עסקי היהלומים שיוציאו את לב לבייב מהבוץ של אפריקה ישראל

שנת 2009 תיזכר כנראה כשנה גרועה מבחינת לב לבייב. בסוף הקיץ הוא קרס ונאלץ לבקש מבעלי החוב שלו לוותר על חלק מהכסף שהוא חייב להם. מקורבים לאיש העסקים העידו באותם הימים כי מעבר להשלכות הפיננסיות לבייב לקח ללב את המחיר האישי שהוא נאלץ לשלם - הפגיעה הקשה בשמו הטוב.



הנחת העבודה בשוק ההון בשבועות שקדמו להסדר החוב היתה שמצבו של לבייב קשה עד כדי כך, שלא בטוח שיש לו את הכסף שהוא נדרש להזרים לחברה כתנאי הכרחי לגיבוש ההסדר. החשש היה שהמכה שחטף לבייב באפריקה היא כאין וכאפס לעומת המכה שספגו עסקי היהלומים הפרטיים שלו.



ההערכה היתה שהמשבר הגלובלי, שהיכה בעוצמה בתעשיית היהלומים העולמית, פגע קשות גם בצד זה של עסקיו של לבייב. בשוק האמינו שהפגיעה הזו עלולה לא לאפשר לו להזרים את הכסף להצלת אימפריית הנדל"ן שלו.



ואולם קצת יותר מארבעה חודשים לאחר ההודעה הדרמטית של אפריקה ישראל, מצבו של לבייב נראה שונה למדי. בחודש שעבר אישר בית המשפט את הסדר החוב שכחלק ממנו הסכים לבייב להזרים 1.5 מיליארד שקל מכיסו לאפריקה ולבנקים. עכשיו גם מתברר שמצב עסקי היהלומים שלו רחוק מלהיות רע.







בענף היהלומים אומרים שהכספים שהזרים לבייב לאפריקה ב-2009, והכספים שימשיך להזרים לה ב-2010 מגיעים מעסקים אלה. אם ב-2009 עסקי הנדל"ן איימו להטביע את לבייב, הרי שב-2010 עסקי היהלומים - שכפי שנודע ל-themarker מחזור המכירות השנתי שלהם מגיע ל-3 מיליארד דולר - אמורים להיות אלה שיוציאו אותו מהבוץ.



כיום אפשר להתווכח סביב השאלה אם הפגיעה בשמו הטוב של לבייב היתה שווה את הטרחה. אלא שאם בעלי החוב שלו היו יודעים על עסקיו הטובים, אולי הם היו דורשים שיזרים סכומים גדולים יותר לאפריקה.



"אפריקה היא אמנם חלק ניכר מהעסקים של לבייב, אך היהלומים תופסים חלק גדול יותר", אומרים בענף היהלומים. "בזכות התנהלות נכונה, מינוף נמוך וקשרים במקומות הנכונים ובזמן הנכון, הצליח לבייב לנתב הוצאות ורווחים ולצאת מהמשבר בענף כשידו על העליונה. כל מי שהספיד אותו היה כנראה פזיז".



"עד הרבעון השני של 2009, רבים מהשחקנים בענף היהלומים נפלטו מהשוק. אלה בדיוק הזמנים שבהם שחקנים כמו לבייב עושים את המכות הגדולות ומרוויחים הכי הרבה כסף - שכן הרבה מכרות נסגרו, ביקושים ירדו ורק מי שהמשיך לייצר, ייצר הרבה כסף, כי המחירים עלו באחרונה בחזרה בעשרות אחוזים", אומר פעיל בענף היהלומים.



מעביר עסקים לסין



משרדי lld של לבייב, הממוקמים בבורסת היהלומים ברמת גן, עוסקים במסחר ושיווק יהלומים מלוטשים ומסחר ביהלומי גלם. ואולם פעילות היהלומים של לבייב מתנהלת באמצעות משרדים ברוסיה, נמיביה, אנגולה, דרום אפריקה, בלגיה, ארה"ב, בריטניה, סין, הונג קונג, הודו, איטליה וישראל.



