בית המשפט המחוזי לעיריית באר שבע: בטלו הליכי גביית חובות ארנונה שננקטו באיחור של 16 שנה

השופט יוסף אלון, נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יוצא להגנת האזרח הקטן במאבקו נגד הרשות המקומית: אלון הורה לבטל הליכי גבייה מנהליים שבהם פתחה עיריית באר שבע נגד התושב, 16 שנה לאחר שנוצר החוב.



התושב, משה אבוטבול, עתר לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית באר שבע ונגד חברת הגבייה מילגם שירותים בבקשה לבטל הליכי גבייה מינהליים שפתחה בהם העירייה נגדו בחודש מאי 2009 בשל חובות ארנונה נטענים ביחס לחנות שהחזיק בה העותר בשכירות בשנת 1993.



מהתביעה עולה כי אבוטבול חדל להחזיק בחנות לאחר שנת 1993. לטענתו, עוד בשנת 1993 קיבלה העירייה את טענותיו לגבי מצבו הכלכלי הנואש, מחלה על החוב והגדירה אותו בספרים כ"חוב אבוד". בכל מקרה טען אבוטבול כי ההליכים נפתחו באיחור של 16 שנה וכי החוב התיישן.



העירייה מצידה טענה כי מעולם לא מחלה על החוב וכי נקטה בפעולות גבייה שונות החל משנת 1997 ועד שנת 2002. מאחר שאבוטבול לא נענה לדרישות התשלום, נטען, פתחה נגדו בהליכי הגבייה המנהלית. לטענתה, אבוטבול פעל ללא נקיון כפיים ומסר לה ב-1997 שיקים שלאחר מכן ביטל אותם.



הנשיא אלון קבע כי "הליכי הגבייה המנהליים בהם פתחה העירייה בשנת 2009 ביחס לחוב הארנונה משנת 1993 – מנוגדים לעקרונות ההגינות האלמנטריים המחייבים את הרשות וכי דינם להתבטל".



לדבריו, "אחיזה באמצעי הדרסטי של הליכי גבייה מנהלית כחלוף 16 שנים (!) מיום היווצרות החוב הנטען - הינה על פני הדברים בלתי ראוייה ובלתי הולמת את התקינות האלמנטרית הנדרשת מהרשות בהפעלת סמכויותיה בכלל - וסמכות קיצונית כגביה מנהלית בפרט. כיצד אמור האזרח להתגונן בשלהי 2009 מפעולה חד צדדית ודרסטית עפ"י פקודת המסים (גבייה), המתיימרת לאכוף חוב ארנונה משנת 1993, כאשר גם לעיריה כלל לא ברור על כמה שנות חוב ארנונה מדובר?"



"לצד זכותה של העירייה לפעול בדרך החלופית המוקנת לה כפררוגטיבה שלטונית בדמות הליכי הגביה המנהלית – מוטלת עליה החובה המנהלית לפעול בתום לב, תוך זמן סביר ומבלי שנתקפחה למעשה זכות האזרח ליומו ולדברו בפני עוצמה בלתי מוגבלת זו של הרשות. קיפוח זכותו זו של האזרח, ובעניננו העותר, נוצרה מניה וביה מתוך ההשתהות (כמעט ההירדמות) הבלתי נסבלת של הרשות משך כשש עשרה שנים - השתהות הגורמת בהכרח ומטבע הדברים לכרסום קשה ביותר ביכולתו של האזרח להתגונן מפני צעדי האכיפה של הרשות המבוצעים בעיתוי כה רחוק ממועד היווצרות החוב".



אלון ציין כי הוא אינו בא לתקוף את זכותה של רשות מקומית לפעול בהליכי גבייה מכוח פקודת המסים, ואף לא להכריע בשאלה האם חלה התיישנות החוסמת כעבור זמן נתון את זכותה של הרשות לנקוט בגביה מינהלית, ודבריו נאמרו בנסיבות המקרה: "הליכים אלה שהעירייה פתחה בהם 16 שנים לאחר היווצרות החיוב - מנוגדים כאמור לחובות הרשות על פי עקרונות יסוד של הדין המינהלי ובהם - פעולה ללא שיהוי, הוגנות ושקיפות בדרך הפעולה ומניעת דרכי גביה או אכיפה שבעיתוי הפעלתם יש משום קיפוח ופגיעה קשים של האזרח ויכולתו להתגונן מפניהם".



השופט הורה לעירייה להשיב לאבוטבול את הסכומים שגבתה ממנו וכן חייבה אותה בהוצאות בסך 10,000 שקל.