קואלקום בוחנים השקעה של מיליוני דולרים בסטארט אפים ישראליים

"אנחנו בוחנים בקואלקום ישראל השקעה בסטארט אפים ישראליים", כך אומר איל בר-דוד, סגן נשיא קואלקום והאחראי על מרכז הפיתוח של החברה בישראל.

"עדיין לא ביצענו השקעה והתקופה האחרונה עיכבנו את המהלך, אך אנחנו ממשיכים להסתכל ולבחון סטארט אפים מתחום הטכנולוגיה בלבד. לא נשקיע בסטארט אפים מתחום פיתוח האפליקציות, את זה אנחנו משאירים למפעילות הסלולר.

"קואלקום העולמית משקיעה בחברות סטארט אפ טכנולוגיות ובחברות המפתחות אפליקציות. עדיין לא ברור לנו אם נבצע את ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון או ישירות ואין אצלנו העדפה לחברות בשלות יותר על פני חברות הנמצאות בשלב ראשוני. בכוונתנו להשקיע בסטארט אפים בהיקף של מיליוני דולרים".

"דור הביניים בסלולר יהיה איתנו 10 שנים לפחות, וקואלקום קוראת לו דור שלישי. אין טעם לקרוא לטכנולוגיה שתהיה איתנו במשך יותר מדור - כ'דור ביניים'.

"טכנולוגיית דור הביניים של ה-CDMA תתמוך בקצבים של 144 קב"ש, ואף תגיע לקצב של 307 קב"ש, בעוד ה-UMTS האירופי יתמוך בקצבים של עד 64 קב"ש ואולי בהמשך יגיע ל-140 קב"ש", טוען בר-דוד.

קואלקום האמריקאית היא המפתחת והמשווקת המובילה של טכנולוגיית CDMA2000 לדור השלישי. בעוד שה-CDMA נפוץ בעיקר בארה"ב ובמזרח אסיה, התקן האירופי - ה-GSM - שולט בנתח של כ-70% משוק טכנולוגיות הרשת בסלולר. חלוקת הנתחים בין הטכנולוגיות בדור 2 ו-2.5 היא שתכתיב, ככל הנראה, גם את החלוקה בין טכנולוגיות הדור השלישי של ה-CDMA לטכנולוגיית ה-UMTS, הנתפש כדור השלישי של ה-GSM.

בר-דוד לא מוכן לקבל את ההנחה שה-UMTS היא הממשיכה הטבעית של טכנולוגיית ה-GSM, "ה-UMTS היא למעשה WCDMA", הוא אומר.

בישראל הצהירו החברות סלקום ופרטנר כי הן יעברו לטכנולוגיית ה-UMTS. סלקום מתכוונת לבצע ניסוי בשימוש בטכנולוגיה זו כבר במחצית השנייה של 2002 וגם פרטנר לא מתכוונת להתמהמה, והיא ניצלה את ביקורו האחרון של נשיא נוקיה בישראל לשיחה על הקמה אפשרית של רשת UMTS.

פלאפון, הלקוחה של קואלקום, טרם הודיעה רשמית על כוונותיה הטכנולוגיות במעבר לדור השלישי של הסלולר. מנכ"ל החברה, יעקב גלברד, טען, קודם המכרז על רצועות התדרים לדור שלישי, שהוא רואה ברכישת רצועת התדרים בתחום 1,800 מגה הרץ כנכס ספקטרלי.

בר-דוד טוען כי "פלאפון לא תעבור ל-UMTS. אם הם לא יבינו שמהלך שכזה לא כדאי מבחינתם, נסביר להם את זה שוב. הם יודעים לקבל מאיתנו עזרה וייעוץ.

"בקונסטלציות מסוימות ה-CDMA יכולה לעבוד בתדרי UMTS. אני לא מבין מדוע פלאפון רכשה את תדרי ה-UMTS, אולי כחלק מניסיון להחזיק קלף מיקוח עתידי. אחרי שפלאפון יחוו את ה-1X הם לא ירצו להחליף אותו. מי מחליף רשת אחרי 10 שנים?

"היתרון של ה-GSM על פני ה-CDMA בא לידי ביטוי בעובדה שההגדרות ב-GSM גמישות יותר, בכך שהמפעילים יכולים להפעיל במקומות מסוימים Base Stations זולים יותר ובמחירי הקצה של המכשירים, כשהיום קיים פער של שנה בין מחירי מכשירי CDMA הגבוהים לבין מכשירי ה-GSM".

