לשכת עורכי הדין פוגעת בצעירים

>> 1,059 עורכי דין הצטרפו בשבוע שעבר ללשכת עורכי הדין בישראל. שומו שמים. אמות הספים של לשכת עורכי הדין רועדות, והצהרות מודאגות משתחררות לחלל התקשורת. איזה אסון לאומי נחת עלינו. הנה כבר הונחה התשתית להטיל עוד ועוד הכבדות על אותם צעירות וצעירים השואפים לרכוש את מקצוע עריכת הדין.

הלשכה טוענת כי היא רוצה לשמור על רמת המקצוע בישראל. אולם מטרה נכספת זו היא שואפת להשיג בדרך של פגיעה בחלשים; צמצום התחרות; ושלילת זכות הפרט לרכוש מקצוע בישראל על פי בחירתו.



זוהי המשמעות המקופלת בתוכנית לשכת עורכי הדין, בה כלולות הכבדות נוספות על בוגרי הפקולטות למשפטים בדרכם להתקבל כחברים בה. עמדה זו של הלשכה, המבטאת עמדה אינטרסנטית מובהקת של סגירת שורות המקצוע, אף זוכה לתמיכתם של מספר אישים בתוך מערכת בתי המשפט ובכנסת. כפי שמסתמן כיום, היא זוכה כנראה גם לתמיכתו של שר המשפטים.



בכהונתי כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ה-12 ובתמיכה רחבה של בכירי המשפטנים בישראל כולל לשכת עורכי הדין עצמה, העברנו בתחילת שנות ה-90 רפורמה מקיפה המאפשרת השתלבות של צעירות וצעירים נוספים במקצוע עריכת הדין. תקופת ההתמחות קוצרה והועבר תיקון לחוק לשכת עורכי הדין המאפשר פתיחת מכללות חוץ תקציביות ללימודי משפטים. עם הזמן, לשכת עורכי הדין הגיבה בהכבדות נוספות על אלה שסיימו את תקופת ההתמחות. הבחינות הנדרשות על מנת להתקבל כחבר בלשכת עורכי הדין הן מעל ומעבר לכל מה שהיה בעבר. מי שסיים התמחות חייב להקדיש מספר חודשים ללימודים אינטנסיביים על מנת לעבור את בחינות הכניסה ללשכה.



אלא שהדרך לשמירה על רמת המקצוע ואף שיפורו אינה עוברת דרך הכבדות נוספות על הסטודנטים למשפטים. היא כן עוברת דרך העלאת רמת השירות אותו נותנים עורכי דין ללקוחותיהם. אם מה שעומד לנגד עיניה של לשכת עורכי הדין היא העלאת רמת המקצוע, עליה לחפש זאת בדרכים אלטרנטיביות.



הכותב הוא נשיא איגוד לשכות המסחר, וכיהן בעבר כיו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת