איך ייראו הספורטאים של 2020: חזקים יותר ומסוממים יותר

גבוהים יותר, מהירים יותר, חזקים וחסונים יותר - כך ייראו הספורטאים של 2020. מגמות נוספות יאפיינו את הספורט העולמי בעשור הבא: הענפים הפופולאריים הנוכחיים ייהפכו ליותר ויותר גלובליים; מקצועות חדשים, בייחוד בתחום האקסטרים, יכבשו את הנוער; רפואת הספורט תיהפך למתקדמת עוד יותר ולמתוחכמת הרבה יותר; שידורי האינטרנט והערוצים הפרטיים של הקבוצות ושל הליגות השונות יורידו את רשתות השידור ממעמדן; ובפני האוהד והצופה יעמדו הזדמנויות חסרות תקדים לצפייה בספורט.



אנחנו מסתכלים רק עשור וקצת קדימה, אבל הספורט כפי שאנחנו מכירים אותו, שעבר שינויים לא מעטים בעשור-שניים האחרונים - ימשיך לעבור תמורות ומהפכות. בישראל אולי ימשיכו לשחק בליגת העל 16 קבוצות כדורגל, משמימות ברובן, גם בעשור הבא - אבל ייתכן שגם אנחנו נצטרף לתנופת השינויים, שעשויה להיות דרמטית בכל הנוגע לשינויים בעולם.



הספורטאי: חזק יותר, מהיר יותר



אם משווים את הכדורגלן הממוצע שלפני דור או שניים לזה של היום - וגם את הכדורסלן, האתלט ולמעשה כל ספורטאי בכל ענף כמעט - מגלים דבר משותף לכולם. הספורטאים כיום חזקים יותר, גבוהים יותר ומהירים יותר. חלק מהגורמים לכך לא קשורים לספורט, חלקם דווקא כן, והמגמה הזו רק תימשך.



"גובהו של האדם נקבע על ידי הגנטיקה ועל ידי גורמים סביבתיים כמו תזונה, רפואה ותנאי מחיה", מסביר מולי אפשטיין, פיסיולוג וראש מדור שירותים מדעיים לספורט הישגי במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט. "גובהה הממוצע של האנושות עלה באופן ניכר במרוצת המאות האחרונות. בחלק מענפי הספורט הגובה מהווה יתרון משמעותי ובחלקם אין לו משמעות. 90% מפוטנציאל הגדילה תלויים בגנטיקה, לכן סביר להניח שרק התערבות בכיוון הזה תייצר ספורטאים גבוהים יותר. עד אז ניאלץ להסתפק בברירה הטבעית. מאחר שאל הספורט מתנקזים ממילא בעלי הכישרון הגנטי, עדיף להתמקד בשיפור טכניקות האימון".



איך אתה רואה את ספורטאי העתיד?



"ספורטאי העתיד יהיו חזקים יותר ומהירים יותר, במיוחד בענפים שדורשים הצטיינות בכמה תכונות, למשל במשחקי כדור. אוסיין בולט, שיאן העולם בריצות 100 ו-200 מטר, הוא דוגמה נדירה. הישגיו לועגים להגדרה של גבול היכולת האנושית ומותחים אותה הרחק מכפי שחלמו המדענים עד כה, אבל בולט הוא יחיד סגולה. נראה שהשיפור העיקרי יתבטא בעיקר בצמצום הפערים מהצמרת. ראינו כבר במרוצת העשורים האחרונים איך הספורטאים נהפכו לחזקים יותר, למהירים יותר ולאתלטיים יותר. די אם נביט במרק ספיץ השדוף, מגדולי השחיינים בכל הזמנים, מזנק למימי הבריכה האולימפית במינכן ונשווה אותו לשחיינים עתירי השרירים של ימינו. השחיינים למדו להיות אתלטים והמגמה הזו תמשיך גם בענפי ספורט נוספים. ספורטאי העתיד יהיו טובים יותר. במיוחד הספורטאיות".



