בנק ישראל פירסם הבוקר מחקר שבודק את הקשר בין קצבאות הילדים לבין הילודה בישראל. מהמחקר עולה כי השינויים בגובה קצבאות הילדים בשנים 1994-2007 השפיעו על פריון הילודה בקרב נשים ערביות וחרדיות, אך לא השפיעו על הילודה של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות.
הענקת קצבת הילדים לילד הרביעי והשביעי בגובה של 500 ו-560 שקל לחודש בהתאמה הגדילה את פריון הילודה של ערביות ב-%6 עד 7%, ושל חרדיות בכ-3%, בהשוואה למצב שבו לא היתה מוענקת להן כל קצבה. הענקת הקצבאות הגדילה את סך הילודה בישראל בכ-2%.
המחקר מלמד שביטול מלא של קצבאות הילדים היה מביא לירידה בפריון הכולל של החרדיות בכ-0.2 ילד (ילד אחד פחות בכל משפחה חמישית) ושל בדואיות בדרום בכ-0.4 ילד (2 ילדים פחות בכל משפחה חמישית). הפריון הכולל של יהודיות לא-חרדיות ודרוזיות היה נותר ללא שינוי.
בתקופת המחקר נרשמה מגמת ירידה בילודה (למעט אצל יהודים לא-חרדים). הקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2004 עד 2007 מסביר חלק משמעותי מהירידה בילודה בקרב נשים ערביות וחלק קטן מהירידה אצל נשים חרדיות.
לקיצוץ בקצבאות הילדים בשנים 2007-2004 היתה לרוב השפעה חזקה יותר על הילודה של נשים מבוגרות, המטפלות בילדים רבים ובעלות הכנסה משפחתית נמוכה, וכן על נשים שבאו ממשפחות מרובות ילדים.
מהי קצבת ילדים?
קצבאות הילדים הן כלי מרכזי של המדינה לסייע למשפחות במימון ההוצאות על גידול ילדיהן ולצמצום העוני ואי-השוויון בהכנסות בקרב משפחות עם ילדים. ואולם, תרומת קצבאות הילדים להקטנת שיעורי העוני עלולה להישחק במידה שהן גורמות לעלייה ניכרת בשיעורי הילודה של האוכלוסיות העניות, וכפועל יוצא לפגוע ברווחת ילדיהן ואף להגדיל את אי-השוויון בדור הבא.
בשני העשורים האחרונים חלו שינויים ניכרים בגובה של קצבאות הילדים בישראל: באמצע שנות התשעים הועלו הקצבאות ללא-יהודים והושוו לאלו של יהודים "יוצאי צבא", ב-2001 הוגדלו בשיעור ניכר הקצבאות לילד החמישי ומעלה, בשנים 2003-2002 קוצצו קצבאות הילדים בשיעור חד והקצבה לילד הבא היתה ב-2007 נמוכה במונחים ריאליים בכ-60% מהקצבה בשנת 2000.