ל-themarker נודע כי בעקבות המשבר העולמי, לבייב הגדיל את אחיזתו במקורות יהלומי הגלם בעולם והעתיק את מרכז הכובד של הפעילות העסקית למזרח הרחוק, תוך התמקדות מיוחדת בסין. זאת, בשל העובדה שהשוק הסיני סומן כצומח במהירות גדולה במיוחד.







המהלך הזה התאפשר באמצעות פתיחת ערוצי שיווק ומכירה חדשים - במיוחד בסין והונג קונג - שאיפשרו אספקה לשווקים אלה ישירות מהמכרות שבבעלות לבייב, ממקורות יהלומי הגלם של הקבוצה וממפעלי הליטוש שלה בעולם. כאשר תהליך השיווק והמכירה נעשה שלא דרך פעילות משרדי החברה בישראל - אלא ישירות.



כתוצאה מכך הגדילה קבוצת לבייב במידה משמעותית את השיווק הישיר מהמכרות והמפעלים שבבעלותה למשרדי המכירות של החברה - בעיקר למזרח הרחוק ולארה"ב, ופחות לישראל. לפי מקורות בענף היהלומים, לבייב עדיין עומד בראש רשימת יצואני היהלומים מישראל, אך היקף היצוא נמוך מבעבר (ב-2008 הגיע היקף יצוא היהלומים של לבייב ל-400 מיליון דולר).



הפעילות ברוסיה נחשפת



לפי הערכות, בסביבתו של לבייב רואים בהתאוששות הצפויה של הכלכלה הרוסית התפתחות שתתמוך באופן משמעותי בעסקי היהלומים שלו. התפתחות זו תאפשר להחזיר את החובות למחזיקי האג"ח של אפריקה.



זו אולי הסיבה לכך שכחלק מהסדר החוב הכולל של קבוצת לבייב דובר על כך שהבנקים לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי יקבלו את הזכות לבצע פירעון מיידי של ההלוואות אם לבייב ימכור את חברת open joint stock company moscow jewelry factory, ששוויה מוערך בלפחות 200 מיליון דולר (כשדובר על כך שהבנקים יקבלו כ-70% מהתמורה) והיא חלק מהבטוחות שלבייב העניק כחלק מההסדר של ממורנד הפרטית שלו עם הבנקים. אלא שמיד לאחר הדיווחים של אפריקה לבורסה על חלק זה בהסכם הסירו ראשיה את ההודעה מהאתר מהבורסה, וברוסיה דאגו להכחיש כי החברה עומדת למכירה.



החברה הזו היא רק חלק מפעילות היהלומים הקמעונית של לבייב ברוסיה, שמרוכזת תחת חברת אחזקות בשם מיוז ( miuz - מוסקובסקיי יובילירניי זבוד - כלומר מפעל ייצור תכשיטים מוסקבאי), שנוסדה ב-1920 ומצויה מאז 1993 בבעלות קבוצת לבייב (98.5%). מחזור ההכנסות השנתי של מיוז נאמד ב-150 מיליון דולר, הרווח הגולמי בכ-50 מיליון דולר וההון העצמי שלה ב-200-250 מיליון דולר. בחודש האחרון הציגה מיוז גידול של כ-150% במכירות, לעומת החודש המקביל ב-2008, והן הסתכמו בעשרות מיליוני דולרים.



מיוז היא אחת מכמה חברות של הקבוצה הפועלות בתחום התכשיטים ברוסיה. פלח השוק שלה כולל בעיקר לקוחות מהמעמד הבינוני.



כמו כן פועלת הקבוצה גם באמצעות רשתות תכשיטים נוספות הפונות לפלחי שוק נוספים, בהן רשת התכשיטים לבייב, הפונה לעשירים; רשת חנויות תכשיטים תחת המותג ה. שטרן בשיתוף פעולה עם ה. שטרן העולמית; ומערך מכירה סיטונית לזכיינים ולחנויות שלא תחת המותגים של הקבוצה. בנוסף לפעילות מפעלי היהלומים והליטוש, לקבוצה פעילות של ייצור ושיווק תכשיטים ממכרות זהב ופחם שבבעלותה.



