אפשר היה לצפות שדיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית - אחת המבוקשות והיוקרתיות ביותר, אם לא היוקרתית שבהן - ייצא במתקפה נגד המכללות למשפטים המציפות את הארץ וידבר גבוהה על הזילות של לימודי המשפטים בהן, כמו רבים מעמיתיו. אבל פרופ' ברק מדינה, הדיקאן החדש של הפקולטה, דווקא מפתיע.
"אני שמח על המכללות", הוא אומר. "תואר ראשון כיום זה כמו השכלה תיכונית בעבר. הלוואי שלכולם יהיה תואר ראשון, ותואר ראשון במשפטים בפרט. כך תהיה לנו חברה הוגנת ודמוקרטית יותר, וזה מעולה. אני לא פוחד מאקדמיזציה".
לדעת מדינה אף "ראוי היה שהמדינה תסייע במימון לפחות חלק משכר הלימוד הגבוה שנדרשים לשלם הסטודנטים במכללות. כל אזרח זכאי לקבל מהמדינה השכלה גבוהה".
אתה לא חושב שהמכללות למשפטים גרמו לבעיות, כמו ירידה ברמת הסטודנטים ובאיכות הלימודים?
מדינה: "ברור שבגלל שיש כל כך הרבה מוסדות, תנאי הקבלה במוסדות מסוימים נמוכים מאוד ואפשר להניח שהרמה שם נמוכה. לכן צריך להדק את הפיקוח של המוסד להשכלה גבוהה עליהם. אם מוכרים במכללה תארים ואתה לא יכול לסמוך על התעודה שנותנים שם אז זה דבר שלילי, אבל זו תוצאה של כשל בפיקוח, לא תוצאה של הרבה אנשים שרוצים ללמוד".
לא רק מסלול ישיר לפרקליטות
אתמול חגגה הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית 60 שנה להיווסדה. האירוע נחגג בטקס רב משתתפים בהר הצופים, והשתתפו בו בוגרים בעלי שם של הפקולטה, בהם נשיא בית המשפט העליון בדימוס פרופ' אהרן ברק, הנשיאה הנוכחית דורית ביניש ושגרירת ישראל באו"ם פרופ' גבריאלה שלו.
מדינה מתגאה בכך שהגידול שנוצר בשנים האחרונות במספר הסטודנטים למשפטים כמעט שלא השפיע על הפקולטה למשפטים שבראשה הוא עומד. לדבריו, היצע המקומות בפקולטה לא השתנה, והתחרות על המקומות נותרה כפי שהיתה בעבר, כך שתנאי הקבלה נותרו גבוהים מאוד.
"יש תחושה בשוק שיש יותר מדי עורכי דין אבל יש שני שווקים שונים - בוגרים שלנו ושל תל אביב שמשרדי עורכי הדין מחזרים אחריהם, ובוגרים אחרים. יש כ-500 בוגרים שלנו ושל תל אביב וכ-650 סטודנטים ממקומות נוספים. זאת לעומת כ-1,500 מקומות התמחות - לכן יש עודף ביקוש. המשרדים הטובים ישאירו בדרך כלל את המתמחים אצלם במשרד ולכן חשוב להם מאוד לתפוס את הסטודנטים הטובים כבר בשלב ההתמחות. הם נלחמים עליהם".
בעידן התחרות והמכללות, מסתבר שגם הפקולטה נאלצת להילחם על הסטודנטים הטובים. "אנחנו משקיעים בגיוס תלמידים. אנחנו לא יושבים ומחכים שהם יבואו אלינו. אנחנו עושים להם מפגשי גיוס, נותנים מלגות דיור למועמדים מצטיינים, ובעיקר משקיעים בתוכנית הלימודים".
לדברי מדינה, מדי שנה שולחת הפקולטה עשרה סטודנטים לסימסטר לימודים בבית ספר בינלאומי בלונדון, שהוא היה בין מקימיו, ובנוסף היא מביאה לישראל 20 מרצים אורחים מחו"ל בשנה. כדי לממן את הפעילויות היקרות, נעזרת הפקולטה בגיוס תרומות ממשרדי עורכי הדין המובילים.
"כמעט כל יום חמישי אני מסתובב בין משרדי עורכי דין בתל אביב ומנסה לשכנע אותם להיות עמיתים של הפקולטה", מספר מדינה. בינתיים הצטרפו לתוכנית העמיתים 11 משרדים - רובם בעשירייה הראשונה של המשרדים, כמו הרצוג פוקס נאמן, ש. הורביץ, מיתר-ליקוורניק ויגאל ארנון. כל משרד תורם לפקולטה 80 אלף שקל בשנה, ובתמורה זוכה ל'צ'ופרים' מהפקולטה, כמו עדיפות בהשמת מתמחים.
