"זה לא בדנ"א של המדינה ללכת לבוררות"

>> לדעת עו"ד אורית סון, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, הסיבה המרכזית לעלייה בכמות ההליכים משפטיים ברורה: ריבוי עורכי הדין. "הרבה תביעות נגד המדינה הן ?תביעות עורכי דין'. יש כיס עמוק לתבוע, אולי זה יילך ואולי לא. אני מדברת גם על עורכי דין יצירתיים וגם כאלה שמביאים תביעות שלא ראוי להביא אותן" - כך אמרה לפני כשבוע סון בכנס של המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין בקיסריה.

האלטרנטיביים להתדיינויות בבתי המשפט צוברים תאוצה בשנים האחרונות. שנים לאחר שהמדינה הסכימה ללכת לגישורים בהליכים פליליים, קבע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, באופן תקדימי בהנחיותיו מאוקטובר 2009, כי הליך הבוררות הוא רצוי וכי המדינה תסכים ללכת לבוררויות לפתרון סכסוכים במקרים מתאימים. הנחיה זו יכולה להתברר כאחת החשובות שקיבל היועץ בכהונתו שעומדת להסתיים.



שני ההליכים - גישור ובוררות - מותנים בהסכמת הצדדים להפנות את הסכסוך אליהם ואולם בעוד שהכרעת המגשר אינה מחייבת את הצדדים, אלא בהסכמתם, פסק הבורר הוא מחייב וקשה מאוד לערער עליו. פרופ' מוטי מירוני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שהשתתף בפאנל בכנס שכלל גם את סון, עו"ד צבי אגמון, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר ונשיא בית המשפט המחוזי בדימוס אורי גורן, הסביר כי המדינה היא צד בשליש מ-1.3 מיליון תיקים אזרחיים המתנהלים בישראל.



המדינה צריכה לגלות יותר יצירתיות



דבריה של סון היו למעשה הקדמה לשאלת יישום ההנחיות החדשות של מזוז. בגילוי לב סיפרה סון על קשיי המדינה בהליכי הבוררות והגישור. "זה לא בדנ"א שלנו ללכת לבוררות", אמרה. "לא הגיוני שעם כל קבלן אלך לגישור או בוררות. לכאורה התיקים האלה מתאימים לבוררות. אבל כשמדובר בפרשנות חוזה שמשפיעה באופן רחב אנו זקוקים להכרעת בית משפט. בכל מקרה, בלי שיהיו בוררים רציניים לא נתחיל לחשוב על כך בצורה רצינית".



מירוני הבהיר כי להליך הבוררות צריך להוסיף סעיף סודיות. "המדינה יכולה לשמש מודל לחיקוי", אמר. "הבעיה היא שיש שם חשש מבזבוז זמן בהליך ושאחר כך יתעורר צורך ללכת לבית המשפט". לדברי מירוני, בתי המשפט מתערבים בפסקי הבורר הרבה יותר ממה שעורכי דין מאמינים, ולכן אין סיבה לחשוש מבוררויות. "הפרקליטויות רגילות לשיח בבית המשפט והן נרתעות מבוררות. אין די בשינוי של הנחיות היועץ. השאלה היא אם היועץ או המדינה יציבו יעדים שקשורים בבוררויות".



דומה כי הבעיה העיקרית של המדינה בהליכים מחוץ לכותלי בית המשפט היא השינוי בקונצפציה של עשרות שנים לפיה דרושה הכרעת שופט לסכסוך. "בתחום גישור היינו בתנופה גדולה מתוך ראייה שזהו כלי שיכול להביא לפתרון הרבה סכסוכים. ואולם, בשלבים הראשונים היה קושי בתוצרי הגישור. היו מעט מגשרים שחשבנו שאפשר להפיק מהם תועלת. היתה אכזבה מהיצירתיות ומהערך המוסף", דיווחה סון. "בסכסוך בין פרטים יש שני אינטרסים ונגמר הסכסוך. ביחס למדינה יש המון הקשרים וצריך יותר יצירתיות כדי לסיים את הסכסוך".



לדברי סון, כדאי לאתר מגשרים שאינם דווקא שופטים בדימוס שרגילים להכריע. "אם לא יהיו מגשרים טובים ויצירתיים ובעלי אוטוריטה תוך הובלת משא ומתן אז כל הדרכים האלטרנטיביות לא יהיו ישימות", היא טוענת.



סון תיארה דרך שבה תיקי נזיקין שמוגשים נגד המדינה עוברים כיום תהליך חדשני שנועד לקצר את ההליך השיפוטי, זאת באמצעות בחינה מוקדמת ומדוקדקת של התיק מיד לאחר הגשת התביעה, גם על ידי פרקליט בכיר. "סיימנו הרבה תיקים אפילו לפני כתב הגנה", סיפרה בגאווה.



בית משפט הרבה יותר נוח למדינה



"אנו לא מחונכים לגישור", טען עו"ד צבי אגמון בפאנל. "הרתיעה מבוררות חלה גם על המתדיינים הפרטיים. תבדקו כמה גישורים מצליחים. היקף ההצלחה בארה"ב הוא 90% ואצלנו 0.9%".



כדי להמחיש את חוסר הבשלות של הישראלים לגישור, סיפר אגמון, המשמש כמגשר, שניסה לא מזמן לגשר בין אדם שתבע 5 מיליון דולר מאחר. אותו אחר תבע את הראשון באותו סכום. "הפער בין הצדדים היה 10 מיליון דולר. גישרתי, ובסוף בגלל פער של 50 אלף דולר הצדדים חזרו לבית המשפט".



לגישתו של אגמון, לגוף פרטי יש אפשרות להקטין את הסיכון ולהתפשר, בעוד ש"למדינה עדיף שבית המשפט יפסוק. מה היא צריכה שמבקר המדינה ישאל שאלות? ההסברים האלה שהיא תהיה צריכה לתת מרתיעים. בית משפט הרבה יותר נוח למדינה".



אגמון התנגד לגישת סון כי לא ניתן ללכת לבוררות במקרים שיש להם השפעת רוחב על תיקים אחרים. "זו אמירה פשטנית מדי. אם בזק ו-yes מתווכחות אז צריך לעבור במחוזי ובעליון? במחוזי בירושלים יש פיילוט להביא תיקים פליליים לגישור. אני לא מכיר כמעט תיק שהצליח. הייתי בארבעה גישורים והם לא צלחו בגלל המדינה. בכל הפעמים שהשתתפתי, המדינה אמרה לא להצעת השופט המגשר. באחד המקרים הנאשם זוכה ובמקרים האחרים העונש היה קטן בהרבה ממה שהמדינה ביקשה".



ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר כי אין סיבה שתביעות של עד רבע מיליון שקל לא יתבררו בהליכים אלטרנטיביים. לפי הצעתו, לאחר הליך זה תהיה אפשרות לערער לבית משפט. "ויתור המדינה במסגרתו של הליך כזה על האגרה, שתופנה למימונו של ההליך האלטרנטיבי, יהיה צעד שיקרב את התוכנית הזו ליישומה המעשי".