תעשיית מדעי החיים מתחילה לחיות

>> שנת 2009 היתה אחת השנים הקשות ביותר להיי-טק הישראלי, כשבשיא המשבר החלו החברות בגלי פיטורים שלא פסחו על מרבית החברות. גם תעשיית מדעי החיים חוותה את המשבר, במיוחד בהידוק החגורה. אולם בשונה מתעשיות התוכנה והחומרה, דווקא תעשיית מדעי החיים הצליחה להתאושש מהר יותר, והוכיחה שהביקושים לענף הבריאות קשיחים יותר מאלה של ענפי התוכנה והחומרה, ומושפעים פחות מגלי הגיאות והשפל הכלכליים.



2009 לא היתה השנה בה תעשיית מדעי החיים הישראלית הצליחה להניב את הרווחים הגבוהים ביותר ולהביא את העסקות הגדולות ביותר, אך היא עשויה להיות שנת מפנה בהתייחסות המשקיעים לתחום. השנה הצליחה התעשייה לזכות בתשומת לב הרבה יותר מבעבר, בעיקר בשל ארבע עסקות ענק בשווי כולל של יותר ממיליארד דולר. הבולטת מביניהן היתה מכירת וונטור לחברת מדטרוניק תמורת 335 מיליון דולר, שהיתה אחת העסקות הגדולות שנרשמו בתעשיית ההיי-טק בשנים האחרונות. כיום עומדת תעשיית מדעי החיים פנים אל פנים מול תעשיית ההיי-טק "המסורתית" - תוכנה, שבבים ותקשורת - לא מעט בשל הירידה שחלה בתחומים אלה.

פחות אבל יותר



לפי נתונים של חברת online-ivc, היקף ההשקעות בתחום מדעי החיים לא צמח בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך החלק היחסי של התעשייה מכלל הגיוסים כמעט שהכפיל עצמו. לפי הנתונים, ברבעון השלישי של השנה תעשיית מדעי החיים הובילה את הגיוסים עם כ-83.5 מיליון דולר - 27% מכלל ההון שהשקיעו קרנות ההון סיכון בישראל, כשתחום התוכנה היה במקום השני עם 64 מיליון דולר, או 21% מכלל הגיוסים. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2009 גייסה תעשיית מדעי החיים 210 מיליון דולר - כ-25% מכלל הגיוסים - בעוד שבשנת 2008 כולה גייסה התעשייה כ-253 מיליון דולר, שהיו כ-15% מכלל הגיוסים בתקופה המקבילה אשתקד.



בשונה מהשקעות ההון סיכון, שירדו בהיקפן השנה, השקעות המדען הראשי בתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי עלו כחלק ממדיניות הגדלת התמיכה בסקטורים אלה. מאז 2004 ההשקעות הכוללות בתעשיית מדעי החיים עלו כמעט מדי שנה, כך שתחומי הפארמה, הביוטכנולוגיה והמכשור הרפואי זכו ב-2004 להשקעות בהיקף של 288 מיליון שקל. לפי נתוני המדען הראשי, ב-2009 הושקעו בתחומים אלה כ-409 מיליון שקל.



כשבוחנים את המגמות לפי תחומים, סובל תחום הפארמה מירידה מתמדת ואילו תחומי המכשור הרפואי והביוטכנולוגיה עולים. לפי תחזיות של המדען הראשי, העלייה תימשך גם ב-2010, כשההשקעות בשני התחומים צפוי לעלות לכ-500 מיליון שקל, כלומר כ-81 מיליון שקל יותר מ-2009.



עסקים כרגיל?



אמיר זיידמן, מנהל בקרן ההון סיכון 7 healthcare ventures, אומר כי "השנה ראינו פחות חברות שרוצות לגייס כספים חדשים, בשיעור נמוך ב-25% מהתקופה המקבילה אשתקד". זיידמן מסביר כי "הירידה היחסית בהיקפי הגיוס נבעה מהרצון של היזמים שלא לגייס כסף חדש לפי הערכות שווי נמוכות יחסית, ואף נמוכות מהסבבים הקודמים (down round). לכן, היזמים עשו כל שביכולתם כדי להחזיק מעמד כמה שאפשר, בין היתר על ידי קיצוצים ופיטורים".



בשונה מזיידמן, הדר רון, שותפה בקרן ההון סיכון ihcv, דווקא לא מעידה על מצב ירידה. לדבריה, "2009 היתה שנה מוצלחת הן מבחינת זרם ההשקעות (deal flow), וכמובן מבחינת האקזיטים בהם היתה מעורבת הקרן". רון מתייחסת לאקזיט שבו קרן ihcv היתה מעורבת השנה, בו נמכרה חברת אופטונול, שפיתחה שתל זעיר לטיפול בגלאוקומה, לחברת אלקון תמורת 170 מיליון דולר.



