ישראל ב-OECD: זנב לאריות

>> צירוף מדינה לארגון המדינות המפותחות (oecd) כרוך בחשיפה העלולה להיות לא נעימה. הארגון מפרסם מדי שנה דו"חות שבהם הוא מדרג את המדינות החברות במגוון רחב של נושאים בתחום המדיניות הציבורית. המדידה נעשית על פי קריטריונים אחידים שמטרתם לאפשר להשוות בין המדינות ולדרגן ביחס לממוצע oecd. הפרסום של רצף דו"חות שנתיים מקנה לחוקרים יכולת לבחון תמונת מצב בנקודת זמן מסוימת וגם לזהות מגמות.

הפרסום הנרחב שניתן לדו"חות oecd וטכניקת ההצגה המרכזת בטבלה אחת את נתוני כל המדינות ומדרגת אותן מהמוצלחת עד הגרועה ביותר בכל קטגוריה, מאפשרים למאות מיליוני בני אדם בעולם לגבש דעה על המדינות הנסקרות על בסיס הדירוג. למדינות אין שליטה בעיתוי הפרסום והן מחויבות למסור את הנתונים, גם כשהפרסום מביך מבחינתן.



בתקופה שבה ישראל מנסה למתג ולשפר את תדמיתה, צריך לדעת שהכללתה בדו"חות oecd עלולה לגרום להצגתה באור לא מחמיא בנושאים חברתיים. קרוב לוודאי שישראל תתויג כמדינה שבה העוני במשקי בית הוא הגבוה ביותר ביחס לממוצע המדינות המפותחות - 20% בישראל לעומת כ-11% ב-oecd ופי חמישה בהשוואה לממוצע המדינות שנחשבות מדינות רווחה, ובראשן מדינות סקנדינביה.



לגבי שיעור העוני בקרב ילדים התמונה בישראל קשה אף יותר - 33% בישראל לעומת 12% בלבד ב-oecd. גם באי השוויון בחלוקת ההכנסות צפויה ישראל לככב בתחתית הרשימה. אי השוויון בהכנסה הפנויה בקרב משפחות בישראל גבוה בכ-23% בהשוואה לממוצע oecd - ישראל תמוקם בקצה הטבלה, כשרק מקסיקו וטורקיה במקום נמוך ממנה. ביחס לאי השוויון בקרב עצמאים (כולל מנהלי חברות) נראה כי ישראל תוכתר, לבדה או יחד עם מקסיקו, כמדינה הלא שוויונית ביותר ב-oecd.



על מקבלי ההחלטות בישראל להיענות לאתגר ולנצל את הכללת ישראל בדו"חות oecd לשם שיפור ניהול מדיניותה. היבט חיובי חשוב שניתן להפיק מפרסום הנתונים הוא הפניית הזרקור למגמות שליליות במדיניות החברתית בשלבי התפתחותן הראשונים.



את הצורך בכך יכול להמחיש האופן שבו נוצר אי השוויון בישראל. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 היתה רמת אי השוויון בישראל קרובה לממוצע oecd. הפער הגדול הקיים כיום נוצר בתוך פחות משני עשורים, בתהליך שלא משך תשומת לב ציבורית. אילו הייתה ישראל חברה ב-oecd באותה תקופה, סביר להניח שההחרפה באי השוויון היתה זוכה לביקורת ציבורית כבר בשלביה הראשונים והדבר היה מאפשר להתמודד עמה בעודה מצומצמת.



שיפור נוסף עשוי להיווצר בזכות תופעת "תחרות הנתונים" שמייצרים דו"חות oecd, הדוחפת מדינות לשפר את נתוני המקרו שלהן על מנת שיוצגו בדו"חות בצורה חיובית. ייתכן שהפרסום הבינלאומי על מיקומה הנמוך של ישראל בתחומים חברתיים, ייצר לחץ על הדרגים המקצועיים והפוליטיים לשיפור הנתונים, והדבר יתרום ליתר איזון במשקל המיוחס בישראל לנושאים חברתיים במסגרת תהליך קבלת ההחלטות.



הכותב היה הממונה על הכנסות המדינה ומתאם מדיניות מקצועית בתחום oecd