מגדל שוקי הון בחשבון נפש פיננסי לעשור האחרון: מתפתחים ומובילים

זה היה העשור של השווקים המתפתחים



הימים האחרונים של העשור הראשון של המילניום השלישי הם זמן מצוין לערוך חשבון נפש גם בתחום הפיננסי. זה הזמן לראות מי היו אפיקי ההשקעה שהטיבו עם המשקיעים ומי היו המאכזבים.



זה לא היה עשור טוב למי שהשקיע בשווקי המניות המערביים. מדד מניות ה-500 p&s נשחק בעשור האחרון ברבע מערכו, מדד הדאו גונס איבד כעשרה אחוזים ומניות הטכנולוגיה של מדד הנסדא'ק ירדו בממוצע כמעט 40% (במשבר מניות הטכנולוגיה של שנת 2001). מניות הפיננסים נשחקו בכשלושים אחוזים וזאת בעקבות המשבר הכלכלי. בורסת יפן נשחקה ב-44% לאחר נפילה של יותר מחמישים אחוזים גם בעשור שקדם לכך.



בורסות השווקים המתפתחים דווקא רשמו עליות מרשימות. בראשן בורסת ברזיל שזינקה ביותר מ-300% ובורסת בומביי (הודו) שטיפסה בכ220%. ההשקעה בסין הכפילה את שוויה, אם כי סבלה מתנודתיות רבה עם שני גלי מימוש של יותר מחמישים אחוזים. מחירי האנרגיה ובראשם הנפט עלו בכ-230% והזהב זינק ב-260%.



עליות בולטות גם בבורסה התל אביבית



בשונה מבורסות המערב נהנתה בורסת תל אביב מעליות שערים חדות - מדדי המניות זינקו בעשור האחרון ביותר מ-120% אך גם האפיקים הסולידיים הניבו תשואות מצוינות - מדד השחר השקלי עלה בכ-115% נומינלית ומדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד עלו כמעט במאה אחוזים. לא רע בכלל בתקופה בה האינפלציה הסתכמה בעשרים ושלושה אחוזים.



עליות נאות אלה התרחשו בעשור שבו סבל המשק ממשבר מניות הטכנולוגיה בארה"ב (2001), מגל טרור אלים (2002), שתי מלחמות שהשביתו חלק ניכר מהמשק (2006, 2008), חילופי ממשלות, ומשבר כלכלי גלובלי. עליות נאות אלה ממחישות יותר מכל את האמון הגובר של המשקיעים, מקומיים וזרים, בכלכלה המקומית, במימסד הכלכלי ובראשו נגיד בנק ישראל, ובעיקר בהנהלות של מאות חברות שיזמו, הקימו, פיתחו, ייצרו ושיווקו את מוצריהם ושירותיהן תוך יצירת ערך למשקיעים הסבלניים.



מקומם של השווקים המתפתחים מובטח גם בעשור הבא



למרות שהנבואה ניתנה לשוטים, לא נוכל לצאת בלי הערכות לעתיד. המשבר הכלכלי העולמי כבר אחרינו. על כך מעידים עשרות נתונים מקרו כלכליים שמציגים גידול בתוצר הלאומי הגולמי, פעילות תעשייתית יצרנית, נתוני תעסוקה ואבטלה, מדדי מחירים של מוצרים, סחורות ושירותים של עשרות מדינות ברחבי הגלובוס.



אירופה עדיין שקועה במשבר עמוק. לא רק מדינות ה-pigs (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד), אלא בראש ובראשונה צרפת, בריטניה וגרמניה. קרן המטבע העולמי מעריכה שצמיחת התמ"ג בשנת 2010 במדינות מערב אירופה תהיה כ-0.6% (איטליה 0.2, גרמניה 0.3, צרפת ובריטניה 0.9), לעומת 2% בארה"ב.



אבל הכלכלות שיתנו את הטון בשנה הבאה הן סין עם צמיחה של 9.5%, הודו עם צמיחה של 6.4% וברזיל. בעשור הקרוב (2016 ואילך) צפויה סין להפוך לכלכלה תעשייתית מפותחת, תוך שדבר ישפיע על המדינות התעשייתיות המפותחות כיום ולהפוך לראשונה מיצואנית ליבואנית, דבר שישפיע על מאזן הסחר העולמי, על שווקי המט"ח הסחורות והריביות. מובטח לנו עשור לא פחות מעניין מזה שהסתיים.



