ננוטכנולוגיה - אין מדיניות לאומית

מאת דבי קאופמן



המושג ננוטכנולוגיה פרץ לתודעה
הציבורית ב-2001, במיוחד לאור מאמציהן
של יצרניות השבבים הגדולות, החברות
אינטל ויבמ בעיקר, לפתח טכנולוגיות
חדשות של מזעור שבבים. שתי החברות
הכריזו על פריצות דרך בתחום זה
המתבססות על גילויים חדשים בתחום מדעי
חדש יחסית, החוקר את המתרחש ברמת
המולקולה והאטום ונקרא ננו-מדעים. ננו
הוא מיליארדית המטר, והמוצרים
הטכנולוגיים המיוצרים בעקבות המחקרים
משתייכים לתחום הקרוי ננו-טכנולוגיה.



אף שהמדינות התעשייתיות - ארה"ב, האיחוד האירופי ויפאן - יזמו תוכניות
לאומיות לתמיכה ולהשקעות בהיקף של מיליארדי דולרים במדע החדש והזעיר,
בישראל לא נקבעה כל מדיניות בתחום. עם זאת, למרות היעדר מדיניות
לאומית, מנסות רבות מהאוניברסיטאות להיערך בכוחות עצמן להקמת תשתית
מדעית בתחום. בשנה האחרונה הכריזו הטכניון בחיפה, אוניברסיטת תל
אביב, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון על הזרמת עשרות
מיליוני דולרים להקמת מרכזי מחקר בתחום הננו-מדעים ולפיתוח תוכניות
לימודים חדשות, רב-תחומיות, המיועדות להכשרת מדענים במדעים
הממוזערים.



אף שמכון ויצמן ברחובות ואוניברסיטת בר אילן לא הצהירו בפומבי על
השקעות חדשות בתחום, בשני המוסדות עוסקים חוקרים בתחומים הנחשבים
לבלתי-נפרדים מננו-מדעים, בהם חיפוש פתרונות חלופיים לשבבי סיליקון,
פיתוח חומרים חדשים ומחקר של רובוטיקה המבוססת על אטומים בודדים.



בסך הכל מסתכם היקף ההשקעות שתוכננו השנה בישראל בתחום מדעי הננו
בפחות מ-140 מיליון דולר - תקציב זעום לעומת השקעות בתחום של המדינות
המתועשות. למרות זאת, לאקדמיה הישראלית יש מעמד מרשים בענף חדש זה.
בטבלה שפירסמה באחרונה אוניברסיטת UMEA משוודיה, המדרגת את
האוניברסיטאות המובילות בעולם בפרסום מאמרים בתחום הננו-טכנולוגיה
ב-1996-2000-, מופיעה ישראל כמה פעמים במקומות גבוהים למדי.



סגנית נשיא למחקר באוניברסיטת בר אילן, פרופ' מינה טייכר, אמרה כי
מעמדה האקדמי של אוניברסיטה נקבע בהתאם למספר הפרסומים המתפרסמים
בכתבי עת מובילים בעולם. כך, למשל, מובילה המחלקה לכימיה באוניברסיטת
בר אילן את הטבלה האירופית; האוניברסיטה העברית בירושלים ממוקמת
במקום ה-11; הטכניון במקום ה-23; מכון ויצמן במקום ה-47.



השאלה הגדולה היא, האם לאור הקיצוצים בהקצבות לאוניברסיטאות בתקציב
המתוכנן ל-2002 אכן יוקמו מרכזים אלה, והאם בשנה הקרובה תגבש הממשלה
תוכנית לאומית להקמת תשתיות בתחום הנחשב מהפכני ויקר, אך כדאי מאוד
לטווח הארוך.