אפקט ינואר בנאסד"ק

במהלך 16 השנים האחרונות היה ינואר חודש מוצלח עבור המשקיעים במדד הנאסד"ק. ב-13 מ-16 השנים האחרונות נרשמה בינואר תשואה חודשית גבוהה יותר מהתשואה החודשית הממוצעת לאותה שנה. ב-14 מ-16 השנים האחרונות נרשמה בינואר תשואה חיובית במדד.



הסיבה לעליות בינואר היא ככל הנראה מימוש אחזקות כושלות לקראת סוף השנה, בתהליך שנקרא "Window Dressing". מימוש אחזקות כושלות מאפשר קיזוז הפסדים לצורכי מס. בתום התהליך, אשר חופף לסיום שנת המס, חוזרים המשקיעים לשוק. ביפאן, לדוגמה, תהליך זה מתרחש במהלך חודש מארס, אשר חותם את שנת הכספים. לפני אפקט ינואר ישנו אפקט של ירידה במחירי המניות לקראת סוף השנה.



חודש ינואר מאופיין גם בתנודתיות גבוהה, כפי שעולה מנתונים שערכה המחלקה האנליטית של בנק לאומי, ולפיכך טוען הבנק כי השקעה בינואר במדד נאסד"ק היא ספקולטיווית. אפקט ינואר בנאסד"ק איננו אפקט שולי במונחי תשואות: עבור התקופה שנבדקה, היה זה החודש בעל התשואה הממוצעת הגבוהה ביותר - 5%.



עיקר אפקט ינואר - במניות קטנות



אולם אפקט ינואר שנוי במחלוקת. עיקר האפקט מתרחש במניות קטנות: קרנות של מניות גדולות (Large-Caps) נתנו בין השנים 1970-1999 תשואה ממוצעת של 2.17% בינואר, לעומת תשואה של 3.51% בקרנות של מניות קטנות (Small-Caps). במקרה של קרנות המניות הגדולות, ינואר היה רק ב-20% מהמקרים החודש העדיף להשקעות, אך עבור המניות הקטנות היה ינואר מוצלח ביותר ב-62% מהמקרים.







יש הטוענים כי אפקט ינואר איננו בעל תוקף רב מהסיבות הבאות: השווקים כבר מתמחרים את ההשפעות הצפויות לקראת ינואר, ובשל תנועת כספים רבה לכיוון תוכניות פנסיה מוגנות מס - שאינן מבצעות את מכירת המניות לקראת ינואר.



ניתוח של מועצת הסחר של שיקגו מראה גם כי בשנים האחרונות אפקט ינואר בשוק הרחב הוחלף בעליות של סוף השנה. במהלך דצמבר 2001 עלה הנאסד"ק ב-4.3% (עם יום מסחר אחד שנותר עד סוף השנה מחר); ומדד ה-S&P עלה ב-2.7%.



יש אנליסטים הטוענים כי אפקט ינואר הוא בכלל נבואה המגשימה את עצמה: שוק המניות עולה מכיוון שהמשקיעים קונים מניות בציפייה לעליות בינואר.