וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המועצה להשכלה גבוהה מקריבה את האיכות המדעית של ישראל

פרופ' אהרן צ'חנובר

4.1.2010 / 9:11

אקדמיה במשבר



>> ב-29 בדצמבר 2009 פירסם "הארץ" ידיעה בעמוד הראשון המתארת תוצאות סקר שהוכן לדרישת המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ובמימונה. הסקר דירג את אוניברסיטאות ישראל לפי כמות המאמרים שמפרסמים חברי הסגל. לקורא שהפרטים בכתבה לא סיפקו את סקרנותו, הוסיף "הארץ" כתבת הסבר נוספת בחלק הפנימי של העיתון.

לפי הסקר, אוניברסיטת בר-אילן זכתה במקום הראשון. האוניברסיטה העברית, החשובה והמובילה באוניברסיטאות ישראל, הגיעה רק למקום הרביעי, ומכון וייצמן, שהוא מן המובילים בעולם, שרך דרכו הרחק מאחור.



אילו הייתי יו"ר המל"ג, פרופ' מנואל טרכטנברג, ידי היו רועדות לפני שהייתי חותם על ההזמנה לביצוע הסקר, ואורות אדומים היו נדלקים כשהייתי רואה את תוצאותיו המטעות והמוטות. אילו הייתי נשיאה של האוניברסיטה ה"מובילה" בסקר, או מדען בה, הייתי עושה כל מאמץ למנוע את פרסומו.



תוצאות הסקר נקבעו על פי שאלונים שמולאו על ידי חברי הסגל בשיעורי היענות המשתרעים על פני טווח רחב בין האוניברסיטאות. גם הגדרתו של פרסום אליבא דה מדען ממלא השאלון היא רחבה כאופק ויכולה לכלול אפילו כתבה זו. משום כך, הסקר לא נתן מענה אפילו לשאלה ששאלו יוזמיו.



גרוע מכך, הקהילה האקדמית הבינלאומית מעולם לא השתמשה בכמות כמדד לאיכות, נהפוך הוא. לצורך מדידת איכות, היא משתמשת באמות מידה אובייקטיביות שמנתחות נתונים המופיעים בבסיסי מידע ממוחשבים. על אמות מידה אלה נמנים חשיבות העיתון שבו מתפרסמים המחקרים ומספר הפעמים שבהם מצוטט המחקר על ידי אחרים. לחישוב ההערכה נוספת גם יכולתו של המדען להשיג מענקי מחקר תחרותיים, להיות מוזמן לכינוסים בינלאומיים חשובים, ובקצה הדרך, זכייתו בפרסים חשובים ומינויו לחבר באקדמיות למדעים מובילות בעולם.



פרסי נובל במדעים מוענקים לרוב על עבודה פורצת דרך או שתיים בלבד, שמצוטטות אלפי פעמים. גילוי קרני הרנטגן או ה-dna, למשל, פורסמו במאמר בודד - גילוי ה-dna אף בעמוד בודד. מדוע, אם כן, יזמה המל"ג הזמנת סקר כמותי כזה?



המל"ג נכנעה ללחצי חוקרים בינוניים שטענו כי מחקרים בתחומים כמו מדעי הרוח והיהדות לא יכולים להישפט באותן אמות מידה של איכות שעל פיהן נשפטים מחקרים במדעים מדוייקים. אמת ויציב, אלא שגם בתחומים אלה, בהם חוקרים ישראלים פרצו דרכים, יש אמות מידה ברורות להערכה המשתמשות באיכות. גם כאן הכמות מעולם לא שימשה אמת מידה, להפך. מחקרים בתחומים אלה אורכים שנים ארוכות ותוצאותיהם מתפרסמות בספרים עבי כרך. לכן, הם אפילו פחות עתירי פרסומים מאשר המדעים המדויקים.



ריבוי הפרסומים בעיני רבים מחברי לאקדמיה בישראל ובעולם הוא סימן לבינוניות. המל"ג, שאמורה להיות ממונה על איכות המחקר, מעלה בתפקידה בהזמינה, בממנה ובפרסמה את הסקר המביש הזה.



ומה באשר לעיתוי הפרסום ולהיקפו חסר התקדים - האם הוא אקראי? הסקר פורסם יום אחד בלבד אחרי שוועדה שמינתה המל"ג הודיעה כי אוניברסיטת בר-אילן היא הזוכה במכרז להקמת בית הספר החמישי לרפואה בגליל. זאת, על פני הצעה שהוגשה במשותף על ידי שתי אוניברסיטאות הצפון, הטכניון ואוניברסיטת חיפה. מדובר בהחלטה שגויה, המעצימה את "מדינת" תל אביב ההולכת ומתחזקת על חשבון הפריפריה. ההחלטה הרסנית לטכניון, לאוניברסיטת חיפה ולבית החולים המרכזי היחיד ממטולה עד תל אביב, רמב"ם (פרופ' יוסי בן-ארצי כתב על כך במאמר "מדינת תל אביב שוב ניצחה את הגליל", שפורסם ב-themarker ב-31 בדצמבר 2009).



כדי לעשות נפשות להחלטה זו ולצורך קידום יחסי ציבור לאוניברסיטה הזוכה, דאגה המל"ג לפרסום הסקר הזה. בכך, היא והעומדים בראשה נהפכו מגוף שאמור להיות ממלכתי ולסמל קידום איכות במיטבה, למי שעוסק בפוליטיקה זולה ומשתמש באמצעים פסולים, מטעים ומעודדי בינוניות לקידום מטרות של גופים פרטניים.



גרוע מכך, במקום לקדם את המחקר המדעי והחינוך למדע בישראל השוקעים והולכים, היא הטביעה ראשם בבוץ עמוק יותר. אולי צודקים הד"ר יעקב ברגמן והממשלה, שיש להוציא את הפיקוח על המחקר מידי המדענים המרכיבים את המל"ג ולהעביר אותו לידי גופים בלתי תלויים, או לשם שינוי לידי מדענים של ממש (מירב ארלוזורוב כתבה על כך בידיעה "מואב: 'המועצה להשכלה גבוהה מעודדת בינוניות ומחקר זבלי', שפורסמה ב-themarker ב-31 בדצמבר 2009).



פרופ' טרכטנברג שלח לראשי האוניברסיטאות מכתב המסתייג מהסקר הנ"ל, שככל הכחשה היה צנוע ולא פורסם בתקשורת. בעיני, עקרון האחריות האישית הוא הקובע - המל"ג היא זו שהזמינה, מימנה והפיצה את תוצאות הסקר. אם האוניברסיטה הזוכה במכרז היא זו שהדליפה אותו במכוון לעיתונות, האחריות עדיין רובצת לפתחה של המל"ג והעומד בראשה. האחריות היא לדיון מעמיק כיצד היא עצמה, ואלה שעליהם היא ממונה, מקריבים את האיכות המדעית על מזבח ההידרדרות לבינוניות ואינטרסים פוליטיים.



הכותב הוא חבר סגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון וחתן פרס נובל בכימיה ל-2004

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully