ראשי הבנקים ייפגשו עם ועדת חודק וימסרו את הסתייגויותיהם

>> ועדת חודק צפויה להציג את הדו"ח עם המלצותיה באשר לכללים שיחולו על הגופים המוסדיים בהשקעות באיגרות חוב קונצרניות. ואולם לפני פרסום הדו"ח ב-13 בינואר ייפגשו ראשי מערכת הבנקאות בישראל עם חברי הוועדה - כך נודע ל-themarker.

לפגישה הוזמנו מנכ"לי הבנקים הגדולים, וכן העומדים בראש חטיבת האשראי העסקי בבנקים. הבנקים צפויים להעלות בפני ועדת חודק התנגדויות להמלצות הוועדה, בייחוד התנגדויות לקביעה כי בשטר הנאמנות של איגרות חוב שבהן ישקיעו המוסדיים כספי ציבור יהיה סעיף של שיעבוד שלילי. כלומר, שבעתיד החברות לא יוכלו להעניק שיעבודים נוספים לטובת נושים אחרים, שהם בעיקר הבנקים, ללא הסכמת מחזיקי האג"ח.



הצורך בשיעבוד השלילי נוצר לאחר שבמשבר האחרון, הרוב המוחלט של נכסי החברות שנקלעו להסדרי חוב שועבדו לבנקים, גם אם ההלוואות נלקחו מהבנקים לאחר שהחברות גייסו אג"ח.



בוועדת חודק מציינים כי שיעבוד שלילי הוא דבר מקובל באיגרות חוב קונצרניות בעולם, וכי מכיוון שהבעיה בשוק הישראלי היא שאין שיווי משקל בין המוכרים לקונים והשוק הוא "שוק של מוכרים" (כלומר, שעודף היצע הכסף בידי המוסדיים גורם להורדת התנאים בהנפקות השונות) - יש מקום להתערבות בשוק באמצעות קביעת תנאי מינימום להנפקות אג"ח, ובכלל זה שיעבוד שלילי.



הבנקים טוענים מנגד, כי התניית השיעבוד השלילי בעולם נועדה להגן על מחזיקי איגרות החוב מפני סדרות מאוחרות יותר של איגרות חוב שהחברה תגייס, ולא מפני הבנקים - ולכן הפתרון המקובל בעולם לא מתאים לישראל.



עד כה הביעו ראשי מערכת הבנקאות את הסתייגויותיהם מהמסקנות שהופיעו בטיוטת דו"ח הוועדה בפגישה שקיימו עם שר האוצר. ואולם לא רק הבנקאים מסתייגים מההמלצות, אלא גם הרגולטור המפקח עליהם, רוני חזקיהו. המפקח שלח באחרונה מכתב לממונה על שוק ההון לשעבר, ידין ענתבי, שבו הסתייג מחלק ממסקנות הוועדה. ההסתייגות העיקרית נגעה לסעיף הבטוחות, ובעיקר השיעבוד השלילי שמציעה הוועדה לקבוע בשטרי הנאמנות של האג"ח.



איגוד הבנקים שלח לוועדת חודק הסתייגות ארוכה ומפורטת מהמלצותיה. איגוד הבנקים מתמקד בשלוש נקודות עיקריות. הראשונה היא ההמלצות בנושא שיעבוד שלילי. הבנקים מזהירים כי המלצת ועדת חודק לחייב משקיעים מוסדיים שירכשו אג"ח לעשות זאת רק כנגד שיעבוד שלילי עלולה לפגוע ביכולתן של חברות לגייס אשראי בנקאי, ואף עלולה ליצור עיוותים בשוק האשראי כולו.



הנקודה השנייה היא ניהול משברים בחיי החברה המנפיקה. ועדת חודק לא התייחסה לקביעת מנגנונים שיאפשרו לגופים המוסדיים לקבל החלטות במקרים שבהם החברה המנפיקה אג"ח מתקשה לעמוד בהתניות שונות.



הנקודה השלישית נוגעת לבנקים כמנפיקי אג"ח. איגוד הבנקים טוען כי אין כל סיבה להחיל את המלצות הוועדה על איגרות חוב המונפקות בידי הבנקים, מאחר שעל הבנקים חלות הוראות והנחיות הפיקוח על הבנקים, ובמקרים מסוימים אף קיימת סתירה בין הוראות הפיקוח להמלצות הוועדה.