שכר 2009: התלושים התכווצו ב-10%-15%

באחרונה נשאל שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, על מצב שוק התעסוקה בישראל ב-2009 ועל העתיד לבוא בשנה הקרובה. ברגע של כנות הודה השר שאין באמתחתו תשובות מספקות. "כל אנשי המקצוע והיועצים שמקיפים אותי חזו שחורות ל-2009 ולא ממש ידעו להסביר את המצב הטוב יחסית בו נמצא המשק הישראלי מבחינה זו", אמר שטייניץ'.

"כולם הזהירו שבעיית האבטלה תהיה מהקשות ביותר להתמודדות, וחייבים להודות שבאופן מפתיע מצבנו טוב בהרבה יחסית לתחזיות". לא רק יועצי השר חזו בסוף 2008 אבטלה גואה כתוצאה מהשפעות המשבר הכלכלי. כך נהגו גם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ואפילו כלכלני בנק ישראל השמרנים בדרך כלל, שחזו כי שיעור האבטלה בשנה החולפת יגיע ל-10%-11%, ולשמחת כולם, התבדו.

סוף 2008 ותחילת 2009 התאפיינו אומנם בגלי פיטורים של אלפי עובדים אולם ברבעון השלישי של 2009 כבר אפשר לדבר על שיפור קל בשוק העבודה. שיעור הבלתי מועסקים עמד על 7.8% ברבעון השלישי, ירידה של 0.2% בהשוואה לרבעון הקודם. בתשעת החודשים הראשונים של 2009 נרשמה אומנם ירידה של 0.3% אחוז במספר המשרות בהשוואה למספר משרות השכיר הממוצע ב-2008 אך נראה כי המגמה מתייצבת.

קיצוצי השכר במגזר הפרטי תפסו לא אחת כותרות בשנה החולפת, ועם זאת מנתוני האוצר עולה שבספטמבר 2009, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, נשחק השכר הריאלי הממוצע ב-2.6% בלבד. ביולי 2008, מעט לפני פרוץ המשבר, השכר הממוצע למשרת שכיר היה 8,237 שקלים (ברוטו), לפי נתוני הלמ"ס. במחצית הראשונה של 09' הוא ירד מעט ל-8,138 שקלים, אך ביולי-ספטמבר 2009 הוא חזר כמעט לרמתו מלפני פרוץ המשבר: 8,277 שקלים.

אפשר להסיק מכך, שחברות העדיפו להקטין היקפי משרות, להפחית את מספר שעות העבודה השבועיות ולבטל ימי כיף והטבות כספיות אחרות - סעיפים שאינם כלולים בחישוב השכר על ידי הלמ"ס.

גם העובדה שבמגזר הציבורי העובדים המשיכו לקבל במועדן את מנות התוספת כפי שנקבע בהסכם השכר שנחתם לפני המשבר, ונהנו מעלייה קלה של 0.2% במשכורתם (לעומת ירידה של 3% במגזר העסקי), שמרה על השכר הממוצע. מנגד, עובדים אלה ויתרו על מחצית מדמי ההבראה המגיעים להם ב-2009 ועל מחצית מדמי ההבראה שמגיעים להם ב-2010.

את עיקר הקיצוצים בשכר ספגו העובדים החדשים במגזר הפרטי, שנקלטו בשנה האחרונה. שכרם של עובדים ותיקים קוצץ במגזרים שונים ב-5%-15%. עיקר הירידות הורגשו בענף ההיי-טק. כמעט באופן גורף וחוצה תפקידים ירדו רמות השכר לעובדים חדשים בשיעור של 5%-20% החל במנהלים בכירים בדרג סמנכ"ל (מכירות, פיתוח עסקי, מערכות מידע ומחקר ופיתוח) ועד אחרון המהנדסים.

בענף הביוטק חוו ירידות שכר בשיעורים דומים. הטלטלה שעבר ענף הפיננסים העולמי והמקומי באה לידי ביטוי בעיקר בשכרם של עובדים זוטרים יחסית, דוגמת משווקי השקעות וכלכלנים ששכרם ירד בכ-10% בממוצע. לעומתם, העובדים המנוסים, שאוחזים במשרות אסטרטגיות להמשך הישרדותם של המוסדות הפיננסים, בנקים, בתי השקעות וחברות ביטוח, כמו מנהלי סיכונים ואנליסטים שיווקיים, זכו להצעות שכר גבוהות בעד 20% יחסית לשנה שעברה.