יהלומים להמונים



בסוף הרבעון השלישי של 2009 העסיקה moscow jewelry factory כ- 1,070 עובדים. מדו"חות החברה, שהגיעו לידי themarker עולה שהיקף התשלומים עבור משכורות העובדים בתשעת החודשים הראשונים של 2009 היה 75.1 מיליון רובל (כ-2.5 מיליון דולר), כלומר כ-280 דולר בחודש.



moscow jewelry factory סיימה את תשעת החודשים הראשונים של 2009 עם גידול של 9.7% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה ב-2008 - ל-55 מיליון דולר. זאת, לאחר שאת 2008 סיימה החברה עם הכנסות של כ-76 מיליון דולר. הרווח הגולמי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הסתכם בכ-32.6 מיליון דולר, גידול של 31% לעומת התקופה המקבילה ב-2008, והוא הגיע לכ-60% ממחזור ההכנסות של החברה.



הרווח הנקי של moscow jewelry factory בינואר-ספטמבר 2009 הסתכם ב-8.05 מיליון דולר - זינוק של 118% לעומת התקופה המקבילה. השיפור ברווחיות הגולמית והנקייה נבע מהגידול בהכנסות ממכירת מוצרים, ייצור, עבודות ושירותים ומהירידה בעלויות המכר.



היקף המאזן של החברה נאמד נכון לסוף ספטמבר 2009 ב-92 מיליון דולר. ההון עצמי של החברה הוערך נכון לסוף ספטמבר 2009 ב-56 מיליון דולר - כ-62% מהמאזן שלה. בעקבות זאת, התשואה על ההון העצמי של החברה בתקופה זו נאמדת ב-14% - לעומת 8.8% בתקופה המקבילה ב-2008.



בסוף 2008 נאמד ההון עצמי של החברה ב-49 מיליון דולר. בניגוד לשחקני יהלומים אחרים הפועלים ברוסיה, moscow jewelry factory כמעט שאינה ממונפת, והיא מתממנת בעיקר באמצעות הון עצמי והלוואות בעלים מקבוצת רואיז, שלה היא חייבת כ-22 מיליון דולר. בסוף ספטמבר 2009 היו בקופת החברה מזומנים ושווי מזומנים בסך כ-47 מיליון דולר.



יו"ר החברה הוא מרדכי ארנשטיין, יהודי בן 60. בבעלות החברה כ-160 חנויות ברחבי רוסיה ומדינות נוספות בחבר העמים, בהן אוקראינה וקזחסטאן. בחנויות החברה ניתן למצוא תצוגה של יותר מ-3,500 דגמים שונים של תכשיטים.



המתחרים העיקריים של החברה הם ספקים של מוצרי תכשיטים ממדינות אירופה ואסיה. החברה מציינת כי המחירים בחנויות שלה הם זהים, ללא קשר למיקום הגיאוגרפי של החנויות. בשנים האחרונות החברה מיישמת אסטרטגיה של צמצום מכירות סיטוניות, ומתרכזת בהרחבת המכירות הקמעוניות.



ל-themarker נודע גם כי החברה מתכוונת להגדיל במידה ניכרת את מספר החנויות ברוסיה, ובשלב מאוחר יותר גם להגדיל את הפעילות במדינות חבר העמים. חנויות שלה נפתחו כבר בערים רבות, בהן פבלוגרד, דנייפרופטרובסק ואודסה באוקראינה, ומתוכננת פתיחה של חנויות בבירה קייב ובערים סבסטופול, זאפורוז'ייה, דונייצק. כמו כן לחברה תוכניות התרחבות באמצעות רכישה של רשתות, כניסה למדינות חדשות במרכז ומזרח אירופה והרחבת פעילות במדינות שונות, בהן צ'כיה.



למרות המשבר הקשה בכלכלה העולמית בכלל ובענף היהלומים בפרט, החברה מציינת בדו"חותיה כי גם בימים אלה היא ממשיכה להגדיל את היקף הפעילות שלה באופן עקבי. לפי דו"חותיה הכספיים, החברה מיישמת בהצלחה תוכנית תגמול של העובדים הכוללת סיוע כספי לעובדים הנזקקים, מתנות בימי ההולדת, ביטוחים שונים ונסיעות מוזלות לאתרי נופש לילדים של עובדי החברה.