בימים האחרונים הגבירו ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועציו את הלחץ על שורה של ח"כים מקדימה, בניסיון להביא לפרישתם מהמפלגה ולהצטרפותם לשורות הקואליציה. בתמורה לכך מוכן נתניהו להציע לפורשים שלוש משרות של שרים, שניים-שלושה תפקידים של סגני שרים, ואף את משרת יו"ר ועדת החוץ והביטחון.
לפי חישוב שבוצע על ידי TheMarker, יישום ההצעה של נתניהו יעלה לקופת המדינה 37-42 מיליון שקל עד סוף הקדנציה של הממשלה הנוכחית. מדובר בתוספת תקציב שנתית של 12.3-13.8 מיליון שקל. הח"כים המוזכרים כמועמדים להצטרפות לקואליציה מסיעת קדימה הם אלי אפללו, שי חרמש, רונית תירוש, יעקב אדרי, יוליה ברקוביץ-שמאלוב ואריה ביבי. עם זאת, רובם מכחישים את הידיעות בפומבי.
גורמים בליכוד אישרו אתמול כי מתנהלים מגעים עם חברי כנסת לצורך הצטרפותם לקואליציה, אולם ציינו כי לפי שעה עוד לא ברור אם ישנם שבעה ח"כים שמוכנים להצטרף למהלך. הגורמים ציינו כי בכל מקרה, הליכוד ינסה להשלים את המהלך בתקופה הקרובה.
העלות של המינויים אומנם נמוכה ביחס לכלל תקציב מדינה, אבל מדובר בבזבוז משווע של כספי ציבור, שירחיב את הממשלה המנופחת ממילא. אם מינויים אלה ייצאו לפועל, ייאלץ נגר הכנסת להקים שולחן חדש לממשלה במליאה.
עלות האבטחה תטפס
מינוי שלושה שרים חדשים יגדיל את תקציב הלשכות הקיימות שמוחזקות על ידי שרים מכהנים הנושאים בכמה תפקידים. במשרד רה"מ בוחנים אפשרות להעניק את תיק הפיתוח האיזורי לאחד מהח"כים של קדימה (כמועמדים לתפקיד מוזכרים ח"כ יעקב אדרי, שמכחיש בתוקף, וח"כ אלי אפללו). כיום משמש המשנה לרה"מ, סילבן שלום, כשר לפיתוח איזורי. שלום מחזיק במקביל גם בתיק הנגב והגליל.
בנוסף, בוחנים בלשכת רה"מ אפשרות ליצור משרה חדשה של שרה במשרד החוץ (כמועמדת לתפקיד מוזכרת ח"כ רונית תירוש), ושוקלים למנות את אחד הח"כים מקדימה כשר לענייני גימלאים, תפקיד אותו ממלא כיום נתניהו בעצמו.
מינוי שרים חדשים למשרות אלה כרוך בתוספת עלות לקופת המדינה של עד מיליון שקל בשנה עבור כל שר. מינוי שרים חדשים יחייב הקצאת תקציב שנתי ללשכת שר בהיקף של 1.5-2 מיליון שקל בשנה לכל שר, אך מנגד יש לנכות מיליון שקל בשנה מכל אחד מהשרים החדשים בגין ביטול תקציב לשכתם כח"כים. כך, אם ימונו שלושה שרים חדשים מדובר בתוספת שנתית של 1.5-3 מיליון שקל, ובהוצאה מצטברת עד של 4.5-9 מיליון שקל עד סוף הקדנציה.
בנוסף, מינוי שלושה שרים חדשים יחייב הגדלת תקציב האבטחה השנתי של כל אחד משרים אלה ב-3 מיליון שקל. מדובר איפוא בתוספת לתקציב האבטחה בהיקף של 9 מיליון שקל בשנה, או 27 מיליון שקל עד לסוף הקדנציה של הממשלה.
גם מינוי שלושה סגני שרים חדשים תעלה לא מעט למשלם המסים: תקציב לשכת סגן שר הוא כ-1.6 מיליון שקל בשנה. בניכוי ביטול התקציב למשרת ח"כ מדובר בתוספת של 600 אלף שקל לכל סגן שר חדש, כלומר הוצאה של 1.8 מיליון שקל בשנה או 5.4 מיליון שקל עד סוף הקדנציה.