במשרדי עורכי הדין קוצץ השכר רוחבית כמעט לכל הדרגים בשיעור של כ-10%-15% בממוצע. שכרם של המתמחים, הנמוך ממילא, נותר ללא שינוי. אנשי משאבי האנוש בארגונים נהנו גם הם משמירה על רמת שכר קבועה אך מספר המשרות הפתוחות בתחום הצטמצם משמעותית במהלך 2009. עובדי השיווק והמכירות ספגו קיצוצים של 10%-15% בשכרם, זאת במקביל לירידה בהכנסות מבונוסים מבוססי מכירות.

שאלת מיליון הדולר בימים אלה היא מה צפוי להיות השכר ב-2010 - האם חברות שהחליטו על קיצוץ רוחבי כדי להתמודד עם השפעות המשבר יודיעו על ביטול הגזירה, או ינצלו את המומנטום ויבקשו להמשיך בקיצוץ? האם ההתעוררות המורגשת בחודשים האחרונים בגזרת הגיוסים תמשך או תקפא?

במשרד האוצר מעריכים כי היציבות בשוק העבודה תימשך וייתכן אף שיפור קל בשיעור האבטלה. שיעור ההשתתפות במעגל העבודה צפוי להישאר גם הוא ברמה דומה. בהתאם, הירידה בשכר הריאלי צפויה להתמתן, בין השאר, לאור הירידה באינפלציה הצפויה במהלך 2010.

לדברי אורנה סגל, מנכ"ל מנפאואר, המחסור בכישרונות ממשיך להיראות על פני השטח וחברות יאלצו למצוא דרכים להתגבר עליו, כאשר אחת מהן היא שילובן של אוכלוסיות מגוונות, כמו חרדים, ערבים, אתיופים ובעלי צרכים מיוחדים, בשוק התעסוקה: "כדאי לשים דגש חזק מאוד על שימור עובדים", ממליצה סגל, "כבר היום אפשר לראות שחברות שלא דאגו לעובדיהן במשבר, בעיקר לטאלנטים, מגלות כי הם מחפשים מקומות עבודה אחרים".

לדברי ענת סבאן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בחבר הון אנושי, בתחום הכספים צפויים הביקושים לעובדים לעלות, וכך גם הביקוש לאנשי שוק ההון - מגמה שתביא איתה עלייה הדרגתית ומתונה בשכר. "התחומים שיתחזקו בשנה הקרובה יהיו תחום השיווק, הייעוץ והשימור הפנסיוני, ותחום ניהול הסיכונים", היא חוזה.

"גם סטודנטים ובוגרים מעולמות הטכנולוגיה וההנדסה צפויים ליהנות מביקוש גובר. תחום התוכנה הוא אחד התחומים שגם ב-2009 נמצא במגמת עלייה, והדרישה למהנדסים חוזרת להיות כהרגלה, המרכזית בשוק". על פי נתוני חבר, גוברת בחודשים האחרונים הדרישה לבוגרים טריים מתחום התעשייה והניהול, לתפקידי ניהול פרויקטים.

היי-טק נחשב אמנם לקטר של הכלכלה הישראלית, אך גם לזה שספג את המכה האנושה ביותר. חברת אתוסיה, המתמחה בהשמת עובדים בתחומי ההיי-טק והביוטק ערכה לאחרונה סקר צפי של גיוסי העובדים לשנה הקרובה, בהשתתפות מנכ"לים וסמנכ"לים מ80 חברות וארגונים.

81% מהמשתתפים הסכימו במידה רבה או בינונית עם ההערכה שתחול התאוששות במצב הפיננסי העולמי, וקרוב למחצית המשתתפים (46%) צופים עלייה ברמת השכר הממוצעת בארגון בשנה הקרובה; 46% צופים שמירה על רמת השכר; רק 8% צופים ירידה.

עם זאת, בחברות גדולות המעסיקות 100 עובדים ויותר, ניכרת נטייה ברורה לשמירה על רמת השכר הקיימת (64%), ורק מיעוט מהמשתתפים (36%) צופים עלייה קלה של עד 5%. יש לציין כי איש מנציגי החברות הגדולות לא צפה ירידה בשכר.

גם בנושא של צפי הגיוס לשנה הקרובה האופטימיות שולטת. מחצית מהמשתתפים בסקר צופים גידול של עד 10% במספר המשרות ב-2010, כרבע צופים גידול משמעותי יותר, (11%-30% במספר המשרות) ו-15% צופים אפילו גידול של יותר מ-30% במספר המשרות בחברותיהם.

צפי אופטימי במיוחד סיפקו מנהלי חברות התוכנה, שכמחצית מהם צופים גידול של מעל 20% במספר המועסקים. התחומים ה"חמים" הצפויים ל-2010, שבהם יתמקדו גיוסי העובדים בשנה הקרובה, יהיו לדעת המשתתפים פיתוח תוכנה (51%), ואחריו, בסדר יורד, שיווק ומכירות, פיתוח חומרה, תפעול והנדסה ולבסוף - ייצור.