בפרט יש מקום מרכזי וחשוב. מבלי לזלזל במקצועות האחרים הנלמדים בתיכון, אין ספק כי במשק הישראלי ששם את התכנון הפיננסי לפיתחו של הציבור, יש מקום כי המימסד יאפשר לציבור הקניה של מושגים בסיסיים והבנה בסיסית שתאפשר בטווח הארוך קבלת החלטות מושכלות.



מוצרים מובנים ופשוטים - המוצרים הפיננסים ובפרט הפנסיוניים סובלים מהעדר שקיפות המקשה על הבנת המוצר והצורך הפיננסי אותו הוא מכסה. תפקיד הרגולטור ליצור שפה אחידה, פשוטה ובהירה לכלל המוצרים הפיננסים שתאפשר הבנה של המוצר ורמת הסיכון בו.



הנסיונות שנעשו עד כה בתחום זה: הוספת אותיות, מספרים ו-! בתחום הקרנות כאינדקציה לסיכון, ומדדי סיכון שונים ומשונים של אגף שוק ההון באוצר לתחום הפנסיוני רחוקים מלספק תשובה סבירה ללקוח הקצה (ופעמים רבות גם למשווקים).



ולקח אישי אחד כאשר חוסכים לטווח ארוך (למשל כספי בר מצווה) נכון יותר להשקיע באפיקים "מסוכנים".



הכותב הוא גיורא סרצ'נסקי, מנכ"ל ישיר בית השקעות