הזדמנות להיאבק בשחיתות

>> אמנת ה-oecd למניעת שוחד בעסקות בינלאומיות מתמודדת עם תופעת השחיתות בסחר הבינלאומי. האמנה מתמקדת בבניית מערך סנקציות על מציעי השוחד.

באחרונה פירסם ה-oecd דו"ח המציין לשבח שינויים שעשתה ישראל בתחום זה לקראת הצטרפותה לארגון. לאחר שבמשך שנים נמנעה המדינה מלפשפש בדרך שבה חברות ישראליות מקדמות את עסקיהן בחו"ל, כעת היא שוכנעה לקבוע בחוק כי שוחד לעובד ציבור זר ייחשב עבירה פלילית ותשלום השוחד ייאסר בניכוי לצורכי מס.



ה-oecd ממשיך להפעיל השפעתו כדי שישראל תחמיר את הסנקציות ותגביר את המאמצים לגילוי פרשיות שוחד, במיוחד בתעשיות הביטחוניות. הוא ממליץ על תפישה רב מערכתית המודדת את אפקטיביות הפעילות המשולבת של כלל המערכות הנאבקות בשחיתות, ובהן הפרקליטות, המשטרה, מערכת המס והרשות להלבנת הון. לשם כך, על ישראל להקצות משאבים לחיזוק תשתיות ארגוניות, בניית מערך ביקורת ואיסוף מידע.



מאז חתימתה, גרמה האמנה למניעת שוחד לשינוי התנהגות במגזר הפרטי. תשלומים שנחשבו פרקטיקה מקובלת, נחשבים כיום עבירה פלילית, וחברות בינלאומיות חייבות להתחשב בסיכונים הכרוכים במתן שוחד. נורווגיה, למשל, קנסה את חברת הנפט הממשלתית ב-3.4 מיליון דולר בגין תשלום שוחד באיראן להשגת חוזה. בעקבות זאת, רשות ני"ע בארה"ב קנסה את החברה ביותר מ-20 מיליון דולר. אף שהאמנה הציבה את בעיית השוחד על סדר היום, יישומה עדיין חלקי. ההתחמקות נעשית באמצעות חוקי שוחד מיושנים, חסימת חקירות ממניעים פוליטיים, אי הקצאת תקציבים וצמצום סמכויות שופטים. מעבר לכך, מאחר שרוב מדינות העולם, כולל יצואניות מרכזיות כמו סין, הודו ורוסיה, לא הצטרפו לאמנה, הן אינן מחויבות לסטנדרטים שהאמנה קובעת.



סביר שהארגון ינצל את הסטאטוס של ישראל כמבקשת להצטרף לארגון, כדי לדרוש ממנה רמת יישום גבוהה. עיקר האינטרס של ישראל הוא למנף את הדרישות לחיזוק תשתיות האכיפה, כדי לשפר את יכולת המאבק בשחיתות בתוכה, מעבר לשוחד בעסקות בינלאומיות.



הכותב היה הממונה על הכנסות המדינה ומתאם מדיניות מקצועית ל-oecd