חוקר: "איך גרמת לכך שעו"ד מיכל תזכה במכרז?" מנהלת מחלקה באוצר: "דירגתי אותה בציונים גבוהים"

אחד התפקידים הנחשקים ביותר עבור כלכלנים משפטנים ורואי חשבון הוא עבודה באגף שוק ההון והביטוח שבמשרד האוצר. על מנת להגיע לתפקיד זה יש לעבור מכרזים אובייקטיביים הבוחנים את כישורי המועמדים. אלא שמתברר כי מלבד המבחנים ישנו מכשול נוסף שקשה מאוד לעבור: אנשים עם קשרים. לויטמין ה-p יש חוקים משלו.



חקירה של נציבות שירות המדינה חשפה כיצד באופן קבוע הוטו מכרזים לטובת מועמדים המועדפים על גורמים במשרד.



לידי themarker הגיע מכתב ששלח עו"ד אסף רוזנברג הממונה על המשמעת בנציבות שירות המדינה למנכ"ל משרד האוצר חיים שני ושנושאו: "חקירה משמעתית כנגד עובדי אגף שוק ההון החסכון והביטוח". ממצאי החקירה פורסמו אחרי שכמה מעובדי האגף ובהם בכירים כמו יואב בן אור - המשנה לממונה על שוק ההון והביטוח ואחד המועמדים הבולטים להחליף את ידין ענתבי שצפוי לפנות את כסאו כבר בשבוע הקרוב ולי דגן סגנית המפקח על הביטוח באגף - נחקרו באזהרה בחשד להתנהלות לא תקינה תוך הפרת נהלים במסגרת מכרז פומבי למשרת עורך דין במחלקה המשפטית. העובדים שנחקרו באזהרה כללו מלבד את בן אור ולי דגן גם את רוני נויבאור סגנית בכירה לממונה באגף, את ליאורה הירשהורן מנהלת מחלקת ביטוח בריאות באגף את נדב אופיר מנהל מחלקת רישוי באגף את יוני נחמני אמרכלית האגף ואת מירית נחמיאס מזכירה באגף.



המכתב חושף כיצד היטו בכירים באגף שוק ההון מכרז לתפקיד באגף לטובת מועמדת שחפצו ביוקרה.



תחילת הפרשה, כך עולה מהמכתב היתה לפני מספר שנים כאשר מיכל שוורץ שימשה מתמחה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים - אותה מחלקה בה שימשה רוני נויבאור כעורכת דין. באוקטובר 2008 עם פתיחת מכרז למציאת עוזר ראשי באגף שוק ההון במשרת עורך דין למחלקה המשפטית עדכנה את שוורץ לגבי המכרז ובהמשך כפי שהודתה בפני נציבות שירות המדינה ציינה בפני בן אור ודגן כי היתה שמחה לו שוורץ תהיה עובדת שלה באגף.



חודש אחרי פרסום המכרז, ב-13 בנובמבר התקיימו מבחנים בכתב בנציבות שירות המדינה אליהם ניגשו 31 מועמדים. על בסיס התוצאות נקבע קו חתך על ציון של 5.3. מעל לקו זה היו 21 מועמדים. מועמדים אלו היו זכאים לעבור לשלב הבא - שלב מרכז ההערכה.



מיכל שוורץ המועמדת אותה העדיפו לכאורה אנשי אגף שוק ההון לא התברגה לרשימת 21 המועמדים שעברו לשלב הבא. שוורץ הגיע למקום ה-26 בבחינות בכתב.



אבל לפי הדו"ח של נציבות שירות המדינה באגף שוק ההון והביטוח לא הרימו ידיים. הם החליטו להתאמץ עבור שוורץ. בסוף נובמבר פנה האגף באמצעות פנינה צור מאגף משאבי אנוש במשרד האוצר לגבריאלה אשכנזי מנהלת אגף בחינות ומכרזים בנציבות שירות המדינה בבקשה להוריד את ציון החתך במכרז כך ששבעה מועמדים נוספים ישתתפו במרכז ההערכה. לטענת האגף הבקשה נסמכה על ניסיון העבר המלמד כי רבים מהמועמדים לא מתייצבים למרכז ההערכה.



יום לאחר מכן השיבה אשכנזי לצור כי על פי נהלים לא מעבירים מעל ל-20 מועמדים למרכז (למעט אם בחישוב החתך יש שני מועמדים עם ציון זהה – ש.ש). יחד עם זאת, ציינה אשכנזי כי באפשרות האגף להתקשר לכל מי שזומן ולוודא הגעתו ואם יסירו מועמדות ניתן לזמן את הבאים בתור על פי סדר מתחת לקו החתך.



באגף שוק ההון והביטוח מיהרו לנצל את חלון ההזדמנויות הזה. כפי שעולה מממצאי החקירה המשמעתית נגד עובדי אגף שוק ההון. לשלב מרכז ההערכה הגיעו 22 מועמדים. מתוך מועמדים אלו - שלוש מועמדות היו מתחת לקו החתך, האחת שדורגה במקום ה-22, ושתי האחרות - שדורגו במקום ה-26 (שוורץ) וה-27. לאחר בדיקת תוצאות מרכז ההערכה - שוורץ שהיתה מעודפת על עובדי אגף שוק ההון - דורגה ראשונה מבין יתר המועמדים.