גם שחקני האג"ח קצר הטווח צופים שינוי מגמה



בשנה שחלפה זינקו תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח של עשר שנים מ-2.1 ל-3.8% ובאג"ח לשלושים שנה מ-2.5 ל-4.7%. הדבר משקף הערכות המשקיעים לגבי העלאת ריבית ה"פד" בטווח הארוך. אבל האווירה במגרש האג"ח קצר הטווח עד שנה היתה שונה לגמרי - שם נרמה ירידת תשואות שהיגיעה לשפל בסוף חודש נובמבר - תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לתקופה של שנה רשמה שפל של כל הזמנים 0.26%. אבל בחודש האחרון השתנתה התמונה ותשואת אג"ח לתקופה של שנה עלתה ל-0.43%. שחקני האג"ח קצר הטווח צופים חידוש עליית הריבית בחודשים הקרובים וכבר לא מסתפקים ברבע אחוז לשנה.



תשואת אגרות לעשר שנים תטפס ל-4.2%



תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים טיפסה בחודש החולף ב-60 נ"ב וחזרה לרמתה בחודש יוני 2009. נראה שרמת 4% הינה רק שאלה של זמן וכשזה יקרה כבר לא יהיה לאף משקיע שום ספק לגבי כיוון הריבית בחודשים הקרובים.



נזכיר כי בעידן שלפני פרוץ במשבר הכלכלי נסחרו האגרות לעשר שנים במשך שנים בתשואה שבין ארבעה לחמישה אחוזים. הצפי להמשך התחזקות שיעור החיסכון מרמת 6% כיום לעבר עשרה אחוזים ויותר תומך בבלימת עליית התשואות אך מנגד, גירעונות הענק של הממשל הפדרלי מעודדים צמצום חשיפות לאג"ח ממשלת ארה"ב.



גם התחזקות הקונצנזוס לגבי המשך התאוששות הכלכלה העולמית תוך התגברות הלחצים האינפלציוניים בעולם, בסיוע עליית מחירי הסחורות (אנרגיה אך גם מתכות ומזון), צפויים לפעול להמשך הסטת כספים מהאפיק הממשלתי שסיים את תפקידו כמפלט בטוח.



אחד הכלים להרוויח מעליית התשואות היא ההשקעה במכשיר ה-tbt שפועל בכיוון התנהגות התשואה והפוך למחירי האג"ח. ברבעון האחרון זינק מחירו מ-42 ל-50 דולר. עליית התשואות בשנה הקרובה תסייע למחירו לנוע לעבר רמות שבעים הדולר בהם הוא נסחר במחצית שנת 2008.



פקעה סופית בועת מחירי האג"ח



לפני שנתיים, בסתיו 2007, היה מחירה של אגרת חוב שהנפיקה ממשלת ארה"ב לתקופה של עשר שנים 95 דולר. הסטת הכספים של משקיעים מפוחדים מאפיקי השקעה מסוכנים (מניות, סחורות) לעבר אגרות חוב ממשלתיות ניפחה את מחירי האג"ח לשיא כל הזמנים 120 דולר, בדיוק לפני שנה 30/12/09.



אלא שמאז נרגעו הרוחות וההיגיון חזר לשווקים. מאז ועד היום צנחו מחירי האג"ח בשיעור של עשרים אחוזים וחזרו לרמתם לפני שנתיים 95 דולר. מה שממחיש שבכלכלה אין חוכמות, הכל חוזר לרמת שיווי משקל ארוך הטווח.



ראלי של 5% בדולר - תיקון או שינוי מגמה ?



מדד הדולר זינק בחודש האחרון ביותר מחמישה אחוזים. יש שיטענו שמדובר בתיקון טכני הגיוני ומתבקש לאחר צניחה של שבעה עשר אחוזים. אך במגדל שוקי הון סבורים שמדובר במשהו מהותי יותר.



בשנה האחרונה התחזק היורו מ-1.25 ל-1.51 דולר נוכח הערכות שכלכלת ארה"ב, שדרדרה את העולם למשבר כלכלי הגדול ביותר בתקופתנו, שרויה עמוק בבוץ ולא תתאושש בקרוב. אלא שבחודשיים האחרונות התפרסמו אינדיקטורים מאקרו כלכליים רבים שמצביעים על השיפור המשמעותי בכלכלת ארה"ב ומנגד על הידרדרות הכלכלה האירופאית.