הפקולטה מרוויחה מכך גם חיבור של מגדל השן עם המגזר הפרטי. חיבור שהוא מטרה מוצהרת של מוסד, שבאופן מסורתי כשליש מבוגריו פונה למגזר הציבורי.
"כ-80% מהמתמחים בעליון הם בוגרים שלנו. גם בפרקליטיות ובמשרד היועץ הם רוב. אנחנו מאוד מעודדים ללכת למגזר הציבורי. אנחנו לא מכוונים את הבוגרים שלנו לפנות למגזר הפרטי. אבל אנו רוצים להסביר לסטודנטים שרוצים לפנות למגזר הפרטי שלא ידאגו, האפשרויות פתוחות", אומר מדינה. "חלק מהמשרדים מסתכלים על התרומה לפקולטה כהשקעה עסקית, כאמצעי לקבלת נגישות לסטודנטים הטובים, ויש משרדים שעושים את זה מתוך סנטימנט לפקולטה", הוא מוסיף.
הידרדרות? ממש לא
כמי שאינו חושש מאקדמיזציה, מדינה גם לא מתרשם מההצהרות שיוצאות חדשות לבקרים מלשכת עורכי הדין בנוגע להידרדרות המקצוע והתוצאות השערורייתיות של ההצפה בעורכי הדין. "אני יכול להסכים שיש יותר מדי עורכי דין. אבל מכך לא נובע שמוצדק למנוע מאדם להיות עורך דין אם הוא רוצה בכך. מוצדק למנוע זאת ממנו אם אין לו כישורים מתאימים", אומר מדינה.
"יש טענה שעורכי הדין לא מספיק טובים או שבגלל התחרות עורכי דין נאלצים לחפף ונותנים שירות משפטי ירוד. זו טענה לא מוכחת. לשכת עורכי הדין היא גוף אינטרסנטי. אי אפשר לסמוך עליה שהיא זו שתקבל את ההחלטה שיש יותר מדי עורכי דין ושאין דרך אלא לחסום את מכסת הכניסה למקצוע. זה חייב להיעשות על ידי גורם נייטרלי כמו משרד המשפטים וזה צריך להיעשות מאוד בזהירות. הלשכה צריכה להעלות את רמת הבחינות, להאריך את ההתמחות ולתת לשוק לעשות את שלו.
"יש אנשים שלומדים משפטים שהם ברמה נמוכה יותר אבל זה לא אומר שלא צריך לאפשר להם ללמוד, אם אדם לא דורש מימון ציבורי יש לו זכות ללמוד משפטים גם אם הוא לא חכם ולא מוצלח. כמו שאדם רוצה ללמוד מתמטיקה - צריך לאפשר לו ללמוד משפטים".
אתה לא חושב שרמת הסטודנטים מידרדרת?
"אני ממש לא מסכים. נתוני הקבלה אצלנו עולים בכל שנה וגם מבחינת ההתרשמות הסובייקטיבית שלי אני חושב שהסטודנטים מצוינים. יש עלייה ברמה של לימודי המשפטים כי דרך ההוראה השתפרה והלימודים פתוחים לתחומי ידע אחרים. גם התלמידים ביקורתיים יותר כיום. אם ההכשרה שקיבלו לא מספיק טובה הם יצביעו ברגליים".
במה לימודי המשפטים אצלכם שונים מהלימודים במכללה?
"במכללות לומדים יותר את הכללים ופחות בוחנים מבחוץ. פחות ביקורתיים. אצלנו הדגש הוא מבט ביקורתי. בסופו של דבר זה מכשיר להיות עורך דין טוב יותר. הדגש הוא לימוד אקדמי של המשפט ופחות הכשרת עורכי דין, שזה דבר שקורה בעיקר בהתמחות".
כיצד אתם נלחמים על המרצים הטובים ובעלי השם שהם חלק מגורם המשיכה של המכללות? אהרן ברק, אמנון רובינשטיין ואוריאל פרוקצ'יה הולכים להרצות במרכז הבינתחומי בהרצליה ולא אצלכם.
"ברק הוא לא זה שמכשיר את התלמידים. מי שהגיע אצלנו לגיל 60 יש לו תמריץ שלילי להישאר באוניברסיטה מבחינת הפנסיה. לכן המרצים שלנו יוצאים לפנסיה והולכים למכללה אבל הם אחרי שיא הקריירה האקדמית. ברק יוצא דופן בכך שהוא ממשיך לחקור אבל הוא מלמד מעט מאוד. מרצים מתל אביב לא יעברו אלינו כנראה, אבל מלבדם - אין אחד שיקבל הצעה מאתנו וממכללה ולא יבוא אלינו. אני ויתרתי על חצי מהשכר כשעברתי לאוניברסיטה מהמכללה למינהל ואני לא מצטער על זה".
פרופ' ברק מדינה: "אני שמח על המכללות; אי אפשר למנוע ממי שרוצה ללמוד משפטים"
מאת נורית רוט
30.12.2009 / 8:12