צילום: גדעון צנטנר עריכה: גדי וינסטוק
ביקורת חריפה נמתחה על תוכנית ויסקונסין בדיון סוער שקיימה הבוקר ועדת העבודה והרווחה. בוועדת אין לפי שעה רוב בעד הצעת הממשלה בחוק ההסדרים לאשר את פריסתה הארצית של תוכנית "אורות לתעסוקה". ח"כים מסיעות הליכוד, העבודה, ישראל ביתנו, וש"ס שבקואליציה עדיין מתנגדים לסעיף בחוק ההסדרים.
על יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ (ליכוד) המתנגד לתוכנית, מופעלים לחצים להעלותה להצבעה בשבוע הבא, בטרם תפוג תוקפה של התוכנית הניסיונית - ב-31 בדצמבר 2009.
כץ אמר בפתח הישיבה כי "ראשי הערים עורכים קמפיין בכלי התקשורת להרחבת התוכנית. גם חברי הכנסת רוצים ליצור מקומות עבודה לא פחות מראשי הערים. עם זאת, צריך לייצר מקומות של עבודה בכבוד". הוא תקף את משרד התעשייה והמסחר ש"לא עמד בהתחייבותו לסיים את ההסכם עם עובדי שירות התעסוקה".
"אם האוצר היה נותן את התקציבים לשירות התעסוקה - היו תוצאות טובות יותר"
אושרת מימון מהאגודה לזכויות האזרח טענה כי "התוכנית הזו נכשלה לחלוטין. צריך לסיים אותה ולא להאריך את הניסוי. התוכנית כשלה במובן התוצאות המספריות שלה, כשלוקחים בחשבון את הערך התקציבי ובמובן החברתי. אם האוצר היה נותן את התקציבים לשירות התעסוקה, הוא היה מוביל להצלחות יותר גדולות". לדבריה, יחס ההשמות (בין שירות התעסוקה ל"אורות לתעסוקה") הוא רק פי 2 לעומת תקציב "אורות התעסוקה" הגדול פי 14 מהתקציב של שירות התעסוקה.
מימון ציינה כי פקיד בתוכנית אורות לתעסוקה מטפל ב-50 דורשי עבודה לעומת 400 דורשי עבודה המטופלים על ידי פקיד בשירות התעסוקה. בשנת 2007 מספר דורשי העבודה ב"אורות לתעסוקה" היה 9000 בחודש ואילו שירות התעסוקה טיפל ב-197 אלף איש בחודש, כלומר פי 21 אנשים בממוצע לחודש.
מימון הוסיפה כי עלות ההשמה של עובד אחד ב"אורות לתעסוקה" הינה כ-20 אלף שקל לעומת עלות השמה של כ-700 שקל באמצעות שירות התעסוקה. לדבריה, התוכנית מעמיקה את העוני וגורמת לפגיעה הקשה בזכויותיה החוקיות של האוכלוסייה הקשה.
"התכנית היא שחיתות"
חברות הכנסת מרינה סולדקין (קדימה) ושלי יחימוביץ' (עבודה) טענו כי התוכנית היא שחיתות. סולודקין טענה כי "על שר התמ"ת בנימין בן אליעזר להתפטר מתפקידו לנוכח תמיכתו בתוכנית. התוכנית הזו היא קיקיונית והיא גורמת לכך שלוקחים רופא והופכים אותו לטבח".
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל קדימה) טענה כי "התוכנית פגעה באימהות החד הוריות". היא תבעה שהיועץ המשפטי לממשלה יורה לממשלה לגנוז את התוכנית לאחר שבג"ץ פסל את החוק להקמת בית כלא פרטי.
פרופ' ג'ק חביב מנכ"ל מכון ברוקדייל לחקר הזיקנה אמר כי "התוכנית המוצעת מנסה לתת רמת שירות שלא היתה בשירות התעסוקה. אוכלוסיית התוכנית אינה משקפת את כלל מקבלי הכנסה: שליש עולים חדשים, שליש ערבים ושליש יהודים ותיקים.
חביב הציג מחקר בקרב 3,000 מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה ממנו עולה כי מבין 100 מקבלי קצבת הבטחה שנבדקו, 42 עבדו לפני תחילת התוכנית ו-10 נוספו 8 חודשים לאחר הפעלת התוכנית.
לדברי חביב, "רוב רובם של האנשים שנכנסו לעבודה נשארו בה לפחות 8 חודשים לאחר שהחלו בעבודה. הדבר משקף השמה יציבה של התוכנית". עוד אמר כי "התוכנית הצליחה במידה סבירה ובמידה ראויה לקדם את נושא התעסוקה בקרב האוכלוסיה הכי חלשה".
