יוצאים למילואים? דעו את זכויותיכם

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן: "החוק") קובע, כי עובד שקיבל צו קריאה לשירות מילואים, יודיע על כך למעסיקו בתוך 7 ימים מיום קבלת הצו, ואם הוא עובד של קבלן כוח אדם – עליו להודיע לממונה עליו או לאחראי על כוח אדם, אצל המעסיק בפועל או אצל קבלן כוח האדם.

מעבר לחובה שמוטלת על העובד, להודיע על צו המילואים שקיבל, חל על המעסיק מכוח החוק איסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו ואם נעשו פיטורים כאמור – הפיטורים בטלים.

"שירות מילואים" לצורך החוק הוא שירות של יומיים רצופים ויותר, וגם במשך 30 ימים לאחר שירות המילואים.
דהיינו, החוק אוסר על פיטורי עובד בתקופת שרותו במילואים ובתקופה של 30 ימים לאחריהם, אלא בהיתר מאת ועדת  התעסוקה הפועלת לפי החוק.

סעיף 41 א (ב) לחוק קובע כי ועדת התעסוקה לא תיתן היתר אלא אם המעסיק יוכיח כי הפיטורים "אינם בשל שרות מילואים". דהיינו, חובת ההוכחה במקרים אלה היא על המעסיק ולא על העובד.
היה ומדובר על קבלן כוח אדם, נקבע בחוק כי המעסיק בפועל צריך לדאוג שהעובד לא יפוטר, ואם פוטר עובד כ"א, מבלי שניתן היתר לפיטוריו, הרי שועדת התעסוקה מוסמכת להוציא צו נגד הקבלן ונגד המעסיק בפועל על מנת שישיבו את העובד לעבודה.

החלטת ועדת התעסוקה, ניתנת לאחר בירור עובדתי של נסיבות הפיטורים כאשר בסופו של יום החלטתה ניתנת בהתאם לנתונים שהובאו בפניה ולאור התרשמותה, האם יש קשר בין המילואים לפיטורים ואם לאו.
במידה וועדת התעסוקה מצאה קשר סיבתי בין הפיטורים למילואים – מסתיים שיקול הדעת של הוועדה והיא לא תתיר את הפיטורים.

בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה מפי כבוד השופט צור ע"ע 347/06 מדינת ישראל – משרד הבטחון נ' תנה תעשיות בע"מ ואח' נקבע כי ועדת התעסוקה היא גוף מינהלי או מעין שיפוטי ועל כן יש בסמכותה לשקול שיקולים הומניטאריים. דהיינו, בבוא העובד לשטוח את טענותיו בפני וועדת התעסוקה, אל לעובד להתבייש לעלות טענות הנוגעות למחלת בן משפחתו, מצוקה כלכלית, מציאות קשה של שוק העבודה ונסיבות אישיות אחרות.

כל מילואימניק שרואה עצמו נפגע כתוצאה משירות המילואים, צריך לפנות בתביעה לועדת התעסוקה ולא לבית הדין האזורי לעבודה, שכן הסמכות הינה של ועדת התעסוקה. ועדות אלה פרוסות ברחבי הארץ ולהלן פרטיהן:

ת"א– טל' 03-7380452/0
חיפה–טל' 04-8301104
ירושלים– טל' 02-6251736/5
באר שבע– טל' 08-6494548

חשוב להדגיש, כי מעסיק שהפר את החוק, עלול למצוא עצמו חייב בפיצויים בסכום השווה לחמש משכורות שהעובד קיבל או היה זכאי לקבל כשכר עבודה או חמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] לפי הגבוה מהם.