קידומות בכפר הגלובלי

מאת אריק אלפר
בשנות ה-50 לא היו קידומות טלפון בינלאומיות. למעשה, כל המיתוג הבינלאומי נעשה באופן ידני ופרימיטיווי. שיחת טלפון בינלאומית היתה מתבצעת בין מרכזן, שהיה יוצר קשר עם מרכזן ממדינה אחרת. המידע על יעד השיחה היה עובר בדיבור ביניהם.



הצורך בקידומות בינלאומיות היה ברור. אחרי הכל, עם התפתחות שיטות האיתות, היה ניתן להעביר רצפי ספרות גם למרחקים ארוכים. גם בתווך הבינלאומי. כל מה שנותר היה הוא למצוא גוף מתאים, ניטראלי, שיחלק את הקידומות.



ITU - International Telecommunication Union, ארגון התקשורת של האו"ם, היה הגוף הנכון למשימה. הוא ליקט את מיטב אנשיו, וב-1960, הגיע לחלוקה של כלל הקידומות הבינלאומיות. אולם, החלוקה הזאת היתה תמוהה למדי. שני עקרונות מנחים ליוו אותה:



1) כל הקידומות הן בנות שתי ספרות בלבד.



2) הקידומות חולקו בסדר עולה, ע"פ סדר טפסי הבקשה, שהיו על שולחן הוועדה (או במילים אחרות, סדר אקראי לחלוטין).



כך למשל, ישראל קיבלה את הקידומת 34, ירדן - 41, פולין - 20, בריטניה - 44 (קידומת, המלווה אותה גם כיום). הבעיות עקב החלוקה התמוהה הזאת לא איחרו לבוא. מחסור עצום בקידומות בינלאומיות הביא ללחץ עצום בלתי פוסק לרה-אורגניזציה בעולם הקידומות הבינלאומיות. שבע שנים מאוחר יותר נכנע ארגון ITU.



טריטוריות תקשורת



ב-1967 ITU החליט לחלק מחדש. עבודת תשתית רצינית שנעשתה בארגון, הביאה לעקרון "שטחים תמורת קידומת". החלוקה נעשתה על בסיס גיאוגרפי בהתאם לספרה הראשונה של הקידומת הבינלאומית. ואילו הקידומת, עצמה, יכולה להיות מורכבת מספרה אחת, או 2 או 3 ספרות. ואולי גם 4. מכיוון שחלוקה זו מלווה אותנו, גם כיום, כדאי לפרט בנושא :



1 - קידומת בת ספרה אחת לצפון אמריקה.



2 - למדינות אפריקה (234 לניגריה, 249 לסודאן ו-21 כקידומת משותפת ללוב, אלג'יר, מרוקו ותוניס).



3 ו-4 - למדינות אירופה.



5 - למדינות דרום אמריקה כמו ונצואלה (58), בוליביה (591) ועוד.



6 - אוקיאניה מלזיה (60), אוסטרליה (61) ועוד.



7 - קידומת בת ספרה אחת לכל ברית המועצות.



8 - למדינות מזרח הרחוק - 81 ליפן, 82 לקוריאה ו-86 לסין.



9 - למדינות המזרח התיכון: 961 ללבנון, 972 לישראל, 98 לאיראן.



וב-1968 - שוב שינויים מפליגים. לא רק מדינות בארה"ב קיבלו קידומות בינלאומיות עצמאיות. גם באירופה נערכו שינויים מרחיקי לכת, ומדינות רבות קיבלו קידומות חדשות, שנשארו עימם עד עצם היום הזה: 33 לצרפת, 353 לאירלנד ועוד.



חלק מהמדינות קיבלו יותר מקידומת בינלאומית אחת, מסיבה שלא ברורה עד היום. מרוקו, למשל, קיבלה את הקידומות 210, 211 ו-212.



קידומת לכל פועל



במהלך שנות ה-70 חולקו קידומות בינלאומיות נוספות לאיי סיישל, בנגלדש ועוד. אז גם החלו התמורות הפוליטיות והמדיניות בעולם להשפיע על מפת הקידומות. הכלל הראשון, בהקשר זה, אומר שאם המדינה מתפרקת, כך גם הקידומת הבינלאומית.



כך למשל, ב-1984 קוריאה (קידומת 82) התפצלה לצפון קוריאה, שקיבלה את הקידומת 850, ולדרום קוריאה, שנשארה עם הקידומת הישנה. ב-1993 יוגוסלביה (קידומת 38) מתפצלת לשש רפובליקות שונות, הווה אומר, שש קידומות בינלאומיות חדשות. ואילו קצת לפני עשור וחצי היו כל רפובליקות שהרכיבו את ברית המועצות תחת הקידומת הבינלאומית 7. במרוצת השנים, רבות מהן קיבלו קידומת בינלאומית עצמאית.



האם כל פירוק מדינה חייב להסתיים בפיצול הקידומת הבינלאומית? האם שתי מדינות יכולות לחיות יחד בדו קיום טלפוני בינלאומי? צ'כיה וסלובקיה, למשל, חלקו זמן רב אותה קידומת (42), אם כי לבסוף הקידומת פוצלה ל-420 ו-421.



מאידך, נשאלת השאלה, האם כל פלג חתרני ונמרץ, ששואף להתבדלות רוחנית ומוסרית ממדינת האם שלו, יזכה לקידומת בינלאומית עצמאית? כאן המקום, להזכיר ש-ITU הוא גוף שנשלט ע"י האו"ם, וכל מילה נוספת מיותרת.



מגמה נוספת בעולם המספור היא שאיחוד מדינות בהחלט יכול להביא לאיחוד הקידומות הבינלאומיות. ב-1992 נפרדה מזרח גרמניה מהקידומת 37, ומתאחדת עם מערב גרמניה תחת קידומת בינלאומית משותפת 49. ב-1994 כשצפון תימן כבשה את דרום תימן, בא הקץ על הקידומת הבינלאומית העצמאית שלה - 979.



קצרה היריעה מלפרט את כל התמורות שחלו בתולדות המספור הבינלאומי. המתעניינים הרבים בוודאי ישמחו לדעת, ש-ITU מוציא מידי פעם מגזין אטרקטיווי, הסוקר שינויי קידומות (לרוב, פנים ארציות) ברחבי העולם. כמו כן, ברחבי האינטרנט תמצאו פורומים מרתקים של חובבי קידומות מכל העולם, השולטים בבקיאות מרשימה בכל שינוי ושינוי, שחל ברחבי הגלובוס.