וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נשיץ-ברנדס: הרחמנות של בתי המשפט מעודדת תביעות

מאת הילה רז

3.1.2010 / 6:51

במחלקת הנזיקין של משרד נשיץ-ברנדס, מפירמות עורכי הדין המובילות בתחום, טוענים כי העומס על בתי המשפט נובע מכך שלתובעים אין מה להפסיד. עו"ד תמי קרת: "יש תביעות רבות שהסיפור בבסיסן הוא טרגי, אבל התרגום לפיצוי לא נכון"



>> "עמדת בתי המשפט מעודדת ליטיגציה כי לתובעים אין מה להפסיד. הבעיה היא שזה יוצר עומס על המערכת. שופטים דנים בתביעות שעם יד קצת יותר קפוצה ניתן היה לסלקן מוקדם יותר. בתביעות על נזקי גוף יש יד רחומה מאוד" - כך אומרת עו"ד תמי קרת, שותפה בכירה במחלקת הנזיקין של משרד עוה"ד נשיץ-ברנדס.

המשרד הוותיק, מהמובילים בישראל בתחום הנזיקין והביטוח, מייצג בעיקר חברות ביטוח ותאגידי ענק המתגוננים בפני תביעות עתק. בין היתר, מייצג המשרד את חיפה כימיקלים בתביעות ייצוגיות שהוגשו נגד המפעל בשל זיהום מי הקישון ואת רמת חובב בתביעות שהגישו תושבי האזור בשל זיהום האוויר והקרקע.



בראש מחלקת הנזיקין של המשרד עומד עוה"ד הוותיק גד נשיץ, שייסד את המשרד עם עו"ד חנינא ברנדס, ולצדו השותפים קרת, גיל עטר ועזריאל רוטמן.



"מה שקרה אצל רון גזית לא יקרה אצלנו"



הראיון עם ארבעת השותפים מתקיים כמה שבועות לאחר פרישתם המתוקשרת, בטריקת דלת, של 25 מתוך 30 עורכי הדין במשרד רון גזית-רוטנברג. נשיץ מבטיח שמקרה כזה לא יכול לקרות במשרדו. "בלי להתייחס למקרה הקונקרטי, צריכה להיות רמה אתית ומוסרית שתביא בחשבון את האינטרסים של הצד השני. יש לי אמונה באנשים שאני עובד אתם. מערכת היחסים במשרד היא כזו שאין לזה הצדקה עובדתית. יש כאן ותק של שנים רבות. אני עורך דין מ-57'. יש כאן ארבע פקידות שעובדות במשרד יותר מ-40 שנה. הן התחתנו, ילדו ילדים ונכדים פה. אני מאוד מצטער על מה שקרה במשרד גזית מבחינת התוצאות".



רוטמן: "כולנו לא מאמינים שזה יקרה לנו. אני במשרד מ-83', גיל מ-94', ותמי 'הצעירה' מ-97'. כשהצטרפתי למשרד היו פה שמונה עורכי דין וכיום יש 95".



קרת: "כשיש בעיות הן מושמות על השולחן ונדונות בפתיחות. לא יכול להיות כאן מהלך כזה בלי שהשותפים הבכירים ידעו על כך. הכל פתוח מולם. זה לא שאין בעיות, אבל מדסקסים אותן מדי רבעון".



איך אתם פועלים כדי למנוע ניגודי עניינים בין ייצוג חברות ביטוח לבין ייצוג של לקוחות פרטיים?



נשיץ: "נדיר שאנחנו מייצגים תובעים. בעיקרון אנחנו מייצגים חברות ביטוח או נתבעים אחרים. באחרונה יצגנו את שבע משפחות ההרוגים באסון התרסקות המטוס בפוקט נגד חברת התעופה התאילנדית. זה לא מהווה ניגוד עניינים כי המבטחת היא חברת לוידס הבריטית. יש לנו רשימת תפוצה פנימית של עורכי הדין במשרד שנקראת 'קונפליקט צ'ק'. כל תיק שמתקבל אנחנו בודקים דבר ראשון, עוד לפני שנוקטים כל פעולה, אם אין ניגוד עניינים עם מי מעורכי הדין במשרד".



