60% מהחברות שצמחו בחממות הטכנולוגיות של המדינה - נסגרו

>> האם תוכנית החממות הטכנולוגיות של ישראל היא כישלון, או הצלחה? שני שלישים מהחברות נסגרות, 61% בלבד הצליחו לגייס השקעות והן אינן מחזירות הלוואות שהעניקה להן המדינה - כך חשף אתמול בראשונה יוסי סמולר, מנהל תוכנית החממות הטכנולוגיות.



סמולר הציג את הנתונים בוועדת המשנה לקידום ולסיוע לתעשיות עתירות ידע מטעם ועדת הכלכלה, שהתכנסה לדיון בעניין החממות הטכנולוגיות.

ההשקעה הציבורית בחממות היא 180 מיליון שקל בשנה. כיום פועלות 26 חממות ברחבי הארץ: 23 חממות טכנולוגיות, חממה אחת ייעודית לביו-טכנולוגיה, ושתיים תעשייתיות מבוססות טכנולוגיה.



מהנתונים, המתייחסים ל-1993 עד 2009, עולה כי 444 חברות מתוך 1,209 שהוקמו (37%) עדיין פעילות; 55% המשיכו פעילות לפחות שלוש שנים ורק 26% הצליחו לשרוד לפחות עשר שנים.



סמולר חשף גם נתונים עדכניים לגבי חברות שפעלו בחממות הטכנולוגיות בין יולי 2006 ליוני 2009: 100 חברות סיימו את תקופת החממות, רק מחצית מהן הצליחו לגייס חצי לפחות מיליון דולר ו-2% בלבד מהחברות הבוגרות גייסו 20 מיליון דולר או יותר.



סמולר ציין כי חברות שמסיימות כיום את תקופת החממה מתקשות מאוד לגייס כסף ושיעור גדול מהן נאלץ להפסיק את פעילותו. קושי נוסף הוא שקרנות הון סיכון מתמקדות כיום בעיקר בהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו שלהן. השקעות בחברות חדשות הן בעיקר בחברות הנמצאות בשלב מתקדם, כשרמת סיכון נמוכה יותר.



אחד הפתרונות שהציע סמולר הוא הארכתה של תקופת השהות בחממה עד סוף 2010. לדבריו, המהלך ניתן למימוש מהיר ודורש תוספת תקציבית של כ-30 מיליון שקל. פתרונות אחרים הם הקמת קרנות של כסף פרטי עם מינוף ממשלתי, תמריצים למשקיעי הון סיכון להשקיע בחברות צעירות, וכן הקמת חממות תעשייתיות שמוגדרות "חממות המשך".



החברות בוגרות החממות מחזירות את ההלוואות בשני אופנים: החזר יזום על ידי החממה (עם הגיע מועד הפירעון) והחזר כתוצאה ממכירת מניות החממה בחברה. עד סוף 2009 החממות היו אמורות להחזיר הלוואות שניתנו ל-31 חברות, בהיקף של 81 מיליון שקל. ואולם בפועל הן החזירו הלוואות עבור שש חברות בלבד בהיקף של 14 מיליון שקל. למעט חברה אחת, כל ההלוואות הוחזרו בעקבות אקזיט.



בדיוני הוועדה ביקש ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) להעביר לרשותה מידע מפורט לגבי החזר ההלוואות, ובפרט מאז הפרטת החממות ב-2002. "זהו דיון ראשון בעניין חממות טכנולוגיות, וראוי שיתקיים כזה, מה גם שמדובר בכספי משלם המסים ונאמד במאות מיליונים. אין ספק שמודל החממות הוא מודל מצוין וייחודי מסוגו בעולם, אך יש לבחון אם הקריטוריונים שעל פיהם פעל עד כה עדיין רלוונטיים לאור המשבר הכלכלי", אמר.