המשבר הכלכלי אמנם לא פסח על חברות מדעי החיים, אך היקפי הפיטורים בהן היו נמוכים באופן ניכר מתעשיית התוכנה. בעוד ההערכות הן שבתעשיית ההיי-טק כולה פוטרו כ-7,000 עובדים במהלך השנה, בתעשיית מדעי החיים, הקטנה הרבה יותר, פוטרו קרוב ל-100 עובדים בלבד.



אפקט אובמה עדיין לא מורגש



אירוע מפתח שהתרחש ב-2009 היה השקת תוכנית התמריצים של ממשל אובמה. במסגרת תוכנית זו הוקצה תקציב של 32 מיליארד דולר במטרה להפוך את מערכת הבריאות האמריקאית ליעילה הרבה יותר.



אחד מתחומי ההשקעה שיזכו לתקציבים רבים בשנים הקרובות הן טכנולוגיות חדשות לבתי החולים, שיאפשרו להם לצמצם הוצאות ולהפוך את הטיפול הרפואי לכלכלי. הטמעה של טכנולוגיות מידע (it) לענף הבריאות האמריקאי, גם היא תחום שצפוי לזכות לעדנה בשנים הקרובות.



בתחום המחשוב הרפואי נאבקות חברות ענק זו בזו, ביניהן ge healthcare, מיקרוסופט וגוגל. כמו כן ישנן חברות אינטגרציה המתמחות בתחום המחשוב הרפואי, לדוגמה isoft האוסטרלית.



בישראל פעילות מספר חברות סטארט-אפ, ביניהן די. בי. מושן בתחום מערכות המידע הרפואיות, שחל טלרפואה ואחרות. אף שלחברות הישראליות יש נוכחות בשוק בארה"ב, הן טרם הצליחו להניב רווחים משמעותיים בזכות תוכנית העידוד של אובמה, אך ייתכן שזריקת העידוד תורגש רק במהלך 2010.



המחלות היקרות לטיפול מביאות עמן הזדמנויות



ההזדמנויות הגדולות בתחום מדעי החיים ממשיכות להיות סביב טיפול יעיל ואפקטיבי כלכלית במחלות יקרות לטיפול. המחלות היקרות לטיפול הן בדרך כלל מחלות כרוניות המלוות את החולה לאורך שנים, כמו סוכרת, שגם יוצרת תופעות לוואי שונות שגם הן יקרות לטיפול, לדוגמה פצעים סוכרתיים.



פרט לתחומים כמו סוכרת או השמנת יתר, העלולה לגרום לסוכרת, התחום הקרדיו-ואסקולרי וטיפול בשבץ, ממשיכים למשוך יותר ויותר תשומת לב מכיוון שהם גורם המוות מספר אחד.



גם תחום הנוירולוגיה והטיפול במחלות כמו פרקינסון עדיין לא הגיע לנקודת הרוויה, ויש עוד מקום לחדש בו. תחום ההדמיה הרפואית, שמאפשר פרוצדורות לניתוחים בהתערבות מינימלית, דורש חדשנות נוספת, לדוגמה צמצום רמות הקרינה הנפלטות ממכשירים אלה.



"קשה לומר מה יהיו התחומים המושקעים ביותר ב-2010, שכן הדבר נובע משלושה גורמים: שוק גדול, חדשנות, ומענה לצורך קליני, אומר זיידמן. "לבעיות נוירולוגיות כמו אלצהיימר או שפעת מוחית אין כיום פתרון טוב ויש בהם מעט חדשנות, אולם מדובר בשווקים גדולים מאוד, כך שאם היינו רואים חברות בתחום היינו משקיעים בהן. בישראל תחום הקרדיו-ואסקולרי חזק מאוד, אך טרם נמצאו חברות סטארט-אפ שפותרות בעיות אי ספיקת לב. כמו כן יש בישראל הרבה חברות אורתופדיות. בתחום האורתופדיה טרם נפתר התחום של טיפול במפרקים ובעצמות קטנות כמו אלו של כף היד", הוא מוסיף.



ד"ר אורה דר, אחראית תחום מדעי החיים במשרד המדען הראשי, כבר רואה את הפירות ולא רק את הניצנים.



לדבריה, גם אם עדיין אין לישראל יתרון יחסי לכאורה בתחומי הפארמה והביוטכנולוגיה, קשה שלא להתייחס להצלחות של חברות כמו פרוטליקס, שחתמה על הסכם שיתוף פעולה עם פייזר, ושל מדיוונד של כלל ביוטכנולוגיה, גמידה סל וקמהדע, שטרם הגיעו לקו הגמר בו ישיקו מוצר רב מכר (blockbuster) בעל אישור למכירות בארה"ב ואירופה, אך הן ממש לקראת קו הגמר.



ניתן לשאוב גם תקווה לתעשייה מכניסתן לישראל של חברות ענק, שעשויות לדחוף את שוק הביומד המקומי.



אחת מהן היא רוש (roche) השווייצית, שעושה את צעדיה הראשונים לקראת כניסה אפשרית לשוק הישראלי, בין היתר על ידי הסכם שיתוף פעולה עם האוניברסיטה העברית ועם קרן ההון סיכון פונטיפקס.