מ"דירקטוריון המריונטות" לעמדת המפקח

>> ב-2009 אישר דירקטוריון בנק הפועלים הענקת בונוסים רטרואקטיבית בסכום ענק של 9.5 מיליון שקל לניר ברונשטיין, אז עדיין מנכ"ל פועלים שוקי הון, עבור 2005-2007 - וזאת בתוספת לעלות שכר של 2 מיליון שקל באותה שנה.

כמה חודשים לאחר מכן, יו"ר רשות ני"ע זהר גושן החליט להתערב בהליך. גושן דרש וקיבל את הפרוטוקולים מישיבות הדירקטוריון שנערכו בעניין, ובעקבות בדיקה שערך מתח ביקורת קשה על דירקטוריון הבנק: "דירקטוריון הבנק לא קיים דיון מעמיק בבונוסים בפועלים שוקי הון", כתב גושן. "מהמידע שבידינו עולה כי במקום דיון מהותי ועקרוני, הדירקטוריון הסתמך על אמירות לפיהן נערך דיון מקיף בעניין המענק בוועדת התגמול, בוועדת הביקורת ובדירקטוריון פועלים שוקי הון, וזאת מבלי שהפרוטוקולים של הדיון או עיקריו עמדו פניו". גושן ביטל את הענקת הבונוסים לברונשטיין ולבכירים נוספים בפועלים שוקי הון ושלח את דירקטוריון הפועלים לדון בעניין מחדש.



עוד קודם לכן, ספג דירקטוריון הפועלים אש גם מהמפקח על הבנקים רוני חזקיהו. הפעם זה היה בגלל התפטרותו המפתיעה של מנכ"ל הבנק צבי זיו על רקע חילוקי דעות עם יו"ר הבנק דני דנקנר, ומינויו המהיר של ציון קינן למחליפו של זיו. פרשה זו הסתיימה בהדחתו של היו"ר דנקנר.



במקרה הזה כתב חזקיהו: "דירקטוריון הבנק ויו"ר הדירקטוריון לא קיימו לכאורה את חובותיהם כדירקטורים ולא הקפידו על הוראת חוק החברות", והוסיף כי "לא מצאנו שהדירקטורים נקטו אמצעים סבירים העומדים לרשותם כדי למלא את חובותיהם כנדרש".



בדירקטוריון זה, שספג ביקורת חריפה לא מעט פעמים והיה גם מי שכינה את יושביו, הדירקטורים, מריונטות, ישב גם מי שמונה השבוע לממונה על שוק ההון והביטוח: פרופ' עודד שריג.



בפרשת ברונשטיין שריג ניסה דווקא להיחלץ מתפקיד "המריונטה" כשבאחד הדיונים בדירקטוריון אמר כי הוא "חש הרבה פחות נוח עם התגמול הרטרואקטיבי", וטען כי "מתוך עליית ערך של פועלים שוקי הון בהיקף של 150 מיליון שקל - 100 מיליון שקל קשורים לעליית ערך של מניות שמוחזקות בעבור הבנק, כך שלא ברור עד כמה הם (בכירי פועלים שוקי הון, ש"ש) תרמו לעניין אחזקות הבנק בבזק או בחברת כלל". עם זאת, בסופו של דבר אישר שריג את הבונוסים כמו כל חברי הדירקטוריון וזאת מבלי שקיבל מענה להסתייגויותיו.



במסגרת תפקידו החדש יפקח שריג על 800 מיליארד שקל של חסכונות הציבור המנוהלים על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח. הוא ייאלץ להתמודד עם לחצים המופעלים עליו מצד תאגידים בעלי אינטרסים ומצד הבנקים, בהם אחד גדול שהוא מכיר היטב - הפועלים - שלפעמים החלטותיו עלולות לפגוע בהם.



הדוגמה הטובה יותר ללחצים מסוג זה נמצאת בוועדת חודק. במהלך שבו החל ידין ענתבי, הוקמה ועדה בראשותו של עו"ד דוד חודק, שמטרתה גיבוש פרמטרים לפיהם יעבדו המוסדיים במתן אשראי באמצעות השקעה באג"ח. מרגע שהגישה הוועדה את דו"ח הביניים החל מסע לחצים של ארגונים במשק שעלולות להיפגע מהמלצותיה. חברות אלה כללו את איגוד החברות הציבוריות, התאחדות חברות הביטוח, פורום סמנכ"לי הכספים, קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר וכמובן הבנקים.



האם מי שלא הצליח להתנגד להחלטות ומהלכים בדירקטוריון הפועלים - שכפי שקבעו הרגולטורים לא מילא תפקידו כהלכה - יוכל לעמוד בלחצים של הגופים המתנגדים לוועדת חודק? האם הוא יצליח לעמוד בלחצים של סוכני הביטוח וחברות הביטוח המבוססות סוכנים שאינם מעוניינים בתחרות מצד הבנקים על הייעוץ הפנסיוני? האם כאשר ישמור על 800 מיליארד שקל של כספי הפנסיה שלנו הוא יצליח לעמוד על דעתו? יש לקוות שהמחמאות שקיבל השבוע מעמיתיו לאקדמיה, יתבררו כמוצדקות והציבור יוכל לישון בשקט.