בלומברג
>> באחרונה נשמעת תיאוריה שמשווה בין יוון לבין בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. לפי תיאוריה זו, ההחלטה לאפשר לליהמן לפשוט רגל היתה השגיאה הגדולה ביותר שנעשתה במשבר האשראי. לאחר שהלקח נלמד, הרשויות הגלובליות יעשו כל מה שיידרש כדי למנוע ממדינה באיחוד האירופי להגיע לחדלות פירעון.
אך העובדה שנתנו לליהמן להתמוטט לא היתה הבעיה. הממונים על שמירת היציבות הפיננסית שגו משום שמוקדם יותר הם מנעו את קריסת בר סטרנס באמצעות נדוניה בסך 29 מיליארד דולר, שהעניקו כדי להבטיח את הזיווג עם ג'י.פי מורגן צ'ייס. צעד זה גרם לתחושת ביטחון כוזבת לגבי היקף רשת הביטחון - חוסר עקביות שרק הגדיל בהמשך את הבהלה סביב ליהמן.
במקום זאת, הבנק הפדרלי צריך היה לאפשר לבר סטרנס להתמוטט. הנזק, עם כל הצער שבכך, היה קטן יותר. מהלך כזה גם היה מצמצם את הסיכון המוסרי שהיה נוצר מכך. ליהמן כנראה היה שורד - גם אם באמצעות הקרבת עצמאותו ומציאת שותף להיאחז בו - כפי שעשה מריל לינץ', שנצמד לבנק אוף אמריקה. תהליך הדרוויניזם הפיננסי היה עושה את שלו ומבטיח כי המאגר הגנטי יישאר טהור.
טיעון דומה נכון גם לגבי יוון. כל התערבות מצד האיחוד האירופי או הבנק המרכזי של אירופה כדי לחלץ את המדינה מהקשיים הכלכליים שהיא עצמה יצרה, תהיה אסון עבור יציבות גוש היורו. היא עלולה לסלול את הדרך למדינות הוללות אחרות להתעלם מאחריותן התקציבית, מתוך ידיעה שהחברות בגוש היורו מעניקה להן חסינות.
אמת ותוצאות
החובות של יוון מסתכמים בכ-361 מיליארד דולר - לפי נתונים שפירסם ביוני הבנק הבינלאומי לסליקה. לכן אין מקום לאשליות - חדלות פירעון תהיה דבר נורא. עם זאת, ההשלכות של חילוץ יוון על ידי עמיתיה האירופיים יהיו גרועות הרבה יותר.
אין ערבות הדדית בין מדינות גוש היורו. העובדה שהחובות של כל מדינות הגוש נקובים באותו המטבע, אין משמעה כי כולן מגובות במקרה חירום. חילוץ לווה שנקלע לקשיים יהיה בלתי רצוי לא רק מסיבות עקרוניות, הוא גם עשוי להיות בלתי חוקי - מסר שנראה שפקידים אירופים משדרים לבעלי האג"ח.
שר האוצר של גרמניה, וולפגנג שויבלה, אמר בראיון שפורסם ב-21 בדצמבר בעיתון "בילד צייטונג" שיוון התנהלה במשך שנים מעבר לאמצעים הכספיים שלה, וכי אין לצפות שגרמניה תשלם על השגיאות של יוון. פרנק שפלר, חבר ועדת הכספים של הפרלמנט הגרמני, אמר ב-18 בדצמבר שכל ניסיון לבצע הנפקת אג"ח משותפת של שתי המדינות "יהיה המסמר הראשון בארון היורו".
חבר מועצת הבנק המרכזי של אירופה, אוולד נווטני, אמר לסוכנות הידיעות דאו ג'ונס כי הבנק המרכזי לא ייחלץ חברות בגוש היורו שצברו נטל חובות כבד. "לבנק המרכזי של אירופה אין מנדט או כוונה לקחת בחשבון את המצב של מדינה מסוימת - בייחוד לא בכל הקשור למצב הכספי של המגזר הציבורי", אמר נווטני בראיון ב-20 בדצמבר.
אין ספק כי יוון נמצאת בבעיה כלכלית. הגירעון בתקציב שלה מגיע ל-12.7% מהתוצר המקומי הגולמי - הרבה מעל למגבלה של 3% על מדינות גוש היורו. שר האוצר של יוון, יורגוס פאפקונסטנטינו, שהבטיח לצמצם את הגירעון ל-8.7% מהתמ"ג בשנה הבאה, אמר כי ממשלות קודמות הטעו את המשקיעים לגבי היקף הקשיים הפיננסים של המדינה.
"אחיזת עיניים"
"היתה מידה של אחיזת עיניים", אמר פאפקונסטנטינו בראיון לערוץ רדיו 4 של ה-bbc ב-20 בדצמבר. "בייחוד ב-2009, היה הבדל גדול בין הנתונים שדווחו לבין המגמה בפועל בתחום הגירעון".
מערכת הבנקאות היוונית לוותה כ-47 מיליארד יורו (67 מיליארד דולר) מהבנק המרכזי של אירופה - לפי נתוני רויאל בנק אוף סקוטלנד (rbs) שמבוססים על היקף הערבויות שהעמידה יוון. סך ההלוואות שהעמיד הבנק המרכזי בכל גוש היורו מגיע ל-700 מיליארד יורו.
במלים אחרות, יוון לקחה כמעט 7% מנזילות החירום שסיפק הבנק המרכזי של אירופה כדי להקל את מחנק האשראי. עם זאת, כלכלת יוון מהווה רק כ-2.7% מכלכלת גוש היורו, והחוב הציבורי שלה מגיע לכ-4% מסך חובות מדינות היורו - לפי נתוני בנק אוף אמריקה מריל לינץ'.
יוון כבר נענשה על ידי חברות דירוג האשראי. פיץ' הורידה ב-8 בדצמבר את הדירוג של יוון בדרגה אחת לרמה של bbb פלוס. סטנדרד אנד פור'ס (s&p) הלכה בעקבותיה ב-16 בדצמבר, והזהירה מפני הורדת דירוג נוספת "במקרה שהממשלה לא תוכל לגייס די תמיכה פוליטית כדי ליישם תוכנית אמינה של קיצוצים בתקציב בטווח הבינוני". מודי'ס הורידה את הדירוג של יוון בשבוע שעבר, ואף היא הותירה את הדלת פתוחה להורדות נוספות.
בעלי האג"ח מענישים
בעלי האג"ח אף הם מענישים את יוון. התשואה על האג"ח הממשלתיות שלה ל-10 שנים זינקה בשבוע שעבר ל-6% - עלייה של יותר מ-1% בתוך חודש והרבה מעל שפל שנתי של 4.4% שנרשם באוקטובר. התשואה על האג"ח של יוון גבוהה כעת בכ-2.5% מזו של גרמניה. מרווח התשואות, שמשקף את רמת הסיכון של אג"ח יווניות בעיני המשקיעים, התרחב ב-21 בדצמבר ל-2.76%, ויותר מהוכפל בתוך חמישה שבועות.
לפי רמת מחירים זו, המשקיעים עדיין לא מהמרים על חדלות פירעון. עם זאת, לא ברור האם הציפיות שלהם מבוססות על אופטימיות כי יוון תתקן את דרכיה, או תקווה שבמקרה הצורך יהיה מי שישלם במקום ממשלת יוון. כל מי שמהמר על האפשרות השנייה עושה קרוב לוודאי טעות יקרה.
עדיף לתת ליוון לפשוט רגל מלחלץ אותה
מרק גילברט
31.12.2009 / 9:22