מדברים באוויר, בונים בקרקע

>> ממשלות ישראל ומוסדות התכנון סובלים מפיצול אישיות מתמשך - כך עולה מ"דו"ח השמירה על השטחים הפתוחים ל-2008", שאת כתיבתו השלימה בימים אלה המתכננת איריס האן. לפי הדו"ח, במקביל להחלטות והצהרות על חשיבות השימור של שטחים פתוחים - נמשכת המגמה של הפרטת קרקעות והקמת יישובים חדשים. הדו"ח נכתב כחלק מפעילותו של מכון דש"א (דמותה של ארץ) הפועל במסגרת החברה להגנת הטבע. המגמות שמבליט הדו"ח נמשכו, ואף בעוצמה רבה יותר, גם ב-2009.

הממשלה והמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרו בשנה שעברה רטרואקטיבית את הקמתו של היישוב החדש מצפה אילן, הממוקם באזור נחל עירון. מצפה אילן הוקם שלא כדין על שטח שהיה היאחזות נח"ל. כמו כן, החליטה הממשלה על עידוד הקמתן של חוות בודדים בנגב ובגליל.



על פי הדו"ח, במקרה של מצפה אילן לא התבצעה בדיקה אמיתית של החלופות הטובות ביותר להקמת יישוב באזור - ונדחתה חלופה להקמת היישוב במקום שבו קיים בסיס של משמר הגבול.



החלטה זו היוותה המשך לסדרת אישורים להקמת יישובים חדשים, שהתקבלו בשנתיים האחרונות. כמה מהיישובים יוקמו על שטח שהחברה להגנת הטבע מגדירה "בעל רגישות סביבתית גבוהה". מדובר, בין השאר, בשני יישובים באזור לכיש שהקמתם כבר החלה.



סתירה למדיניות התכנון



בנוגע לחוות הבודדים, טוענת האן כי החלטת הממשלה בעניין מעוררת קושי חמור: "הקמת חוות עומדת בסתירה מובהקת למדיניות התכנון ולעיקרון שלפיו יש להפנות את הפיתוח ליישובים קיימים". הדו"ח מזכיר כי מדיניות התכנון מאפשרת הקמת חוות כאלה במקרים חריגים בלבד - וזאת רק בנפת באר שבע - אבל ההחלטה מאפשרת הקמת חוות בודדים בכל אזור הנגב ובגליל.



האן מציינת כי החלטת הממשלה בנוגע להקמת חוות בודדים בנגב ובגליל עושה שימוש ציני במונח "פיתוח בר קיימא". לדבריה, פיתוח כזה מחייב ניצול של השטח באופן מיטבי בתוך יישובים קיימים וגם מניעת מצבים של אי-שוויון וסגירת שטחים בפני הציבור, כפי שקורה כשמוקמות חוות הבודדים.



באחרונה מקודמת, בתמיכת הממשלה, הצעת חוק המאפשרת לבעלי חוות קיימות לקבל שטח בלא מכרז - כחלק מהליך התכנון של החוות, שנעשה בתוכנית מתאר מיוחדת.



העדיפות שניתנת להקמת יישובים חדשים וחוות בודדים באה לידי ביטוי גם בהקצאות משאבים לתכנון. בעוד משאבים אלה ניתנים במשורה כשמדובר בתוכניות ציבוריות שבהן דנות הוועדות המחוזיות או המועצה הארצית - הרי שלפי מסמך של מינהל מקרקעי ישראל, הוקצו לטובת תכנון חוות הבודדים בנגב 15 מיליון שקל בשנים האחרונות. מדובר בסכום של חצי מיליון שקל לכל אחת מהחוות שאמורות לפעול באזור.



