סטנלי פישר: "בנקים רוצים להשיג תשואה על ההון של 20%-25%, אבל בנק הוא בנק, ולא קרן גידור"

"אני מכיר בנקים שרוצים להשיג תשואה על ההון של 20%-25%, אבל בנק הוא בנק, ולא קרן גידור", כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בארוחת הצהריים השנתית של איגוד הבנקים, שהתקיימה בתל אביב. "בנקים הם שבריריים ותלויים באמון הציבור - והם יכולים לאבד אותו במהירות", אמר פישר. "לכן, הבנקאים והדירקטורים בבנקים השונים צריכים לזכור שתשואות גדולות כרוכות בהגדלה של הסיכון. אלה לא תובנות חדשות­ אבל נוטים לשכוח אותן כאשר מתחילה גאות".



לדברי פישר, "מיזוג של בנקים בינוניים יגדיל את מספר הקבוצות הבנקאיות הגדולות - משתיים לשלוש. אך למעשה, מיזוג כזה ישנה את תמונה השוק ­משני בנקים גדולים וחמישה שמתחרים בהם - לשלושה גדולים". "בטווח הקצר אולי תהיה תחרות, אבל לאחר חצי שנה או שנה נגיע לשיווי משקל חדש, ולא בטוח אם מיזוג וצמצום המתחרים יהיו לטובת הלקוחות". פישר לא רואה יתרונות במיזוג בין חברות ביטוח לבנקים.



פישר כיוון בדבריו אל היוזמה של אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, לרכוש את בנק דיסקונט ולמזג אותו עם מזרחי טפחות. כמו כן, התייחס פישר לאמירות של יונס באחרונה, שלפיהן יש לאפשר מיזוגים של בנקים עם חברות ביטוח וליצור כמה קבוצות פיננסיות חזקות. פישר התייחס גם לשינויים מבניים שנמצאים על הפרק ב-2010, ובכלל זה הפרטת בנק לאומי. הוא ציין כי הליך שינוי החקיקה לקראת הפרטתו של הבנק, נמצא על סדר היום של בנק ישראל. פישר אמר כי מערכת הבנקאות נמצאת במצב טוב.



לדבריו, "יחסי ההון מתאפיינים ביחס הון ראשוני גבוה ובניהול איכותי. כתוצאה מעבודה מאומצת של הבנקים ושל הפיקוח, הבנקים הישראלים יאמצו בתחילת 2010 את גישת באזל 2, בדגש על ההשלכות של גישה זו על מערך ניהול הסיכונים. בנוסף, על פי נתוני בנק ישראל, העמלות שהבנקים גובים מלקוחותיהם ירדו לאחרונה".



יו"ר בנק הפועלים ויו"ר איגוד הבנקים, יאיר סרוסי, אמר בכנס כי "חל שינוי משמעותי במאזן הכוחות העולמי. אם בעשור הקודם היו הבנקים האמריקאיים הגדולים בעולם, הרי שאת 2010 אנו מתחילים כאשר שלושת הבנקים הגדולים בעולם במונחי שווי שוק הם בנקים סיניים". סרוסי אמר כי אחת המסקנות שלו מהמשבר היא ש"תשואות שנתיות דו-ספרתיות גבוהות אינן בנות-קיימא בבנקאות המסחרית המודרנית. הרדיפה אחר תשואה גבוהה, דומה לאלה של בנקי השקעות או קרנות גידור, שאפיינה חלק גדול מן הבנקים המסחריים לפני המשבר - אסור שתחזור".



לדברי סרוסי, בשיא המשבר - כאשר בנקים בארה"ב נסגרו על בסיס יומי, המרווחים על ה-cds של הבנקים הגדולים ביותר נסקו לגבהים מפחידים ודירקטוריונים של חברות רב-לאומיות התכנסו מדי ערב לדון מהו הבנק הבטוח שבו אפשר להפקיד את המזומנים - הפך המשק הישראלי, ובראשו המערכת הבנקאית, לנמל מבטחים.



לטענתו, אף שהמשבר הגלובלי עדיין לא הסתיים ונותרו עדיין סיכונים, ישראל היא בין המדינות שספגו פגיעה קטנה יחסית במשבר. "מצב זה יוצר עבורנו הזדמנות גדולה, אולי חד-פעמית, לקפיצת מדרגה בהכנסה לנפש בעשור הקרוב", אמר סרוסי. "חשוב מאוד לא לפעול בחופזה, ולזכור שבנקאות איתנה ורווחית היא נכס לאומי שמדינות רבות היו מתקנאות בו. זהו בדיוק הזמן להמשך המדיניות השקולה והסבירה, מדיניות שתחזק את מערכת הבנקאות ולא תגרום לזעזועים מיותרים".



סרוסי התריע גם מפני מסקנות פזיזות שאליהן עלולה להגיע, לטענתו, ועדת חודק, שנועדה להסדיר את הפיקוח על מתן אשראי על ידי גופים מוסדיים. איגוד הבנקים מתנגד למסקנות המתגבשות של הוועדה, וחלק מראשי מערכת הבנקאות אף הביעו את דעתם בעניין בהזדמנויות שונות.



"בישראל, כמו במדינות אחרות, מתקיים שיח רגולטורי וציבורי ער בנושאי הרגולציה הפיננסית בכלל והרגולציה הבנקאית בפרט. תמיד יש מקום לבדוק ולשפר, אך זה חייב להיעשות בזהירות, בעיקר כשמדובר במערכת כה רגישה". סרוסי ביקש "להתריע מפני הרצון לבצע רפורמות גדולות ומהירות, שתועלתן מועטה ואף מפוקפקת, ושהנזק הפוטנציאלי בהן גדול. אין פתרונות קסם קלים, אין תחליף לשיקול דעת לשכל הישר ולניהול הסיכונים".