מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל: התוצר במדינות המפותחות קטן ב-3%-6% מאז 2007 אך בישראל עלה ב-3%

"המשק הישראלי צלח את המשבר העולמי באופן מוצלח יחסית. בעוד שהתוצר לנפש של המדינות המפותחות התכווץ מראשית 2007 בשיעורים שבין 3% ל-6%, הרי שהתוצר לנפש בישראל גבוה היום בכ- 3% מרמתו בראשית 2007. שיעור האבטלה עלה בישראל החל מתחילת המשבר ב-2 נקודות האחוז, בדומה לעלייה בגוש היורו; לעומת זאת, בארה"ב עלה שיעור האבטלה במהלך המשבר בכחמש נקודות האחוז. מחירי המניות שצנחו בישראל במהלך המשבר, בדומה לאלה במדינות המתעוררות, עלו במונחים דולרים משהחלה ההתאוששות בשיעור גבוה יותר משיעור עלייתם הן במדינות המפותחות והן בשווקים המתעוררים" כך אמרה מנהלת חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג בערב עיון של מרכז ספיר לזכרו של אמנון בן נתן.



עוד אמרה פלוג כי מקור החוסן היחסי של המשק הישראלי במהלך המשבר נעוץ הן במצבו הטוב של המשק בעת הכניסה למשבר, והן בתגובת המדיניות בעת המשבר.



ההחרפה של המשבר העולמי בספטמבר 2008 פקדה את המשק הישראלי לאחר 5 שנים של צמיחה. שיעור האבטלה היה 5.8% - הנמוך ביותר מזה שני עשורים; ולאחר תקופה ארוכה של ניהול מדיניות תקציבית אחראית שהשתקפה בירידת משקל החוב בתוצר מ-100% לפחות מ-80%. עודף מתמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ורמת רזרבות מט"ח גבוהה תרמו אף הם לחוסנו של המשק. בנוסף, מערכת בנקאות שמרנית יחסית ומפוקחת באופן יעיל והדוק, השתקפה בהלימות הון טובה, בחשיפה מוגבלת למכשירים מסוכנים, ומגובה במדיניות משכנתאות זהירה אשר מנעה התפתחות בועה בענף הנדל"ן. כמו כן, שיעור החיסכון הפרטי הגבוה, והישענות מגבלות על אשראי צרכני הגבירה את עמידות משקי הבית לזעזועים.



המדיניות שננקטה בעת המשבר העולמי תרמה אף היא לצמצום פגיעתו במשק, הן במהלכו והן בטווח הארוך יותר, בעת ההתאוששות. במהלך המשבר ננקטה מדיניות תקציבית שאפשרה לגירעון לגדול עקב הירידה בגביית המיסים (פעולת המייצבים האוטומטיים) והוסיפה גידול מדוד בהוצאה כחלק מתכנית ההאצה שמומנה בתוספת מסים. המדיניות פעלה להרחבה מוניטרית חריגה באמצעות הפחתה חדה ומהירה בריבית, המשך רכישת מט"ח שמיתנה את הכוחות לייסוף, ורכישות אג"ח ממשלתי להפחתת עלויות המימון גם בטווחים הארוכים יותר.



המדיניות שננקטה הציבה את המשק הישראלי בנקודת מוצא נוחה יחסית לחידוש הצמיחה עם התפוגגות המשבר העולמי. החוב הציבורי, הצפוי לעלות רק ב-2 נקודות האחוז עד סוף 2010, לעומת עלייה של כ-15 נקודות אחוז במדינות ה-oecd, ימנע את הצורך בריסון תקציבי חריף בשלב ההתאוששות. המשך הגידול ביחס ההון לפני המשבר ובמהלכו יאפשר למערכת הבנקאית לשוב ולהגדיל את האשראי הבנקאי באופן שיתמוך בהתאוששות. היציבות של המשק המשתקפת בעודף בחשבון השוטף, בעודף נכסים על התחייבויות מול חו"ל, הציפיות לחזרת האינפלציה לתחום היעד, ורזרבות המט"ח הגבוהות מספקים סביבה מקרו כלכלית נוחה לחידוש הצמיחה.



עם זאת, האתגרים העומדים בפני המשק להמשך צמיחה בטווח הארוך עדיין איתנו, ואליהם נוספו גם אתגרים חדשים. הפגיעה בצמיחה החזויה במדינות המפותחות צפויה להשתקף בגידול מתון יחסית בביקוש ליצוא הישראלי. השחיקה המתמשכת במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה עלולה לפגוע ביתרון היחסי של ישראל בתעשיות ושירותים עתירי ידע. איכותן הירודה של חלק מהתשתיות, ושימוש לא יעיל באחרות (בין היתר בהיעדר תחרות), כמו גם העומס של הבירוקרטיה מקשים על המגזר העסקי להתחרות ולהתפתח. שיעורי התעסוקה הנמוכים במגזר החרדי והערבי פוגעים בצמיחה ומשאירים אוכלוסיות אלו מאחור, עם שיעורי עוני גבוהים. חשיבות הטיפול בסוגיות אלו מתחדדת לנוכח סביבה של כלכלה עולמית פחות נוחה, אשר תשתקף בתחרות עולמית קשה יותר על נתח היצוא. המשך השיגשוג של כללת ישראל תלוי בכך.