למרות הקשיים: שיעור העצמאים בקרב עולים הוא 13.7% - כפול מזה שבאוכלוסיה הכללית

מנתוני מחקר שנערך לבקשתו של ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), לקראת הישיבה הקרובה של ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, עולה כי אחוז העצמאים במגזר העולים עומד על כ-13.3%, בעוד האחוז בכלל האוכלוסייה בארץ עומד על 7% בלבד. עוד נובע מן המחקר כי כחמישית מן העולים הוותיקים עובדים כעצמאים.



במחקר מציינים כי החסמים העומדים בפני עולים המבקשים להיות עצמאים הינם קשיים הנובעים מאי הכרת השפה והנורמות החברתיות, בסיס רעוע, מחסור בידע ומחסור בזמן התבוססות. פרטים אלה מתנגשים עם העובדה שתקופת הזכאות לעולה היא לרוב התקופה שבה העולה עדיין נמצא בהתאקלמות.



לאור חסמים אלו הועלו בעבר בדיון שקיימה ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת הצעות לשיפור כגון: הענקת מטריה סוציאלית רחבה כמו דמי אבטלה לעצמאי, חיבור בין עולה המבקש להיות עצמאי לעולם העסקי ולאנשי עסקים בארץ על ידי הצמדת חונך לכל עולה, הרחבת תקופת הזכאות לעולים בתחום היזמות ל-20 שנה, פרסום אינטרנטי של כל המידע בתחום הזכויות המגיעות לעולים חדשים בתחום היזמות ובשפות העולים, הטבות מס על רכוש ועסקים של עולים בחו"ל, פטור ממס על עסקים של עולים מחוללי צמיחה ותעסוקה בארץ והענקת הלוואות גדולות יותר לעולים עצמאים.



הוועדה קראה לשר האוצר להקצות בבסיס תקציב 2009 למשרד לקליטת עלייה 17.5 מיליון שקל להלוואות ליזמים עולים במסגרת הקרן לעולה העצמאי ולהפוך תקציב זה לקשיח.



במחקר מציינים כי מבדיקה עם אירוס הומינר, מנהלת אגף יזמות עסקית במשרד לקליטת העלייה, עולה כי רק חלקן של ההמלצות התקבלו. עדיין לא קודמו הצעות להרחבת תקופת הזכאות לעולים, הרחבת המטריה הסוציאלית של העולים העצמאים, וההמלצה בדבר הגדלת התקציב לקשיח.



במחקר מציינים כי לדברי איריס הומינר עולה כי תקציב האגף לשנת 2010 עומד על כשלושה מיליון שקל לעומת 23 מיליון שקל שהשיג המשרד בשנת 2009. התקציב אינו קשיח ולכן כל שנה האגף והמשרד לקליטת העלייה צריכים להילחם על הגדלת התקציב. לדבריה, תקציבים אלה הם חיוניים ליזם העולה והם גם מוחזרים למדינה בדרכים רבות (בדרך של הלוואה חוזרת, באמצעות החזרת העולים לישראל, במיסים בגידול התעסוקה ועוד). נכון לרגע זה, לא הצליח המשרד לקליטת עלייה להשיג את התקציבים הדרושים לקידום מערך התמיכה ביזם העולה.



ח"כ מילר: "עולים לוקחים סיכון גדול יותר כאשר הם פותחים עסק. למרות כל זאת אנו רואים שאפילו בקרב העולים משנת 1990 ואילך יש יותר עצמאים מאשר בכלל האוכלוסייה. חרף לא מעט קשיים, יש לעולים מוטיבציה רבה יותר לפתוח עסק ולהיות עצמאים. מעבר לקידום חקיקה שתסיר חלק מחסמי הכניסה כמו דמי אבטלה לעצמאים, נציג בישיבתה הקרובה של הועדה את כלל הנתונים, נדון בחסמים נוספים לפתיחה של עסקים, במיוחד עבור עולים ונשים, ונמליץ למשרדי הממשלה הרלוונטיים על פתרונות אפשריים".



מלשכתו של מילר נמסר כי בישיבת הועדה הקרובה ידון גם נושא ההכרה בהוצאות אירוח של עצמאים בבתי קפה לצרכי מס.