רפואה: הנדסה גנטית וסוכריות משוכללות



לא רק ההתפתחות במדע תביא לשיפור גופני אצל הספורטאי, אלא גם רפואת הספורט. קחו למשל מקרה של קריעת הרצועה הצולבת בברך. לפני דור, בישרה פציעה מסוג זה את סוף הקריירה עבור הספורטאי, ובשנות ה-90 לקח כתשעה חודשים עד שנה להתאושש ממנה. כיום, לעומת זאת, מדובר בתקופת החלמה של כשישה-שמונה חודשים. גורו הכושר האמריקאי בריאן בוקובסקי אמר באחרונה כי השיפור ברפואת הספורט יביא לכך שב-2020-2025 קריעת הרצועה תהיה פציעה שההתאוששות ממנה תארך לא יותר משלושה חודשים. וזו רק דוגמה אחת מני רבות. העתיד הלא רחוק צופן מהפכה רבתי בתחום רפואת הספורט.



"אחת המטרות המרכזיות של רפואת הספורט היא לנסות ולהשפיע על היחס בין תהליכי ההרס (תהליכים קטאבוליים) לבין תהליכי הבנייה (תהליכים אנאבוליים) בגופו של הספורטאי", מסביר אפשטיין. "פיצוח הגורמים שאחראים לכך יאפשר לספורטאי להתאושש מהר יותר מהאימונים ולהקטין את הסיכון שלו לפציעה ולמחלה".



כיצד יקוצר זמן ההחלמה מרצועה קרועה באופן משמעותי כל כך?



"ייתכן שייעשה שימוש במשי כתחליף לרצועת ברך שנקרעה. משי הוא חומר שידוע בחוזקו הרב והוא עשוי לתת מענה טוב יותר מהגידים שבהם משתמשים כיום כדי להחליף רצועה, כפי שעושים בניתוחי שחזור. שימוש ברצועת משי עשוי לקצר את משך ההחלמה מניתוח שכזה משישה חודשים לשלושה חודשים".



מתחזיות נוספות של אפשטיין, נראה שבתחום הרפואי השמים הם הגבול. "בעתיד ייעשה שימוש בתאי גזע שיילקחו מספורטאים צעירים שיזוהו כבעלי פוטנציאל גנטי ספורטיבי", מוסיף אפשטיין. "למעשה מדובר ברפואת ספורט גנטית וביצירת ערכות לטיפול ולשיקום. תאי הגזע עשויים לעזור בשיקום מפציעות קשות כגון פגיעות בסחוס או קרעים ברצועות ובגידים. טכניקה עתידית זו עשויה להאריך את הקריירה של ספורטאים הישגיים - קריירה שלעתים נקטעת עקב פציעות מסוג זה".



אפשטיין מספר גם על טיפול שנמצא בשימוש כבר כיום, שעתיד ליהפך ליותר ויותר פופולארי בעתיד: הזרקת דם עצמי לצורך טיפול בפציעות. בטכניקה זו, מפרידים מהדם את הטסיות ואת גורמי הגדילה שמצויים בו, ומזריקים אותם למקום הפציעה. השיטה מאפשרת לקצר את משך ההחלמה מפציעות קשות.



טיפול בשברים, מתברר, ייעשה באמצעות חומר בונה עצם, שיסונתז בהנדסה גנטית. החומר יוזרק אל העצם ויקצר באורח משמעותי את משך ההחלמה מהפציעה. בטיפול מהפכני אחר יושתל דפיברילטור, מכשיר המחזיר קצב לב לפעולה סדירה על ידי שוק חשמלי, בחזם של ספורטאים שנמצאים בסיכון - כדי למנוע מקרים של מוות פתאומי.



רפואת הספורט העתידית תסייע לא רק במקרה של פציעות ושברים, ולא רק לספורטאים מקצוענים. כך למשל, ייתכן שסוכריות משוכללות הן הדבר הבא בתחום תוספי המזון. את הסוכריות, המכילות ריכוז גבוה של ויטמינים ומלחים, ייטלו ספורטאים במהלך פעילות גופנית ממושכת כמו ריצה, רכיבה על אופניים וטריאתלון. הסוכריות אמורות להוות תחליף לג'לים ולמשקאות הספורט שניתנים לספורטאים כיום. בניגוד להם, הסוכריות יהיו זעירות, ועם זאת יכילו את אותם ערכים וסגולות המצויים כיום בבקבוקי משקה עתירי ויטמינים.