לאשכנזי זה כנראה נראה מוזר. בתחילת דצמבר היא פנתה לצור בבקשה לקבל הסבר כיצד זומנו למרכז ההערכה 3 מועמדות נוספות מתחת לקו החתך. בתגובה, ב-7 בדצמבר, היא קיבלה מכתב מבן אור בו ציין כי האגף פעל בהתאם להנחיותיה. אשכנזי לא התייאשה. היא פנתה שוב לאגף וביקשה הסבר מפורט לתשובת בן אור - הסבר המגובה באסמכתאות.



הפעם היא קיבלה תגובה זריזה מהאמרכלית נחמני שפירט את תשובתו של בן אור. לפי נחמני הזימון למרכז ההערכה התנהל באופן הבא: שני מועמדים מעל קו החתך - כלומר שהיו זכאים להגיע למרכז ההערכה על פי הבחינות בכתב - הודיעו טלפונית שלא יגיעו ועם מועמד נוסף לא ניתן היה ליצור קשר ולפיכך סברו שלא יגיע. בנסיבות האלו כתבה נחמני לאשכנזי יצרו קשר עם מועמדים מתחת לקו החתך וזימנו את המועמדים במקומות ה-22, 26 (שוורץ) ו-27. נחמני טענה במכתב כי מועמד מספר 23 הודיעה שלא תגיע למרכז ההערכה - אלא שפועל התברר כי מועמדת מספר 3 היא בכלל לא מועמדת אלא מועמד. אותו הדבר נטען לגבי מועמדת מספר 24. לגבי מועמדת מספר 25, ציינה נחמני כי לא הצליחו ליצור עמה קשר.



אשכנזי החליטה לערוך בירור ביחס לנתונים שמסרה נחמני. היא גילתה על פי המכתב שנשלח לחיים שני אי התאמות בין הנתונים שמסרה נחמני לממצאי בדיקה שערכה והעבירה את התיק לחקירה משמעתית באגף החקירות בנציבות שירות המדינה.



במכתב ששלחה נציבות שירות המדינה למנכ"ל משרד האוצר חיים שני הובאו ציטוטים מחקירת שניים מהעובדים הבכירים באגף - נדב אופיר מנהל מחלקת רישוי באגף וליאורה הירשהורן מנהלת מחלקת ביטוח בריאות. שניהם השתתפו במרכז ההערכה מטעם האגף. מרכז ההערכה הוא השלב השני של הבחינות במכרז למשרת עורך דין במחלקת המשפטית בתפקיד עוזר ראשי באגף כאשר השלב הראשון היו הבחינות הכתובות.

נציבות שירות המדינה המליצה לנזוף בשני העובדים אופיר והירשהורן - תיק החקירה נגד כל השאר - ובכלל זה יואב בן אור ולי דגן, נסגר. אופיר והירשהורן שהודו כי נאמר להם לפני מרכז ההערכה על ידי גורם באגף שבשמו לא נקבו כי הגברת שוורץ היא המועמדת של האגף - היו היחידים שקיבלו עונש מכל שאר הנחקרים - וזאת למרות שהיו למעשה השין גימלים בפרשה.

החקירה של אופיר:

שאלה: "על פי הציונים שניתנו על ידך למיכל שוורץ (המועמדת המועדפת על אגף שוק ההון -ש.ש) עולה בבירור כי קיבלה ציונים ברמה גבוהה יחסית לשאר המועמדים. התייחסותך".

תשובה: "נכון. 1 - היא היתה טובה במרכז ההערכה 2 - אני נתתי לה ציון אחד יותר..אני עזרתי לה ביחס לשאר המועמדים והיא הייתה בסדר גמור".



שאלה: "כלומר אתה למעשה נתת למיכל שוורץ ציונים יותר גבוהים ממה שבאמת היתה צריכה לקבל?"

תשובה: "בחלק מהמקרים כן. היא הייתה בסדר. היו מקרים שקיבלתי 3 ונתתי לה 4".

שאלה: "איך אתה מסביר את העובדה שבפרמטרים שאתה היית אמור לתת לה ציון ההפרשים בין המקום הראשון למקום השני הם עצומים...?"



תשובה: "זה היה שמיכל שוורץ, אם היתה טובה קיבלה 4-5 ותמיר לזרוב (שדורג מקום ראשון בבחינה בכתב ומקום שני במרכז ההערכה - אחרי שוורץ) הסקאלה שלו נעה בין 3-5"



שאלה: "האם ניתן לסכם ולומר כי עצם העובדה שידעת שמיכל שוורץ היא מועמדת האגף לתפקיד השפיעה עליך במרכז ההערכה?"



תשובה: "כן".

