>> באחרונה פירסם בנק ישראל את ממצאי המחקר "השפעת גובה קצבאות הילדים על פריון הילודה". מסקנותיו היו כי קיצוץ הקצבאות הפחית באחוזים בודדים את הילודה בקרב שיעור מבוטל מקרב האמהות המוסלמיות ומעט מהחרדיות.
כעת נניח שהממצאים נכונים. מה זה אומר? מה החלופה המוצעת - ביטול קצבאות הילדים? שלילתן ממשפחות עניות מרובות ילדים?
מדוע בכלל שאלת השפעתן של קצבאות הילדים על הילודה כה מעסיקה? משום שאנו מבקשים לדעת באילו כלים ממלכתיים נרסן את "הסכנות הדמוגרפיות" המאיימות על הרוב החילוני, כלומר חרדים וערבים.
אז אפשר להירגע. עורכי המחקר עצמם מסויגים למדי מהממצאים שלהם ומעלים ספקות באשר לכושר עמידתם לאורך זמן. הם אף מציינים כי ממצאיהם חלים על 2% בלבד מהאוכלוסייה. שוליים שבשוליים.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לעומת זאת, הנפיקה באחרונה את נתוניה באשר לילודה בישראל. מהנתונים עולה כי שיעור הפריון הכולל בישראל ירד מ-2.98 ילדים לאישה ב-1998 ל-2.96 ב-2008. בקרב נשים יהודיות נרשמה עלייה מ-2.67 ל-2.88, ובקרב שאר הדתות נרשמה ירידה: בקרב מוסלמיות מ-4.76 ל-3.84; בקרב דרוזיות מ-3.10 ל-2.49; בקרב נוצריות ערביות מ-2.96 ל-2.18; ובקרב נשים ללא סיווג דת מ-1.71 ל-1.57. עוד מראים נתוני הלמ"ס כי הירידה הניכרת בשיעור הפריון הכולל בקרב האוכלוסייה המוסלמית החלה לאחר שמראשית שנות ה-80 ועד 1997 נרשמה יציבות בנתון זה.
מה קרה מ-2000 שחולל את הירידה התלולה בפריון של המוסלמיות? אולי דווקא העלאת קצבאות הילדים לאוכלוסייה המוסלמית שחלה באותן שנים? שהרי מ-1997 ואילך הושוו קצבאות הילדים של האוכלוסייה הערבית לאלה של היהודית, והן הועלו בשיעורים ניכרים של יותר מ-50%. הקצבה צמחה, והילודה - הפלא ולא פלא - צנחה.
לפיכך ברור כי אין כל זיקה בין שני הנתונים. הגורמים המחוללים שינויים בפריון היו ונותרו תרבותיים, חינוכיים וחברתיים: יותר השכלה, שמעודדת את יציאת האישה לעבודה, הרצון להעלות את רמת החיים החומרית ברוח תרבות המערב, צמצום מרצון של מצוות "פרו ורבו", שימוש נפוץ יותר באמצעי מניעה מודרניים, דעיכת האתוס ש"ילדים זו ברכה".
המגמה של הקטנת מספר הצאצאים התחוללה ומתחוללת ללא כל קשר לגובהן או עצם קיומן של קצבאות ילדים. באירופה משקיעים ממון רב דווקא בהגברת הילודה. והתוצאה? גידול במספר חיות המחמד במשפחה.
קצבאות הילדים לא נועדו לטפל בשדים דמוגרפיים, אלא לסייע בקיום משפחות וילדים ולבצע חלוקה מחודשת ומעט הוגנת יותר של ההון החברתי. מחקרם של חוקרי בנק ישראל, אף כי בוודאי לא כיוונו לכך, מסייע למי שיש בארגז הכלים שלו לפתרון בעיות חברה וכלכלה רק פטישים של 5 ק"ג - פטיש קיצוץ קצבאות רווחה, פטיש ויסקונסין, פטיש ג'וליאני, פטיש הפרטה.
הכותב חוקר את ההיסטוריה של ההפרטה בישראל לתואר ד"ר בבית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב
לקצבאות הילדים אין זיקה לילודה
יאיר ברק
4.1.2010 / 9:11