עם זאת, אומר בר-דוד, "ההבדל במחיר בין דור ה-CDMA הנוכחי לבין ה-1X הוא זניח, למעשה צריך להחליף רק את הצ'יפ ולבצע שינוי קל בתוכנה. על כן המעבר של פלאפון ל-1X יהיה יותר מהיר ופחות יקר בהרבה מהמעבר של סלקום לרשת ה-GPRS שלה.

"הדבר נכון גם לגבי המעבר ל-UMTS, כשעם השקתו יהיו מחירי הציוד בו גבוהים בעשרות מונים מאלה של ה-CDMA וה-GSM. אומנם המחיר יירד במהירות, אך עד שהוא ידביק את מחירי ה-1X יעבור זמן רב.

"ההחלטה של סלקום לעבור ל-GPRS היא החלטה אמיצה מאוד. החברה השקיעה ותוך מספר שנים היא תיזרוק את ההשקעה הנוכחית, כמו גם את ההשקעה בהחלפת הציוד ובאימון צוות המהנדסים שלה לטמיון".

בר-דוד מציין עוד כי העובדה שה-UMTS תעבוד בתחום תדר גבוה יותר (1,800 מגה) בהשוואה ל-CDMA הפעיל בתחום התדר של 800 מגה הרץ, מעניקה יתרון בולט לטכנולוגיה האחרונה בכך שהיא נדרשת לפחות ממסרים ואתרי שידור וקליטה. כמו כן, הוא מציין כי טכנולוגיית ה-CDMA מאפשרת קיבולת כפולה מזו של ה-UMTS.

בר-דוד מציין כי "קואלקום נכנסה גם לפיתוח של מוצרים בטכנולוגיית ה-UMTS, ויש לנו היום צ'יפים בכמויות הנדסיות ונקבעו כבר מועדי מכירה. זה לא אומר שהרמנו דגל לבן בפיתוח של ה-1X בו אנו מאמינים, אלא הדבר נעשה מתוך חיפוש אחר נתח שוק חדש".

לגבי מכרז ה-1X של פלאפון, סירב בר-דוד להתייחס, אך ציין כי "נכון מבחינת פלאפון לעבוד מול שני ספקים. אומנם יש בעיות בחלוקת השטח בין השניים, אך היום יודעים לפתור את זה, והמודל הזה נפוץ בעולם. יכול להיות שאני כמנכ"ל הייתי רוצה שתהיה תחרות בין שני ספקים.

לגבי השיחות שהוא ניהל מול משרד התקשורת בימיו של המנכ"ל דני רוזן, אמר בר-דוד, "אמרו לנו שיהיה GSM כי אנחנו קרובים לאירופה. פשוט החליטו בכך לבטל את ה-CDMA בארץ.

לגבי ההשקעה של קואלקום בפרויקט הטלפון הלווייני גלובאל סטאר, אמר בר-דוד, "לגלובל סטאר יש 52 לוויינים בשמים, אך היא לא הגדילה את קהל הלקוחות שלה בצורה מספקת. הכוונה היתה לתת כיסוי תקשורתי במקומות שבהם אין תאים סלולריים.

"החברה לא הצליחה. קואלקום פיתחה את הטכנולוגיה ואיכות הקול שהתקבלה היתה טובה, אך העולם עדיין לא בשל למוצר כזה, והוא היה יקר מדי. על כן, החברה חדלה מלהתפתח ונעצר הפיתוח.

"לאחרונה אנחנו התחלנו במאמץ מחודש לאפשר באמצעות גלובל סטאר תקשורת מוטסת ושירותי אינטרנט למחלקות העסקים במטוסים בקצבים של עד 100 קילו ביט בשנייה. הדמייה של המערכת כבר עובדת. המוצר אמור להיות מנוצל לטובת הגברת בטיחות הטיסה, ואם יצליח, יהיה ניתן לגייס כסף נוסף למיזם ולדחוף אותו קדימה".

בר-דוד ציין עוד כי קואלקום מתכוונת לעזור טכנולוגית לחברות ישראליות שמפתחות אפליקציות על BREW. "בקוריאה זה מצליח ואנחנו דומים לקוריאנים".

קואלקום ישראל הקימה ב-1993 מרכז פיתוח בישראל, המונה 130 עובדים.