"צריך לקרוא לתכנית חושך לתעסוקה"
ח"כ דב חנין (חד"ש) העיר "עולה כי התוכנית משפרת את המצב אבל לא מייצרת מקומות עבודה. ח"כ ציון פיניאן (ליכוד) אמר כי "זה לא תוכנית אורות לתעסוקה אלא חושך לתעסוקה". ח"כ ג'אמלה זאחלקה קבע: "זהו שוד הקופה הציבורית".
ח"כ לוי-אבקסיס מתחה ביקורת על המחקר ואמרה שאינו מדוייק. חביב הודה שחלק מהנתונים במחקר חלקיים אולם הדבר לא פוגע באיכות המחקר. לוי אבקסיס טענה כי "ממחקר שערך מרכז המידע של הכנסת עולה כי יש ירידה מתמדת של 260 שקל בחודש לאם חד הורית העומדת בתנאי התוכנית. אם היא מאחרת או הילד חולה, נשללת ממנה קצבה. מי שנכנסת לתוכנית מאב דת את ההטבות הנילוות. אנו רוצים לשלב אותם עבודה אבל לא להפוך אותם לעניים".
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) טענה כי "אנו רוצים לסייע למקבלי קצבת הבטחת הכנסה להיקלט בעבודה אבל אנו לא רוצים לשפוך כסף על אנשי עסקים פרטיים שצריכים להרוויח מיליארדים על חשבונם של המובטלים. המדינה לא צריכה לשלם את הכספים הללו לאנשי עסקים פרטיים".
מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי טען: "עלות התוכנית כמיליארד שקלים לכמה שנים. אבל התועלת שלה גדולה. השמתם בעבודה של 40-20 אלף מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה והעברתם מתשלומי ההעברה של המדינה תרומה לצמיחה, לפיריון, והמדובר חיסכון יותר גדול ובהחזר ההשקעה אחרי 3 שנים. המספרים האבסולוטיים גדולים אבל גם כשסוללים כבישים העלות גבוהה".
ח"כ סולודקין השיבה לקדמי: "אנשים הם לא כבישים".
"התכנית עברה שינוי של 180 מעלות"
קדמי הוסיף כי "המטרה להשקיע באוכלוסיה שהוציאה את עצמה משוק העבודה ולא לייצר מקומות עבודה". בעקבות ביקורת של הח"כים, הוא הבהיר כי "אין כוונה לכל מקבלי קצבת הבטחת הכנסה אלא שיש עשרות אלפי כאלה שלא רוצים לעבוד".
לדברי קדמי, "אני יוצא מתוך הנחה שכולם רוצים בטובתם של מקבלי הבטחת הכנסה. צריך לקיים דיון על סמך היכרות אמיתית ועל סמך שינויים שאני לא בטוח שכל מי שיושב פה מכיר. ניסינו בחצי השנה האחרונה להציג את עמדתנו ולצערי לא הצלחנו עם כולם. לא הסכמנו על הכל אבל התחלנו לדבר.
"עם כניסתו של בנימין אליעזר לתפקיד שר התמ"ת באפריל 2009 באנו בגישה שאת התוכנית צריך לחסל כי לתפיסתנו התוכנית שהופעלה אז היתה רעה ונולדה בחטא. עם זאת, בן אליעזר החליט לבחון אותה מחדש. בן אליעזר למד את התוכנית בעשרות שעות של דיונים והיא עברה שינוי של 180 מעלות. לפני 4 שנים התוכנית לא היתה טובה. שירות התעסוקה עושה עבודה מצויינת אבל חלק מהאוכלוסיה לא זוכה לטיפול המתאים".
קדמי הוסיף כי "שינוי נוסף שהשר הכניס שינה מהותית את תפיסת התוכנית, לא הכשרה תחילה, לא השמה תחילה, אלא אבחון תחילה. הכוונה היא לתפור חליפה לכל מי שמגיע לתוכנית. כל אדם צריך להבחן לי היכולות שלו".
לדבריו, "התוכנית תסנן את מי שלא יכול להיות מטופל ושר התמ"ת יבקש לתקן את חוק הביטוח הלאומי על מנת שאלה יוכלו לקבל קצבה מוגדלת יותר". בוועדה ציינו כי מדובר בהיענות לתביעת "ידיד" לתת תמריץ למשתתפים שלא נמצאה להם עבודה והמשך קבלת ההטבות המוקנות למקבלי הבטחת הכנסה.
בתשובה לשאלתו של כץ מדוע לא הושג הסכם עם עובדי שירות התעסוקה השיב קדמי כי "הממשלה הגיעה כמעט להבנות מלאות להסכם עם עובדי שירות התעסוקה. אני סמוך ובטוח שהממונה על השכר, הממונה על התקציבים, ויו"ר ההסתדרות ישכילו להביא להסכם בר השגה".
יו"ר ועד העובדים של שירות התעסוקה, אהרון חוטבלי, אמר בדיון כי "עובדי השירות נכנסו להסכם בכפייה. לפי שעה אין הסכם".