זהר זיסאפל בכנס יזמות באוניברסיטת ת"א: “הבעיה של ההיי-טק הישראלי היא חדשנות יתר"

פורום היזמות mit של אוניברסיטת תל אביב אירח את יו"ר קבוצת rad זוהר זיסאפל, ואת היזם שמעון אקהויז, מייסד חברת סינרון ומשקיע בולט בחברות סטארט אפ בתחום המכשור הרפואי. בפאנל, אותו הנחה יזהר שי, שותף בקרן הון הסיכון קיינן פרטנרס בישראל, סיכמו שני היזמים הוותיקים את השנה ותיארו את האתגרים והקשיים בהם יעמדו היזמים והחברה הישראלית כולה בעשור הבא.



האם מדינת ישראל נפקדת מההייטק?



זיסאפל ציין כי תפקידה של המדינה בכל הקשור לניהול עסקים איננו חשוב מאוד, אך גם איננו זניח. "קבוצת rad חיה במדינת הנסד"ק וסרבנס אוקסלי. כמו בישראל גם בארה"ב וגם באירופה ישנם חוקים וביורוקרטיה רבה. אולם למדינה כן כדאי להתערב בכל הקשור למו"פ ולתמרץ חברות להשקיע יותר, מאילו היו משקיעות לבד את כספם הפרטי. לדעתי למנהיגים כדאי להציב תקציב בלתי מוגבל למדען הראשי, שכן למרות שעל פניו הוא בלתי מוגבל, הוא כן מוגבל, בנכונות החברות לגייס כסף, שכן זה נעשה במנגנון מאצ'ינג".



על סוגיית החינוך אומר זיסאפל כי מערכת החינוך איבדה את הפוקוס שלה, ובמקום להתרכז במקצועות בסיסיים כמו מתמטיקה אנגלית ומדעים מדויקים, מערכת החינוך מתבדרת עם נושאי העשרה שונים. "צריך לסגור את משרד החינוך. הבעיה של מערכת החינוך בישראל, היא חוסר המיקוד במקצועות הבסיסיים. כיום יש לחזור לבסיס ללמד את המקצועות הבסיסיים כמו מתמטיקה, אנגלית, קצת תנ"ך, ולא ללמד את מקצועות ההעשרה כמו קולנוע שלא קשור לכלום. בתקופתי לא היו דברים כאלו, ולראייה לא יצאנו כאלו רעים. היום ההעשרה צריכה לבוא מהבית, בין היתר בזכות הגישה לטכנולוגיות ולאינטרנט. המצאות אלו של משרד החינוך עם כל התוכניות מיותרות פוגעות בתוצאות של התלמידים, ולראייה הן יורדות”.



אקהויז הסכים עם זיסאפל, בכל הקשור להגדלת תקציבי המדען הראשי בטווח הקצר ובטווח הארוך, ולדעתו המדינה דווקא כן עושה עבודה טובה בתחום. אקהויז ציין כי המדינה לא עושה מספיק בכדי לעודד השקעות הון פרטיות הנעשות בידי אנשים פרטיים - אנג'לים, ואין היא מנצלת את המשאב הזה.



עוד הוסיף אקהויז כי קרן הביוטכנולוגיה החדשה עלולה שלא להשיג את מטרותיה. “הקרן המיועדת נושאת אופי דומה למה לתוכנית שהיתה בתחילת שנות ה-90 עם קרן ענבל וקרן ויוזמה שהיתה בסיס להווצרות קנות הון הסיכון של היום. אולם כיום לנסות ולשחזר את אותה ההצלחה כמעט ובלתי אפשרי. כיום להגיע עם מוצר רפואי לשוק, ללא השקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים בלתי אפשרי. לכן יש להקי קרן גדולה בתחום".



בעיה נוספת שמעלה אקהויז היא "חדשנות היתר" של הישראלים, הנובעת מהאופי היזמי של הישראלים של מתחיל מהגן, אולם מצב זה יצר חרב פיפיות. "כ-90% מהחברות בחממות הטכנולוגיות לא יכולות לעבור הלאה, לשלבים מתקדמים יותר, בגלל דילול הכשרון בין מספר רב של חברות. בשנים האחרונות יש פחות מייסדים לכל חברה בגלל האגו של היזמים המפריע להם להתחבר עם אנשים אחרים".



כיצד אתם רואה את ישראל בסוף העשור הבא?



אקהויז נמנע מלתת תחזית כלשהי לגבי העתיד של מדינת ישראל, אולם האתגרים של המדינה הם הרבה מעבר להיי-טק והם דווקא קשורים לחברה הישראלית. "לא יודע מה יקרה בישראל בעשור הקרוב, אבל אני חושב שהאתגר הגדול שעומד מולנו הוא גדול יותר מההיי-טק. ההצלחות בתחום החלו עם אלסינט לפני 40 שנה, שהן מבוססות על מצויינות בחינוך. כשאבא שלי בא הביתה עם מכתב לא טוב מהמורה, הוא היה נותן לי סתירה, היום מי שמקבל את הסתירה הוא המורה, וכאן טמונה הבעיה. האתגר לעשור הקרוב הוא שילוב של חרדים ובני מיעוטים שלא משתתפים בכח העבודה, כאנשים יצרנים".



זיסאפל מעוניין לראות את ההיי-טק מתפזר לכיוונים נוספים, פרט לתוכנה ותקשורת, לדוגמא לקלינטק, אנרגיה, ביוטכנולוגיה ואחרים. "אותי מפחיד האיום מהמזרח הרחוק בעיקר מסין מכל הקשור לחדשנות. אולם זו גם הזדמנות היות וברור כי יווצרו שלוש גושי מדינות".