לצד החלטות שמשמעותן פגיעה ישירה בשטחים הפתוחים, התקבלו גם כמה החלטות שנועדו לבסס שימוש יעיל וחסכוני בשטחים אלה. דו"ח השטחים הפתוחים אינו מתעלם מכך ומציין, בין השאר, כי הממשלה קיבלה החלטה המנחה את משרדיה לא לקדם שינוי ייעוד של קרקע חקלאית ב-2009-2012, העומד בסתירה לתוכניות תקפות במחוז מרכז.



ומה עם החצי השני



הפרטת מקרקעי ישראל נמצאת בראש סדר העדיפויות של הממשלה הנוכחית, אבל מתברר כי כבר בשנה שעברה, עוד לפני כינונה של הממשלה, התקבלה החלטה של המינהל שמשמעותה למעשה צעד לכיוון הפרטת המקרקעין. על פי הארגונים הסביבתיים, הפרטה כזו תעודד עוד יותר יוזמות פיתוח על חשבון השטחים הפתוחים.



מדובר בהחלטת מועצת המינהל מס' 1144, העוסקת בהקצאת זכות בעלות לקרקע שייעודה מסחר ותעשייה. על פי הדו"ח, החלטה זו עדיין לא יושמה אבל היא מהווה שינוי מהפכני, מאחר שהיא מאפשרת מכירת קרקעות המיועדות למסחר ולתעשייה - במקום החכרתן. מדובר בקרקע המוגדרת "עירונית", שהיא למעשה כל שטח המצוי בתחום תכנון של עיר.



"לתפישתנו, יש הצדקה לקיומה של בעלות ציבורית רחבה על קרקע בישראל", כותבת האן בדו"ח. "העברת בעלות בקרקע לתעשייה ולמסחר לא נבחנה עד תום - ולא נבדקו ההשלכות האפשריות בתחומי סביבה, כלכלה וחברה".



תחום נוסף ובעל חשיבות מכרעת לעתיד השטחים הפתוחים הוא תכנון השטחים שבידי מערכת הביטחון. מדובר במחצית משטחה של מדינת ישראל, שכיום נתון לשליטה תכנונית כמעט מלאה של מערכת הביטחון. במועצה הארצית עלה על סדר היום הרעיון של הכנת תוכנית מתאר ארצית שתסדיר את הטיפול בשטחים אלה - אלא שהאן טוענת כי חילוקי דעות במשרד הביטחון מנעו את קידום התוכנית.



בתי המשפט נכנסים לתמונה



בשנים האחרונות ממלאים בתי המשפט תפקיד מרכזי בכל הנוגע לעתיד השטחים הפתוחים, בעיקר בהקשר של עבירות בנייה בשטחים אלה. דו"ח השטחים הפתוחים עוסק בהרחבה במקרים של בנייה בלתי חוקית ובניסיונות להצדיק בנייה כזו, שבהם דנו בתי המשפט.



באחד המקרים, שהגיע לדיון בבית המשפט המחוזי בחיפה, נעשה ניסיון להצדיק בנייה בלתי חוקית ביישובים הדרוזיים עוספיה ודליית אל כרמל, בטענה כי במקום שרר כאוס תכנוני. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי כאוס כזה אינו מצדיק עבירות בנייה. עוד קבע בית המשפט: "אין זה מוצדק כי חוטא ייצא נשכר בעקבות אוזלת ידה של הרשות".



מקרה מעניין נוסף שמוזכר בדו"ח נוגע ליישוב נמרוד בגולן. האן מציינת כי יישוב זה הוקם בניגוד להיתרים, אבל למרות זאת ביטל בית משפט במקרה זה כתבי אישום בגין בנייה בלתי חוקית על בסיס הנימוק "הגנה מן הצדק", מאחר שהמדינה היא שעודדה את הקמתו. "מצער מאוד לגלות כי המדינה עצמה היא הנותנת חסות לבנייה בלתי חוקית של יישובים בלב השטחים הפתוחים", כותבת האן. "מן הדין היה כי מי שעודד את יוזמת הבנייה באופן בלתי חוקי, הוא שיישא בתוצאות ויפצה את האזרחים - ולא הסביבה וכלל הציבור".