שאלה: "האם היו מרכזי הערכה נוספים בהם היית ונאמר לך מראש כי פלוני הוא מועמד האגף?"



תשובה: "אני לא זוכר אבל בטוח שמדיניות האגף היא לקדם את מועמדי האגף"



שאלה: "האם זו התנהלות רגילה באגף שוק ההון?"



תשובה: "במקרים שהיו לאגף מועמדים במכרז התשובה היא כן".

החקירה של הירשהורן:

שאלה: "האם לפני מרכז ההערכה נאמר לך שיש מועמדת מטעם האגף?"



תשובה: "כן..מיכל"



שאלה: "האם נכון שהיה ברור לך לפני מרכז ההערכה שמיכל היא זו שצריכה להיבחר?"



תשובה: "כן"



שאלה: "איך פעלת במהלך המכרז על מנת שמיכל תזכה?"



תשובה: "דירגתי אותה בציונים גבוהים".



שאלה: "מדוע עשית כן?"



תשובה: "כי נתבקשתי על ידי האגף"



שאלה: "האם ברור לך שנהגת לא כשורה כשהעדפת את מיכל על פני השאר?"



תשובה: "כן"



שאלה: "את מאשרת שמיכל שוורץ קיבלה ממך ציונים גבוהים ממה שהיית נותנת לה במידה שלא היתה מועמדת האגף?"



תשובה: "אני מניחה שכן".

ובהמשך:

שאלה: "האם היו מרכזי הערכה נוספים בהם השתתפת?"



תשובה: "כן".



שאלה: "האם גם בהם התבקשת להעדיף מועמד זה או אחר?"



תשובה: "כן".



שאלה: "זאת אומרת שאגף שוק ההון נהגו כשיטה לסמן מראש מועדפים על ידי האגף ולציין זאת בפני נציגי האגף בועדות או במרכזי הערכה?"



תשובה: כן.



איך נגמרה החקירה?



על פי נציבות שירות המדינה "חומר הראיות שנאסף בתיק מצביע על כך שההתנהלות באגף שוק ההון והביטוח במכרז לא הייתה חריגה, שכן האגף נוהג דרך קבע לתדרך את נציגיו במרכזי הערכה לגבי זהות המועמדים בהם הוא חפץ, על מנת שאותם נציגים יוודאו זכייתם של מועמדים אלו".



הממצאים היו קשים. אבל למרות זאת האחראים להטיית המכרז לא ייתנו את הדין. מלבד עונש קולקטיבי במסגרתו הוחלט כי למשך שנתיים ינוהלו כל המכרזים של אגף שוק ההון על ידי נציבות שירות המדינה – נענשו רק השין גימלים של הפרשה.



נציבות שירות המדינה המליצה לנזוף בהירשהורן ובאופיר - אבל הדמות באגף שתדרכה אותם לגבי המועמדת המעודפת - לא רק שלא נחשפה גם לא הוטל עליה כל עונש.



תיק החקירה נגד נויבאור שציינה בפני בן אור כי תשמח ששוורץ תהיה עובדת שלה באגף, נסגר לאחר שלא היה בחומר הראיות בכדי להצביע על מעורבותה בהטיית המכרז. תיק החקירה נגד דגן נסגר גם הוא לאחר שלא היה בחומר הראיות להצביע שהנחתה את הירשהורן ואופיר להעדיף את שוורץ על פני מועמדים אחרים או שהיתה מעורבת בהטיית המכרז וזאת למרות שנציבות שירות המדינה קבעה כי "אין ספק שהגברת דגן היתה מעורבת בהליך המכרז וציינה בפני הגברת הירשהורן ומר אופיר שנוביאור סבורה ששוורץ הינה עובדת טובה, אמירה שהיה בה ללא ספק כדי להשפיע במידה כזו או אחת על השניים".



גם תיק החקירה המשמעתי נגד בן אור נסגר. "אין בתיק החקירה ראיות המאפשרות לקבוע כי בן אור הוא שהנחה את השניים (הירשהורן ואופיר – ש.ש)", כתבו בנציבות והוסיפו כי אין בתיק החקירה ראיות מספיקות כדי להצביע על מעורבות או ידיעה של בן אור באשר לאופן זימונה של שוורץ למרכז ההערכה תוך סילוף הנתונים ומסירת מידע כוזב לאגף המכרזים בבנציבות שירות המדינה. אך עם זאת כתבו בנציבות: "מחומר החקירה עולה כי פנייתה של נחמני לאשכנזי בבקשה לקבל אישור להורדת קו החתך במכרז, נעשתה בעצה אחת ועל דעתו של בן אור. עוד עולה מחומר הראיות כי בן אור היה מודע לכך שנויבאור מעוניינת ששוורץ תבחר לתפקיד וזאת לאור הכרותה הקודמת עימה מעבודתה במשרד המשפטים".



את העונש החריף ביותר בפרשה הטילו על הש"גים. בכירי אגף שוק ההון והביטוח שנוהגים כך שנים - יצאו ללא כל פגע.