המאבק על הקופון התאילנדי: "ההתקפות על ממשלת תאילנד בגין המכרז להבאת עובדים מסכנות את החקלאות בישראל"

פרסום ראשון



"ההתקפות על ממשלת תאילנד, על שצמצמה את מספר חברות כוח האדם הישראליות המורשות להביא עובדים תאילנדיים לישראל, מסכנות את החקלאות", כך הזהיר אתמול בכיר במגזר החקלאי, שקרא לחברות כוח האדם המעורבות בסכסוך לחדול מההתקפות הללו. לדבריו, התאילנדים רמזו לו כי לא יוכלו להמשיך ולאשר כניסת עובדים לישראל אם יימשכו ההתקפות.



לאחרונה פורסם כי ממשלת תאילנד העניקה רישיון להבאת עובדים לחקלאות לישראל ל-7 חברות בלבד מבין 42 חברות כוח האדם הישראליות שעסקו בכך עד כה. בתגובה פנו כמה מהחברות שלא זכו במכרז ליו"ר ועדת הכנסת לעובדים זרים ח"כ יעקב כץ (האיחוד הלאומי). החברות תבעו לדון בחשדות כי המכרז התאילנדי היה "תפור" ולא נוהל על פי קריטריונים ברורים וכי ממשלת תאילנד הקימה, לכאורה, קרטל של חברות ישראליות ותאילנדיות להבאת העובדים.



החברות הישראליות שאושרו הן א.פ.י מנפאואר, שני א.ד.א, ישרא-אד מנפאואר, אינטרמן, לי בר מנפאואר סרוויסז, ערבה בילדינג אנד דיוולופמנט ואשכולות מנפאואר.



בשל התלונות הרבות שהצטברו על שולחנו החליט יו"ר הוועדה לקיים דיון דחוף בנושא. במכתב ששיגר למנהל יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד הפנים מאיר שפיגלר, דרש לפרט את הקשרים בין חברות כוח האדם הישראליות לתאילנדיות, ומהו המחיר האמיתי שנדרש לשלם עובד תאילנדי על מנת לעבוד בחקלאות בישראל. בנוסף חקר, האם הגיע למשרד הפנים מידע על חשדות בדבר קשר אסור בין חברות כוח האדם הישראליות לתאילנדיות על מנת להעלות את גובה התשלום שמשלמים העובדים לחברות הללו על מנת לעבוד בישראל.



עוד נודע, כי במכתב ששיגר לאחרונה שר העבודה התאילנדי פיאיטהון קאיטהונג לשר הפנים אלי ישי, נכתב ש"ממשלת תאילנד החליטה לצמצם את תופעת העושק של העובדים מתאילנד, שהלכה והחמירה עם ריבוי החברות התאילנדיות והישראליות הפועלות בתחום, תוך החמרת הפיקוח עליהן".



מהחברות הישראליות שאושרו על ידי ממשלת תאילנד נמסר, כי הן עוסקות בתחום כבר 20 שנה, צברו ניסיון רב והן בעלות מנגנון מיומן המעניק שרות לאלפי התאילנדים בישראל. עוד נמסר כי צפוי שממשלת תאילנד תאשר 4-3 חברות ישראליות נוספות.



מאבק על הקופון - פרשנות



על פי פרסומי משרד התמ"ת וגורמים נוספים בתעשיית יבוא העובדים הזרים, חברות כוח האדם התאילנדיות והישראליות גוזרות קופון שמן במיוחד מכל עובד שהן מגייסות לעבודה בחקלאות בישראל. על פי הפרסומים גובות חברות כוח האדם הישראליות והתאילנדיות הוצאות ועמלות המסתכמות ב-10,000 דולר לעובד השוהה בישראל 5 שנים. מהצעת ארגון ההגירה הבינלאומי (iom) הפועל בחסות האו"ם שהוגשה לישראל ולתאילנד, עולה כי ההוצאה להטסת עובד תאילנדי לישראל בתוספת הוצאה לאגרות מסתכמת ב-2,400-1,900 דולר, כרבע מהסכום שגובות מהעובדים חברות כוח האדם הפרטיות.
קשה לוותר על קופון כזה ואפשר להבין את זעמן של החברות הישראליות שלא זכו במכרז, על כי הוא נגזל מהן ואת חרדתן של החברות שזכו במכרז, כי בשל הידיעות בנושא שפורסמו בתקשורת והדיון שצפוי להתקיים בועדת הכנסת, תגיב ממשלת תאילנד בחריפות ותסגור את השמים בפני יציאת אזרחיה לעבודה בחקלאות בישראל. מכל מקום המפסידים הגדולים באמת מהסכסוך הזה עלולים להיות חקלאי ישראל.