גם שופטים בבית המשפט העליון חשים לעתים כגננת המתבקשת להכריע בין שני מתקוטטים, ואינם נהנים תמיד מעבודתם. לפחות כך משתמע מהסיפור הבא: שופטי בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן וחנן מלצר דחו באחרונה את עתירתו של יהודה גליק שביקש לעלות להר הבית. השופט רובינשטיין שכתב את ההחלטה, ציין כי "שוב חוזר הניגון של חיכוכים בלתי מובנים, משום כיוון, בין גליק לבין המשטרה בעניין עלייתו להר הבית, ובית משפט זה מתבקש לפעול כגננת".
גליק מיוצג על ידי עו"ד אביעד ויסולי, שיש מי שמכירים אותו מפרשיית אפריקה ישראל. ויסולי ייצג את עצמו כמחזיק אג"ח פרטי של חברת אפריקה ישראל בדיונים לאישור הסדר הנושים של אפריקה ישראל. בהכרעה בעניין גליק, רובינשטיין מבקר בחריפות את העובדה שהמסמכים שהוגשו לבית המשפט נחתמו לעתים על ידי גליק ולפרקים על ידי ויסולי: "הדבר בלשון המעטה אינו מוסיף כבוד לבית המשפט ולא לעותר. בושנו למקרא הדברים ויבושו הכל".
בסיום ההחלטה מורים השופטים לנציגי המשטרה ולגליק להיפגש כדי לדון בגיבוש הסכמות ביניהם. "המפגש צריך להוליד סיכום, שיכובד על ידי הכל. פשוט אין לשאת עוד את ריבוי הניירת וההתעסקות בכך והעסקת בית משפט על לא צורך, ואיננו יודעים מי נהנה מכך - אנו לא, מכל מקום", מסכם רובינשטיין את תחושותיו ואת ההחלטה.
גנני בית המשפט העליון
הילה רז
31.12.2009 / 7:05