מיטב בית השקעות: כיצד ישפיע שיפור בכלכלה על שוק האג"ח?

התשואות לפדיון ממשיכות לטפס - מה שונה הפעם?



שוק האג"ח הממשלתי סיים את שבוע המסחר בירידות שערים קלות כאשר מדד אגרות החוב הלא צמודות למדד בריבית קבועה ("שחר") ירדו השבוע ב-0.3% ומדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירדו ב-1.0%.



ירידות השערים שאפיינו את השבוע הן המשך ישיר לירידות השערים באפיק הממשלתי בשבועות האחרונים. החולשה נובעת בעיקר מהתשואות הנמוכות אבסולוטית אליהן הגיעו אגרות החוב הממשלתיות בכל העולם.



כשרמת התשואות לפדיון כה נמוכה, ברור, כי חששות המשקיעים הן אך ורק מפני העלאת ריבית והשאלה היא לא אם, אלא מתי, תעלה הריבית. על כן, כל נתון שמתפרסם נבחן בקפידה על מנת לבדוק האם זהו הנתון "שיגדיש את הסאה" ויגרום לבריחה מאגרות החוב הממשלתיות.



מול תהליך טבעי זה עומד הנגיד האמריקאי, בן ברננקי, וממשיך לטעון ככל שביכולתו כי ריבית הפד תישאר נמוכה עוד זמן רב. המצב המתואר ידוע וקיים כבר זמן רב ועל כן עולה השאלה מה שונה הפעם?
השוני העיקרי בעליית התשואות הנוכחית מפעמים קודמות הוא שהיא מגיעה על רקע נתונים מקרו כלכליים חיוביים מאוד שפורסמו בארה"ב והתחושה המתחזקת היא שהעלאת הריבית בארה"ב הופכת מוחשית יותר, גם אם לא מיידית.



ולגבי הכרזותיו של ברננקי, הרי לא היינו מצפים ממנו לומר שהריבית תעלה בקרוב ובכך לסכן את ההתאוששות הכלכלית עליה עמל כל כך קשה.



פער התשואות בין אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לבין האגרות המקבילות של ממשלת ישראל ירד השבוע קלות ועומד על כ-140 נקודות בסיס.



ציפיות האינפלציה הנגזרות מהפער בין אגרות החוב הצמודות למדד לשקליות באותו טווח לפדיון עומדות על 2.8%.



אבירם נאה, מנהל השקעות בכיר במיטב בית השקעות: "להערכתנו, עליית התשואות בשבועות האחרונים הפחיתה את הסיכון בהשקעה באיגרות הממשלתיות וזאת תחת ההנחה שעל אף הנתונים החיוביים שפורסמו לאחרונה עדיין צפויים קשיים לא מבוטלים למשק שיגרמו לבנק ישראל להימנע ככל האפשר מהעלאת ריבית".



גם האפיק הקונצרני סבל השבוע מירידות שערים כאשר מדדי התל בונד 20, 40 ו-60 ירדו השבוע ב-1.4%, 1.1% ו-1.3% בהתאמה. מדד התל בונד השקלי איבד 1.2% מערכו.



על אף, ואולי בגלל הירידה החדה בשערי האגרות הקונצרניות, במיטב ממשיכים להאמין שאלה המדורגות גבוה מעניינות להשקעה כיוון שחלק מירידת השערים בשערי האגרות הקונצרניות ניתן להסביר בעליית התשואות באגרות הממשלתיות המקבילות ואת שיעור הירידה ניתן להסביר בעובדה ששערי אגרות אלה עלו עד לאחרונה בחדות, ועל כן התיקון הינו הגיוני ומתבקש במיוחד על רקע ההנפקות הרבות של אגרות קונצרניות להן היינו עדים לאחרונה.



חשוב לזכור, שבניגוד לאגרות החוב הממשלתיות, שבמצב הנוכחי, שיפור בכלכלה פועל בעיקר לרעתן עקב החששות מהעלאת ריבית, אגרות החוב הקונצרניות עשויות להיתקל בהשפעות מנוגדות. מחד, השפעה שלילית בעקבות החששות מפני העלאת ריבית, ומאידך, שיפור בכלכלה עשוי להביא לירידה במרווח שבין האגרות הממשלתיות לקונצרניות אותו דורשים המשקיעים מהאגרות הממשלתיות.