כמעט מדי יום בשבועיים האחרונים, בדקות האחרונות של יום המסחר, כמעט מדי יום, מגיע לשוק המט"ח הישראלי גורם בלתי ידוע שמוכר מטבע זר בכמות משמעותית ובכך גורם לירידה של הדולר. כך דיווחו ל-TheMarker גורמים בשוק המט"ח הישראלי. התופעה באה לידי ביטוי בנתוני המסחר התוך-יומיים בשבועיים האחרונים וגם בנתוני המסחר היום ואתמול.
סוחרים בשוק השקל-דולר העריכו כי הגורם אינו בנק ישראל אלא גוף זר שאינו משקיע לזמן ארוך, ופועל ממניעים ספקולטיביים קצרי טווח. על פי הגורמים, אותו גוף אינו צריך למכור כמות גדולה של דולרים כדי להוריד את שערו, מאחר שהמסחר בשעות אחר הצהריים המאוחרות דליל יחסית.
"בשעות אלה, שלאחר קביעת השער היציג ולאחר השעה 16:00, יכולות הוראות מכירה של כמה מיליוני דולרים בודדים להוריד את השער בשיעור משמעותי, לעתים אפילו אגורה או שתיים", אמר סוחר בחדר עסקות גדול. אותו סוחר העריך כי הגורם הוא זר, מאחר שרוב הבנקים והפעילים הישראלים מעדיפים לסגור את השנה בשער דולר גבוה ככל שניתן בעוד פעילות המכירה גורמת להורדת שערו.
"הבנקים בישראל נמצאים ביצירת עודף במט"ח, ומעדיפים לראות שער גבוה ב‑31 בדצמבר. לכן זה בוודאי גוף זר", אמר גורם בנקאי בכיר. "יש גופים, לדעתי זרים, אשר רוצים לראות את שער הדולר נמוך ככל שניתן בסוף השנה, ולכן הם מנצלים את הרגעים שבהם השוק דליל ובלתי סחיר, כמו בסוף ימי המסחר ובימי שישי, כדי לנסות ולדחוף אותו כלפי מטה", העריך פעיל ותיק בשוק המט"ח.
"אלא שבבנק ישראל לא פראיירים, הם רואים את הניסיונות האלה לכוון את השוק, ולכן הבנק רכש השבוע דולרים בשוק הפתוח כדי למנוע ממנו לרדת עוד בתגובה לכל הפעילות הספקולטיבית הזו", הוסיף הפעיל.
"מישהו מנסה לשפר את מצבו"
לסוחרים אחרים שצופים בתופעה היה הסבר אחר, ממוקד יותר. "מדי יום, בעת המסחר בשקל-דולר המתנהל בין הבנקים בניו יורק, בשעה 17:59 בדיוק, נקבע שער נקודתי לשקל מול הדולר", הסביר סוחר אחד, "ומישהו מנסה להוריד את השער הזה כדי לשפר את מצבו מול גורם מסחר אחר".
השער המיוחד משמש לחישוב רווחים והפסדים של חוזי אופציות על שער-השקל דולר. חוזים אלה הם מסוג OTC - Over The Counter, הם שונים מהאופציות הנסחרות בבורסה בתל אביב, ונוצרים באופן פרטני על ידי חדרי עסקות לצורך מסחר עם לקוחותיהם. על פי הסוחרים, בכל אחד מימי סוף השנה הקלנדרית מגיעים חוזים רבים לפדיון לסוף תקופת חייהם, ונראה כי הגוף שמוכר את הדולרים בסוף יום המסחר מנסה להוריד את השער כדי לשפר את מצבו בהתחשבנות הסופית.
שווקי המטבעות רגישים מאוד לניסיונות של גופים גדולים להשפיע על שערי החליפין, במיוחד סביב מועדים שבהם לקביעת השער יש משמעות כלכלית מיוחדת, כמו סופי שנה קלנדרית, סופי רבעון או תאריכים שבהם פוקעים חוזים עתידיים או סדרות גדולות של איגרות חוב צמודות למט"ח או חוזים עתידיים.
גורמים בכירים בבנק ישראל אמנם טענו בשבועות האחרונים כי לא צפו השנה בעת המסחר ב"מתקפות ספקולטיביות" על שער הדולר מול השקל, אך הסוחרים והפעילים בחדרי העסקות של הבנקים והברוקרים מדווחים כי גופים זרים, בעיקר קרנות גידור, פעילים מאוד בשוק השקל-דולר, ולעתים קרובות הם אלה שקובעים את המגמות. "לכולנו ידוע שישנן קרנות גידור זרות, כולל קרנות זרות שפועלות ממשרדים כאן מישראל, אשר מטלטלות לעתים את שוק השקל-דולר", אמר באחרונה מנהל באחד הבנקים הישראליים.
שוק המט"ח וזירת המסחר בשקל-דולר הוא השוק הנזיל והעמוק בישראל, עם מחזורי מסחר שמסתכמים ב-5 מיליארד דולר מדי יום, פי כמה מהמסחר בשווקי המניות ואיגרות החוב גם יחד.