עטר: "לפני כמה שנים היתה תאונת מטוס קל שגרמה למותם של שלושה אנשים. בעל חברת התעופה פנה אלינו כדי שנייצג אותו. נפגשנו אתו והתחלנו לנהל הליכים, ידענו שיהיו תביעות וחקירות של הממונה על התעופה האזרחית. יום אחד עברתי במסדרון במשרד ושמעתי שמישהו אומר את שם הלקוח. נכנסתי לחדרו של עורך הדין שנקב בשם והוא אמר שהמשפחה של אחד ההרוגים פנתה אליו שייצג אותה. אמרתי לו שאני מייצג כבר את בעל החברה. בסוף נשארנו עם בעל החברה כי הוא פנה אלינו קודם".



מטענים רגשיים בעבודה



ארבעת עורכי הדין מתמודדים על בסיס יומיומי עם טענות קשות של תובעים שלקו בסרטן ומאשימים את המעסיק במחלתם, ועם תביעות נכים ושל יתומים ואלמנות שאיבדו את יקיריהם בתאונות דרכים, ספורט או עקב רשלנות רפואית - כולם תובעים את המבטח.



איך אתם חשים בעת חקירה של אדם שלקה בסרטן ותובע את המעסיק שאתם מייצגים?



עטר: "אני מייצג לקוח שנתבע ושיש לו זכות להגן על עצמו. אני לא עוסק בתחושה, אלא במציאה או הפרכת קשר סיבתי (קשר בין הפעולות או המחדלים של הנתבע לנזקים הנטענים, ה"ר). צריך לקבוע אם הוא קיים או לא. אם אני חושב שהנתבע לא התרשל - אני אגן עליו. זה קשה, אבל זה המקצוע. הקושי הוא לא רק של עומס עבודה, אלא גם של מטענים רגשיים".



קרת: "הטיפול מבחינה רגשית הוא מורכב, אבל הניסיון מלמד שיש תביעות רבות שהסיפור שבבסיסן הוא טרגי, אבל התרגום של התובעים לפיצוי הוא לא נכון. יש דוגמה בולטת שעדיין תלויה ועומדת. הוריה של תאיר ראדה המנוחה הגישו תביעת רשלנות נגד בית הספר בו נרצחה ונגד והמועצה האזורית והמקומית קצרין. אנחנו מייצגים את קצרין. זה מקרה מזעזע ונוגע ללב, אבל הטענות שלנו הם שגופים אלה לא התרשלו ולא יכלו לצפות או למנוע את האסון. הטענות נטענות בלב שלם".



לטענת קרת, "המערכת המשפטית רחומה ומקדמת פשרות כי תובעים סבלו מטרגדיה אישית ולא כי חלה אחריות משפטית על הנתבע. יש סיכוי שגם טענות מופרכות יתקבלו והתובעים יצאו עם פיצוי כספי או שלא יינזקו בהוצאות משפט גם אם תביעתם תידחה".



האם החברות המזהמות עושות מספיק כדי למנוע נזקים סביבתיים שגורמים להגשת תביעות נגדן?



"אנחנו מאמינים שלתוצאות שנגרמו אין קשר לטיפול של החברות במפגעים. התחלואה בסרטן היא מחלה של כלל העולם המערבי. יש ניסיון של קבוצות עובדים לקשור את המחלות שלהם, שהאוכלוסייה סובלת מהם בשיעור דומה, למעסיק. אנחנו מאמינים לגבי רוב המחלות שאין להן קשר לסביבת העבודה. יש להן קשר לאיכות החיים של כולנו, בלי קשר למפעל זה או אחר. זה מסתמך על חוות דעת של מומחים מהשורה הראשונה.