גלובליזציה: התרחבות הליגות



הליגות המובילות של ענפי הספורט הפופולאריים - כדורגל, כדורסל ואפילו הוקי - ייהפכו לגלובליות באמת. ליגת האלופות האירופית תמשיך לגדול ולהתרחב ועשויה - אולי לא ב-2020 אבל תוך דור - ליהפך לליגת כדורגל בינלאומית שתאסוף את הקבוצות הטובות ביותר בעולם, ותנקז אליה התעניינות שיא. nba היא כבר עתה ליגה פופולארית מאוד, שמקיימת משחקי פתיחת עונה בסין וביפן. בעוד עשור ויותר מכך יהיו לה קבוצות באירופה, במזרח הרחוק, בדרום אמריקה ומי יודע, אולי אפילו בתל אביב. "זה דבר שיכול לקרות תוך עשר שנים", אמר דיוויד סטרן, קומישנר (מפקח) של ליגת ה-nba, בעונה שעברה. "הכדורסל פופולארי מאוד באירופה וברחבי העולם. אנחנו כבר לא מחפשים שחקן ממדינה זו או אחרת שישחק בליגה, אלא מעוניינים להרחיב אותה. צריך לזה יסודות, צריך טלוויזיה וצריך מודל כלכלי שיעבוד, אבל זה יקרה. השאלה היא לא אם נתרחב, אלא מתי ולאיפה".



השידורים: טלוויזיה זה פאסה



תשכחו מזכויות השידור הקיימות, מהמאבק על שידור המשחק המרכזי בליגת העל הישראלית בכדורגל ומשחקים של מכבי תל אביב בגביע אירופה בכדורסל, או אפילו אם המונדיאל יהיה בערוץ פתוח או בערוצים בתשלום וכמה זה יעלה לנו. לאוהד הספורט בשנות ה-20 של המאה ה-21 יהיה קל הרבה יותר לצפות במשחקים, וגם לקבוצות הספורט ולהתאחדויות השונות יהיה קל יותר לספק אותם.



כבר כיום קיימים ערוצים ייעודיים לקבוצות ולמועדונים (מנצ'סטר יונייטד טי.וי ומילאן טי.וי בכדורגל, ניו יורק יאנקיס נטוורק בבייסבול) וגם לליגות (nba tv בכדורסל האמריקאי, mlb network בבייסבול), אבל הם לא משדרים משחקים אלא תוכניות רקע - על הקבוצה, על הליגה ועל כוכביה - וכן תקצירי משחקים לעתים. ב-nba מתכננים לנסות ולשדר משחקים חיים על הפלטפורמה של הערוץ הייעודי שלהם כבר בשנה הבאה.



נראה כי מדובר בתחילתה של מגמה: כשייגמרו חוזי השידור הנוכחיים עם הרשתות הגדולות, יותר ויותר משחקים ישודרו על ידי הקבוצה עצמה. כך למשל, אוהד מנצ'סטר יונייטד בישראל לא יהיה תלוי בערוץ שרכש את זכויות השידור למשחק הקבוצה בשבת (או בראשון). הוא יוכל לראות את הקבוצה שלו בכל עת שירצה, תמורת רכישה של מנוי לערוץ. ייתכן שהוא יוכל אפילו לצפות במשחק בחינם אם הקבוצה תחליט שהערוץ יעבוד על פרסומות, מה שנראה כאפשרות סבירה ביותר.



דיוויד קארד, סגן נשיא מכון המחקר פורסטר ואנליסט בכיר בו, צופה שרשתות השידור השונות ייפגעו מהמגמה המתהווה, אבל לא ייעלמו. "שידורי הספורט הגדולים באמת, למשל משחק הסופרבול באמריקה או גביע העולם בכדורגל, ימשיכו להיות משודרים בערוצים המסחריים המרכזיים", הוא צופה. "אבל ברוב הזמן, ייאלצו תוכניות הספורט ברשתות השידור למצוא לעצמן נישה חדשה. פרשנות, סטטיסטיקה וקטעים נבחרים - כל אלה יעברו דירה".



איך נצפה בכל המשחקים הנבחרים האלה? כבר כיום ברור שלא משנה באיזה ערוץ ישודר משחק הספורט, ב-2020 לא תראו אותו על מסך הטלוויזיה, אלא דרך האינטרנט. ההתפתחות הטכנולוגית בשידורים, הפס הנהפך לרחב יותר והעובדה שדרך האינטרנט אפשר להגיע לכל אדם בכל מקום - יביאו את הקבוצות, את המועדונים ואת הליגות לשדר את המשחקים באתרי האינטרנט שלהם בערוצי שידור בעלי איכות של טלוויזיה מתקדמת. מומחי טכנולוגיה צופים כי גם אם הצופה יישב בבית או במשרד מול מסך גדול, הוא יראה את המשחק דרך הרשת, ואם הוא חייב להגיע לפגישה תוך כדי המשחק - הוא יוכל להמשיך לראות אותו במחשב הנייד באיכות מצוינת.



