הממשלה מודה: הפרטת בתי-הזיקוק פגעה בתחרות במשק הדלק

פיצול בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, הפרטתם בשנים 2005-6 והפרטת מתקני פי-גלילות ב-2007 – פגעו בתחרות במשק הדלק - כך עולה מטיוטת דו"ח וועדה בין-משרדית אשר דנה בשנה האחרונה בהשלכות ההפרטה על התחרות. המדובר בהכרה פומבית ראשונה של הדרג המשרדי במשרדי התשתיות והאוצר באשר להשלכות הליכי ההפרטה בענף הדלק על התחרות. טיוטת דו"ח הוועדה אשר הגיע לידי themarker ממליצה על שורת צעדים אשר נועדו להגביר חזרה את הפיקוח הממשלתי על המתרחש בענף הדלק – ולדאוג להסרת חסמים במקטעי הייבוא, האחסון, ההולכה והשיווק.
הוועדה אינה תומכת בהסרת הפיקוח הממשלתי על מחירי הדלק בתחנות – ומסתפקת בניסוח זהיר באשר להשבת הפיקוח על מחירי הדלק הסיטוניים בבתי-הזיקוק. ואולם, היא ממליצה לבחון את החוזים שחתמו בתי הזיקוק עם חברות הדלק הקמעונאיות ועם יבואניות דלק לישראל – וכן ממליצה להקל משמעותית על ההליכים להקמת תחנות-דלק חדשות.



ייסוד הוועדה בא בעקבות המהלכים הדרמטיים שחווה משק הדלק בארבע השנים האחרונות, ובראשם: פיצול בתי-הזיקוק בחיפה ובאשדוד, והפרטתם בשנים 2005-6. בית הזיקוק באשדוד (בז"א) נמכר במכרז לידי קבוצת פז – חברת קמעונאות הדלק הגדולה במשק – והפך לספק התזקיקים של הקבוצה. זאת, בעוד יתר הענף נסמך על בית הזיקוק בחיפה, שהופרט אף-הוא (לידי החברה לישראל ופטרוכימיים) – ובאמצעות תמחור אגרסיבי מנע את חלופת ייבוא הדלק בשנתיים האחרונות. לצד אלה, בחנה הוועדה גם את השלכות הפרטת מתחמי פי-גלילות לידי קבוצת דלק, אשר העבירה את מרבית כושר האחסון לידי חברת קמעונאות דלק אחרת.



תחנת דלק כל 20 ק"מ



מיעוט תחנות-הדלק בישראל (1,100) והקושי שבהקמת תחנות-דלק חדשות (זמן ממוצע של 7 שנים להקמת תחנה) – מהווים את אחד הגורמים הדומיננטיים להעדר התחרות בענף. זאת, טוענת הוועדה, בהעדר מדיניות ממשלתית מוסגרת באשר להקמת תחנות-דלק ציבוריות וזעירות. אלה הביאו בשנתיים החולפות להאמרה הניכרת במחירי התחנות עד כדי עשרות מיליוני שקלים לתחנה – וכן לתחרות העזה בין חברות הדלק הקמעונאיות סביב אספקת הדלקים להן.



לדעת הוועדה, על המדינה לדאוג כי "הקמת תחנת דלק חדשה תהווה איום תחרותי ממשי על כל תחנה קיימת". ולפיכך, מומלץ כי כל רשות מקומית תגבש מדיניות באשר להקמת תחנות דלק ציבוריות או זעירות בתחומן בתוך חצי שנה מיום אימוץ הממשלה את מסקנות הדו"ח, וכן יגדירו את האזורים שבהם אין מניעה מבחינתן להקמת תחנות דלק. בנוסף, מומלץ להטיל על מנכ"ל משרד הפנים להנחות וועדות תכנון לקביעת קריטריונים ולוחות-זמנים לקבלת החלטות – אשר חריגה מהם תפורש כאישור בקשה.
כמו-כן, הומלץ כי מנהל התכנון יחוייב בתכנון כל סלילת כביש חדש או הרחבת כביש קיים (ב-60 ק"מ לפחות) – בהקצאת שטח בצדי הדרך להקמת תחנת-דלק לכל מקטע של 20 ק"מ, ובכל אחד מכיווני הנסיעה. עוד הומלץ כי מינהל התכנון יכין עד חודש יוני 2011 תכנית מתאר ארצית (תמ"א) להקמת תחנות-דלק בכבישים קיימים שבהם קיימים מקטעים בני 20 ק"מ ויותר ללא תחנת-דלק. זאת, במקביל להקלות בתמ"א הקיימת (18) באשר להקמת תחנות-דלק זעירות, ולמגבלות ביטחון על תחנות ציבוריות (מרחק מבתים למשל) – וזאת עד ה-1 בינואר 2011.
מאידך, תוקפת הוועדה את תופעת ה"תחנות הפנימיות" – תחנות, בעקר בבעלות השותפות אברך-אלון, אשר הוצבו בעיקר בישובי ההתיישבות החקלאית לצורכי מכירה עצמית, אך בפועל נוטות לשירות הציבור הרחב כולו. הוועדה ממליצה להגביר את האכיפה על פעילות תחנות אלה, לדרוש מן המינהל עדכון דמי חכירה עבור הצבתן, ואף לקבוע כי מי שינפיק עבורן דלק – ייחשב כמזרים דלק לתחנות פיראטיות.