סרבול מיותר
התוספת התקציבית אינה הרעה החולה היחידה הנובעת מהמינויים המתוכננים. לאלה יתלוו גם סירבול בעבודת הממשלה וביורוקרטיה מיותרת.
הממשלה הנוכחית כוללת 39 שרים וסגני שרים; לאחר המינויים המתוכניים יכהנו בממשלת נתניהו 44-45 שרים וסגני שרים, בקואליציה שמונה בפועל 75 ח"כים (לא כולל את ארבעת הח"כים המורדים במפלגת העבודה ואת ח"כ שלי יחימוביץ, שלעתים מצביעים נגד הממשלה). המשמעות היא שמספר השרים וסגני השרים יהיה יותר ממחצית חברי הקואליציה.
ממשלת הגובים: ראש הממשלה מחלק כיבודים וממציא תפקידים
עוד בהשבעת הממשלה ה-31 - אחת הממשלות הגדולות בתולדות ישראל - הפגין נתניהו את יכולתו בהמצאת תפקידים ויצירת משרות מיותרות. נתניהו מינה תשעה שרים לתפקידים שלא היו קיימים קודם לכן, ועוד שמונה סגני שרים בעלות כוללת של 126 מיליון שקל בשנה. העלות של התוכנית החדשה של נתניהו, שכוללת עוד כמה מינויים מיותרים וכפולים, תיפול כרגיל על ציבור משלמי המסים.
במשרד החוץ, למשל, מכהנים כיום השר אביגדור ליברמן וסגן השר דני איילון. מדוע יש צורך בשר נוסף? ייתכן שהכוונה היא שליברמן יטפל במזרח אירופה, איילון באמריקה ובאפריקה והשר החדש באסיה ובאוסטרליה. המצב דומה במשרד לענייני הנגב והגליל, שבראשו עומד המשנה לרה"מ, סילבן שלום, המכהן גם כשר לפיתוח איזורי. במשרד הנגב והגליל מכהן גם סגן השר איוב קרא (ליכוד). כעת מוצע למנות שר במשרה מלאה שיפעל יחד עם סגן השר ועם מנכ"ל המשרד.
בראש משרד הגימלאים עומד נתניהו בעצמו. במשרד מכהנת גם סגנית שר (משרה מיותרת אף היא), ח"כ לאה נס (ליכוד) הנחשבת מקורבת לנתניהו. למעשה, היה עדיף לבטל את משרד הגימלאים ולאחד אותו עם משרד הרווחה, אלא שנתניהו מעדיף למנות למשרד עוד שר במשרה מלאה (ח"כ אריה ביבי מוזכר במועמד אפשרי, לצד מועמדותו לתפקיד סגן שר ביטחון פנים).
במשך שנים עולה שוב ושוב הרעיון לבטל את משרד התקשורת ולהפוך אותו לרשות תקשורת. כעת, במקום לבטל את המשרד, שבראשו עומד משה כחלון, מבקשים למנות בו סגנית שר (לתפקיד מוזכרת הח"כית החדשה יוליה שמאלוב-ברקוביץ), או למנות שר לענייני מדיה שיהיה מופקד על רשות השידור (אך לא על ענייני הערוץ השני, הכבלים והלוויין).
כסגן שר החקלאות מוצע למנות את יו"ר הלובי החקלאי בכנסת, ח"כ שי חרמש (קדימה). אבל מי צריך סגן שר חקלאות כשיש באותו המשרד שר במשרה מלאה - אף הוא חקלאי - כמו שלום שמחון?
נתניהו צריך לבצע חשיבה מחודשת על ההוצאה התקציבית והסרבול הצפוי בממשלתו אם יבוצע המהלך, ולא רק הוא. מן הראוי שגם השושבינים בעסקה יחשבו פעם נוספת. אם המועמדים לערוק מקדימה לשורות הקואליציה אכן עושים זאת בגלל האידיאולוגיה ולא עבור הכיסא, שיוכיחו זאת באמצעות ויתור על האאודי שניתנת לשרי הממשלה וההונדה לסגני השרים.