הפרסום: כל ס"מ מכוסה



בעולם ממשיכים להיבנות אצטדיוני כדורגל ופוטבול, אולמות כדורסל והוקי ברמה גבוהה מאוד. אבל לא רק הרמה גבוהה, אלא גם העלות, והמחירים למקומות הטובים יקרים במיוחד ומתייקרים עוד ועוד. בקבוצות עתירות אוהדים והצלחות (כגון מנצ'סטר יונייטד), או במקרה של אוהדים בעלי יכולת כספית (ניו יורק ניקס) - זה עובד. אבל במקומות אחרים האוהדים לא רוצים או לא יכולים לשלם את הסכומים האלה. קחו את העניין זה, צרפו אליו את העובדה שהקבוצות ושהליגות לא יקבלו מרשתות השידור את המיליארדים שהן מקבלות כיום עבור פרסומות - ותקבלו חור בהכנסות.



מה עושים? משכללים את הפרסומות. הפרסום בעשור הבא, כך נראה, ישנה את פניו: הפרסומות ימשיכו לממן את המוצר, אך הן יהיו בהיקפים גדולים יותר מאשר כיום. "הפרסום יעלה מדרגה", אומר שון מקברייד, מומחה עולמי לפרסום בתחום הספורט. "ההתקדמות באופן השידור ובטכנולוגיה תביא לכך שהצופה יצפה בפרסומות כל הזמן, דרך הטלוויזיה או האינטרנט. השחקן במגרש ייהפך ללוח מודעות מהלך, ממש כפי שנהוג כיום במרוצי המכוניות, שם לנהג ולמכונית אין כמעט ס"מ רבוע שלא מכוסה בפרסומות". התחזית הזו נשמעת אולי נוראה עבור האוהד, אבל מקברייד נשמע מעודד: "אנשים יקבלו את זה כפי שקיבלו דברים אחרים, והפרסומות האלה ייהפכו לחלק מהמשחק".



ענפי אקסטרים: נראה אותם באולימפיאדה



ככל שסף הריגוש של המין האנושי עולה, ככל שהספורטאי או הצופה רוצה עוד ועוד אדרנלין, כך מתפתח ספורט האקסטרים. הוא כולל פעילויות כמו מרוצי מכוניות מיוחדים, צניחה חופשית, סקטבורדינג, גלישת גלים, טיפוס על הרים קפואים - ושאר ענפים שבהם יש סיכון רב יחסית, אלמנטים בלתי צפויים, ריגוש קיצוני וים של אדרנלין. כיום נראה כי הענפים האלה תופסים עוד ועוד נתחים בפעילות ובצפייה, בייחוד על ידי אנשים צעירים ובני נוער.



"הפופולאריות של ענפי האקסטרים, בעיקר בקרב בני דור ה-y, גבוהה והיא רק תגדל", אומר דיוויד סימפסון מערוץ הטלוויזיה האמריקאי אקסטרים ספורט. "הספורט הזה גם צפוי להשפיע על ענפי הספורט באולימפיאדה". הסימנים למגמה שעליה מדבר סימפסון ניכרים בעולם המדיה: פיול טי וי (fuel tv), למשל, הוא ערוץ טלוויזיה של רשת פוקס האמריקאית העוסק 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, בענפי האקסטרים. הוא זוכה לפופולאריות גדולה בארה"ב, כמו גם באוסטרליה, בבריטניה ובפורטוגל, ומשודר בעוד כ-100 ארצות. יש עוד ערוצים בסגנון הזה, אקסטרים ספורט לדוגמה, שצוברים גם הם תאוצה. סימפסון מספר שאנשי חברת נייקי, המפרסמת סדרת מוצרי לבוש לעוסקים בענפי אקסטרים, מדווחים כי תחום המכירה של ציוד לענפים אלה הראה את שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר בטווח הגילים 16-34 בשנים האחרונות.