באשר לטענות בדבר אי ההיגיון שבהותרת מחיר הדלק לצרכן הסופי תחת פיקוח – בעוד שמחירו הסיטוני נעדר פיקוח ממשלתי, בוחרת הוועדה בהמלצה מינורית לפיה ייבדק הצורך להחזיר את הפיקוח על המחירים בשער בתי הזיקוק – בייחוד במזוט. מעבר לכך, ממליצה הוועדה לבדוק את ההסכמים ואת נוסחת המחירים החודשים שבין בתי הזיקוק לבין חברות הדלק – וזאת "כדי לוודא שאין אפליית מחירים בין החברות השונות". במקביל, ממליצה הוועדה לפקח על תעריפי החכרת מיכלי אחסון שגובות חברות פי-גלילות ותש"ן – היות ומדובר במשאב מוגבל שאינו בפיקוח.



קן תבדוק לאן נעלם הייבוא



ואולם, עיקר הבעיה בתחום זה נובעת מהעדר חלופות כלכליות לרכישת התזקיקים מבתי הזיקוק – משום העדר חלופת ייבוא. הוועדה מתייחסת לטענות לכאורה, לפיהן חתמו בתי הזיקוק על הסכמי בלעדיות עם יבואניות תזקיקים – במסגרתם נמנעות אלה מלייבא תזקיקים לישראל, ולפיכך ממליצה לממונה על ההגבלים העסקיים לבחון את קיומם של הסכמים אלה.
מעבר לכך, קוראת הוועדה לנקוט בשורת צעדים אשר יסירו חסמים מחלופת הייבוא – בעיקר בתחום התשתיות. בין היתר, ממליצה הוועדה לפתוח את המקשר הימי של חברת החשמל באשדוד לשימוש כלל המשק. ייבוא הדלק לישראל מבוצע כיום דרך נמל אשקלון (קצא"א), נמל חיפה או דרך המקשר באשדוד. עם-זאת, למרות קרבתו היחסית של המקשר באשדוד למרכז הארץ, הוא אינו משרת את השוק – אלא את חברת החשמל (לצרכי תחנת הכוח "אשכול") ואת בית הזיקוק באשדוד (בז"א). זאת, משום שהזרמת דלק דרך אשדוד נדרשת במעבר בשטח בז"א – וכן נדרשת בכפל תשלום לחברת החשמל ולחברת נמל אשדוד, עבור שירותים נלווים. לפיכך, ממליצה הוועדה כי שרי התשתיות והאוצר יפקחו על התעריפים שגובה חברת החשמל בגין שירותי פריקת הדלקים בנמל, ממליצה לבטל את אגרת הרציף בנמל, לבחון הקמת צינור הולכה ישיר מן הנמל למתקן פי גלילות הסמוך ולמתקני תש"ן, ובחון הסבה של מרכז הדלק של צה"ל לשטח אחסון ואף לתמוך בכוונות חברת נמל אשדוד להקים נמל דלק בשטחה.



באשר למקשר הימי בטרמינל קריית חיים – קובעת הוועדה כי זה יישאר בידי המדינה, למרות ניסיונות בז"ן להעבירו לרשותה. במקביל, קוראת הוועדה לבחון את עלות פרויקט ההזרמה ההפוכה של התזקיקים מחיפה לאשקלון, לבחון את העמקת השוקע בנמל חיפה – שיאפשר לאניות מכולה גדולות יותר לפרוק דלקים בנמל, וכן להרחיב את שטחי האחסון בעורף נמל חיפה, ולבחון הקמת צנרת עוקפת בז"ן להזרמת התזקיקים המיובאים ישירות למערכת הארצית, או למתקני האחסון של חברות השיווק במפרץ.



בסיכומו של הדו"ח, ממליצה הוועדה להגביר את השקיפות סביב הפיקוח בענף – וממליצה להורות ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פרסום דו"חות שנתיים כוללים העוקבים אחר מגמות ומדדים שונים (הוצאות שיווק, רמת תחרות, קצב הקמת תחנות חדשות, מחיר לצרכן וכולי).