אם בשבועות הקרובים יגבר זרם הנתונים החיוביים לגבי כלכלת ארה"ב עשוי הדולר להמשיך במגמת ההתחזקות לעבר 1.38. זאת ועוד - הציפיות לגבי חידוש מגמת העלאת הריבית החל מהרבעון השני של שנת 2010 יעודד הסטת כספים לעבר הדולר ולחזקו עוד יותר. אז שלא תגידו שלא אמרנו לכם ששנת 2010 עשויה להיות שנה טובה לדולר.



מ-אוי ל-a



בדיוק שנה חלפה משיא המשבר ועד היום. אגרות החוב הקונצרניות רשמו בשנה זו עליות נאות שבין 26% עד 55%. התשואות הגלומות במדדי התל בונד טיפסו לפני שנה ל-8% (תל בונד 20) עד 14% (תל בונד 40) עם מרווחים של 5% עד 12% (בהתאמה) ביחס לאג"ח ממשלתי צמוד. כיום ירדו התשואות הגלומות ל3% עד 5% עם מרווחים בשפל של 1.8% עד 3.2%.



צעקות ה-אוי של המשקיעים התחלפו באנחת רווחה. אלא שמי שמצפה לעוד שנה מצוינת כזו כנראה יתבדה. ירידת התשואות והמרווחים לרמותיהן הנוכחיות לא יאפשרו שיעורי עליית ערך משמעותי מה גם שאנו בפתחו של עידן של העלאות ריבית.



הקשר בין מדדי התל בונד למדדי המניות



בחודש נובמבר 2008 נבלמה המפולת במחירי אגרות החוב הקונצרניות. מספר ימים לאחר מכן החל התיקון גם במחירי המניות. הקשר בין הבונדים למניות ברור. כשצונח מחירה של אגרת חוב קונצרנית עשויים המשקיעים במנייה של אותה חברה להבין שמשהו רע עומד להתרחש והם ימהרו להיפטר מהמניה.



ולהיפך - אם מגיעים קונים לאגרות החוב לאחר צניחה במחיריהן, הדבר מעודד גם משקיעי אקוויטי לאסוף סחורה זולה. בדיקת הקשר בין מדד תל בונד 20 ובין מדד מניות ת"א-25, בין מדד תל בונד 60 ובין מדד מניות ת"א-100, ובין מדד תל בונד 40 ומדד מניות ת"א-75 מראה קיומו של קשר ישיר עם מיתאם חזק.



משקיע שמאמין בקיומו של קשר זה צריך לבחון אם הירידה בחודש האחרון במחירי האגרות הקונצרניות בשיעור של 2% עד 3% מקדימה ירידה במחירי המניות. אמרנו כבר קודם, בכלכלה אין חוכמות וסטיות תשואה בין אפיקים שונים לא יכולים לשרור על פני זמן. הם נסגרים בסופו של דבר על ידי כוחות השוק.



הפחד בשפל משיא המשבר



בשבוע שעבר, לאחר ששה עשר חודשים, הצליח מדד הפחד לפרוץ את רמת 20 הדולר ונקבע על 19.5. זה עדיין רמה גבוהה יחסית לזו ששררה לפני פרוץ המשבר הכלכלי (12-14) אך היא מסמנת ירידה במפלס הפחד. למי ששכח, הפחד זינק לרמות שיא של מעל לשמונים בקיץ 2008.



בתקופה הקרובה צפוי הפחד לחזור לטריטוריה של מעל לעשרים אך התקדים של פריצת רף זה מבטיחה שבמהלך החודשים הקרובים הוא שוב ייפרץ בדרכו לעבר הרמות ההיסטוריות שלו.



מי שרוצה לנצל את התנודות במדד הפחד לטובתו רצוי שיגדיל חשיפה לנכסים מסוכנים כשהפחד עולה ויחנוך עמדות חסר לנכסים מסוכנים כשהפחד צונח.



הסקירה נכתבה על ידי גידי הלפרין, סמנכ"ל, מנהל דסק פלטינום במגדל ניהול תיקי השקעות בע"מ