גם בוועד האולימפי הבינלאומי, מוסד שמרן במיוחד, מתחילים להבין את העניין שמגלים הצעירים באקסטרים. באולימפיאדת החורף, למשל, הוסיפו כבר לפני עשור את ענף הסנואובורדינג (תחרות גלישה על שלג באמצעות קרש), ולאולימפיאדת הקיץ האחרונה בבייג'ין נכנסו מרוצי ה-bmx, מרוצי אופניים שמשולבים בהם פעלולים. אם הוועד האולימפי רוצה להישאר מעודכן ורוצה להמשיך למשוך קהל ואוהדים צעירים למשחקים - עליו להסתגל למציאות הנוכחית ולהפוך עוד ועוד ענפי אקסטרים ללגיטימיים.



סמים: ספורטאים ייהפכו לשפני ניסוי



יש הטוענים כי אי אפשר להילחם בשימוש בסמים ובחומרים אסורים בספורט, ואילו אחרים טוענים שחייבים להיאבק בו עד חורמה. לא ברור לאן ינשבו הרוחות בעתיד, אך דבר אחד ברור נכון להיום: כל עוד ימשיך ז'אק רוג', נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי, לכהן בתפקידו - המלחמה בסימום הספורטיבי תימשך במלוא העוצמה וברמת תחכום גבוהה הרבה יותר. רוג' קיצוני יותר בגישתו לעניין מקודמו, הספרדי חואן אנטוניו סמראנש, שניסה בשלהי כהונתו לדלל במקצת את הרשימה המנופחת של החומרים האסורים לשימוש בקרב ספורטאים. קריאתו לשינוי היתה רפה מדי ומאוחרת מדי.



"הסימום הספורטיבי העתידי יהיה מתוחכם יותר וכך גם טכניקות האיתור והגילוי", אומר אפשטיין. "השטח ימשיך להשיג את המעבדות, שיעשו כל מאמץ אפשרי להתחקות אחר טכנולוגיות ושיטות חדשות. מומחים מדברים על כך שבעתיד יהיו ?סטרואידים מעוצבים' - כאלה שנתפרים על פי מידה אישית עבור קבוצה אקסקלוסיבית של ספורטאים".



תחזיות מהסוג הזה נשמעות מדאיגות, אבל הן לא משתוות לאלה שמדברות על שימוש בריפוי גנטי, כנראה האויב הגדול ביותר שמרחף מעל שמי הספורט הבינלאומי. "ההתקדמות הגדולה בתחום הרפואה הגנטית תזלוג תחילה אל הספורט", אומר אפשטיין. "ספורטאים הם כר פורה לניסויים, והם יהיו מוכנים לעשות הכל כדי להצליח בתחומם מבלי להיתפס. טכנולוגיית הריפוי הגנטית כבר כאן, וראשי הוועדות העולמיות למניעת שימוש בסמים בספורט מודעים לכך. פתרון עתידי למגמה הזו הוא שבב גנטי שמותאם אישית לפרופיל הספורטאי, שיאפשר לעקוב אחרי התערבויות גנטיות שנעשו בגופו.



"אמצעי הרתעה אחר הוא הנוהל שלפיו דגימות השתן של הספורטאים נשמרות עד שמונה שנים מתום המועד שבו הן נלקחו במשחקים האולימפיים. בכל פעם שהמעבדות יגלו חומר חדש בגוף הספורטאי, או בכל פעם שהן יפתחו שיטה חדשה לאיתור חומר עלום, הדגימות יעברו אנליזה מחודשת".



הנוהל החדש הזה כבר הוכיח את עצמו. באחרונה החליט הוועד האולימפי הבינלאומי לשלול את מדליית הזהב של האלוף האולימפי מבייג'ין בריצת 1,500 מטר, ראשיד ראמזי מבחריין. בבדיקה חוזרת של דגימת השתן שלו התגלה חומר אסור בשימוש שלא נמצא בעת המשחקים עצמם.



הדור הזה:



כדי לצפות במשחקי ספורט, משלמים רבים בישראל בעבור ערוצים מיוחדים בטלוויזיה



הדור הבא:



מקצועות ספורט חדשים ואקסטרימיים יכבשו את העולם וייכנסו גם לאולימפיאדה. שידורי האינטרנט וערוצים פרטיים של קבוצות ושל ליגות יורידו את רשתות השידור ממעמדן ורפואת הספורט תיהפך למתוחכמת הרבה יותר