"כשבא אלינו תובע שטוען שלקה בסרטן בשל מחדלי המעסיק שלו, אנחנו שולחים אותו לבדיקה ואז מגלים שהוא עישן 40 שנה ויש לו היסטוריה של מחלות משפחתיות", אומרת קרת ומדגימה: "יש טענה של עובדים בבתי זיקוק לנפט שטוענים שהם נחשפו לבנזן ולקו בסרטן. יש מחקרים שמראים שחשיפה לבנזן יכולה לגרום לסוג מסוים של לוקמיה. אבל בקרב עובדי תחנות דלק שנחשפים לאותו חומר אין שיעור גבוה יותר של המחלה. אנחנו בודקים כל מקרה לגופו. מנסים להראות שאין קשר בין הסרטן לעבודה. מבחינה סטטיסטית-עובדתית, מצאו שאדם אחד לכל שלושה אנשים באוכלוסייה הכללית לוקה בסרטן. אין לעובדים שיעורי סרטן גבוהים יותר יחסית לקבוצות אחרות באוכלוסייה".



האם הייתם עונים באותו אופן אם מפעל רמת חובב היה יושב בחצר האחורית שלכם?



לאחר שתיקה קצרה, משיב רוטמן: "טיפלתי גם בתביעה שבה ייצגתי נכה נגד המדינה. פסק הדין שהתקבל בזכות התביעה הזו הוא אבן דרך בזכויות הנכים בישראל והרחיב את זכות הנכים לפיצויים. אין טובים ורעים. צריך לגלות רגישות ראויה בדיון ובחקירת הצדדים, יחד עם נחישות ראויה לחשוף עובדות שאולי לא נחשפו כדי צורכן בבית המשפט. לעתים התמונה שמתקבלת בסוף הדיון שונה ממה שנדמה בתחילה. זה יכול להיות בתביעות רכוש וגוף, שאדם טוען שנגרם לו נזק גבוה אף שלא נגרם לו נזק. אם מגלים רגישות ראויה ומנהלים דיון בצורה ראויה ויסודית, אתה חושף את האמת".



קרת: "חלק מהניסיון שלנו מכתיב כי במקרים שבהם אנחנו מאמינים שנכון ללכת לקראת התובעים ולא ללכת בדרך של 'יקוב הדין את ההר' אנחנו מגיעים להסכמי גישור או פשרה. אם ההערכה שלנו היא שהנתבעים התרשלו ננסה לא להערים קשיים על התובעים. לא עשינו סטטיסטיקה, אבל חלק גדול מהתביעות מסתיימות בפשרה".



לא יהיו כאן משברים



נשיץ, 77, הוא בין עורכי הדין הוותיקים בישראל. הוא מגיע מדי יום למשרד ומנהל אותו ביד רמה. אולי בשל פעילותו האינטנסיבית, הוא נראה מופתע לנוכח השאלה "מה המורשת שהיית רוצה להשאיר לדור הבא?"



לאחר מחשבה קצרה הוא משיב: "הייתי רוצה שרוח המשרד תמשיך כפי שהיא כיום. להקפיד על רמות מוסר, ביצועים ומקצועיות הגבוהות ביותר. לחיות בשלום עם אלוהים ועם האדם - עם השופטים, עורכי הדין, לקוחות ויריבים. להשתדל ליישם רמה אוניברסלית של משפט, ולהשתדל להגיע לרמה גבוהה גם לא בתחום הצר של המקצוע. כל מה שאתה עושה ויודע - פילוסופיה, שפות, היסטוריה, גיאוגרפיה - משפיע על התפקוד שלך ומסייע לך".



איך יתנהל המשרד לאחר פרישת השותפים המייסדים?



נשיץ: "עוד לא הגענו לזה. אם וכאשר זה יהיה נמצא הסדר והבנה הדדית. זה יהיה קל מאוד. המשרד מבוסס על קשרים של עורכי דין עם לקוחות קבועים. לא יהיו כאן משברים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully