>> הישראלים ידועים כעם שאוהב לתבוע ולהתדיין בבתי משפט. אין פלא אם כך שמספר התביעות הייצוגיות המוגשות מדי שנה רק עולה - תביעות על כספומט שנתקע, עלות החנייה שגובות העיריות באמצעות המדחנים, הכתמת הבגדים בדאורדורנטים ואפילו מספר הריבועים בחבילות נייר הטואלט. ואולם פסיקות שניתנו באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב עשויות להביא לשינוי ב"תעשיית" התביעות הייצוגיות.
השופטים דרורה פלפל ויהודה פרגו, בהחלטות שניתנו בהפרש של ימים ספורים, סירבו לאשר תשלום גמול לתובע הייצוגי ולבאי כוחו בגין הסתלקות מתביעה ייצוגית, למרות הסדר שהוגש בהסכמת הצדדים. לדברי השופטת פלפל בייצוגית הדאורדורנט, סירובה לאשר את התשלום נועד "להחדיר לתודעה הציבורית שאין להגיש תביעות ייצוגיות כלאחר יד. הקצאה של אפס סיכונים לתובע הייצוגי אינה מקובלת עלי", אמרה. "בחלוקת הסיכונים המעט שיכול התובע הייצוגי הפוטנציאלי ליטול על עצמו הוא שבמידה שלא שנה היטב את תלמודו, הוא זה שיישא בהוצאות".
מספר ימים אחריה קבע השופט פרגו בבקשת הסתלקות מייצוגית נגד חברת בזק והדואר כי "פסיקת הוצאות על ידי בית המשפט במקרים אלה, רק תעודד הגשת תובענות ייצוגיות ללא בדיקה מעמיקה, בבחינת אין כמעט מה להפסיד ואולי אף להרוויח".
פסיקות אלה מעוררות הדים רבים בקרב מומחים לתובענות ייצוגיות, החלוקים בדעתם האם ההחלטות החדשניות יטיבו עם ציבור הצרכנים או שמא להיפך.
עו"ד ארנון גרפי, מומחה בתביעות ייצוגיות, שייצג גם את התובעת בייצוגית הדאודורנטים בשלביה המאוחרים, לרבות בבקשת ההסתלקות שבה סירבה השופטת פלפל לאשר לו תשלום בסך 50 אלף שקל, תוקף את גישתה של פלפל. "יש לטעמי טעם לפגם באי-כיבוד רצון הצדדים ובמיוחד של הגופים שנגדם הוגשה התביעה הייצוגית, המעוניינים לשלם טובת הנאה לתובעים ולבאי כוחם בנסיבות מסוימות", אומר גרפי. "ביהמ"ש מתייחס אל הנתבעים באורח פטרנליסטי ומגן עליהם הגנת יתר, שכן ברור כי עוה"ד של הנתבעים אינם דחלילים החוששים מניהול הליכים, ואם בחרו לשלם בגין הסתלקות במקום לנהל את ההליך עד תומו, או לחילופין לדרוש מהתובע להסתלק מתביעתו ללא גמול כלשהו, הם וידאו שיש לכך סיבה", אומר גרפי.
לדעתו, "פסקי הדין עלולים ליצור הרתעה של ממש בפני תובעים ייצוגיים, ויותר מכך - הם עלולים ליצור הרתעה בפני עורכי דין, שכל העבודה והטרחה שבהכנת התביעה וניהולה מול גורמים עתירי כוח כלכלי, נופלת עליהם. שלילה גורפת של תשלום שכרו של עורך הדין בהליכי הסתלקות, בהסתמך על שני פסקי הדין האלה, עלולה לגרום לרתיעה של ממש בקרב עוה"ד מנקיטה בהליכי תביעה ייצוגית".
כסף קל ומהיר
בתביעה ייצוגית, לפי גרפי, בדרך כלל רב הנסתר על הגלוי והגופים שנגדם מוגש ההליך לא תמיד חושפים את מלוא המידע הרלוונטי ולכן נקודת המוצא היא שמגישי התביעה ובאי כוחם משוכנעים בתום לב כי התביעה צודקת. לדעתו, אין מקום לצאת מנקודת הנחה שכל בקשת הסתלקות מקורה בתביעה שטוב היה שלא היתה מוגשת, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו - שכן לעתים התובע מבקש להסתלק מהתביעה מטעמים כמו קושי כלכלי, גם כשעילת התביעה מוצדקת ומבוססת.
מי ירוויח ומי יפסיד לדעתך מהמגמה החדשה?
"אם פסקי הדין ייהפכו לפסיקה המקובלת, מי שיפסיד מכך יהיה הציבור הרחב שימשיך לסבול מתת-אכיפה צרכנית בעניינים רבים", אומר גרפי. "גם החברות שנגדן מוגשות הייצוגיות עלולות להפסיד מהפסיקה. הן עלולות למצוא את עצמן כבולות להמשך בירור תביעה מהסיבה שאין תמריץ כלכלי לתובעים ולבאי כוחם להפסיק את ההליך בדרך של הסתלקות, אלא לנהל את התיק באופן שעלול לגרום לנתבעים נזק של ממש".
לעומתו, עו"ד רפאל ליבא, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד שדות ושות', שייצג את אחת החברות הנתבעות באותה ייצוגית, סבור כי הפסיקה מבורכת. "פסקי הדין מסמנים מגמה מתחזקת והולכת של דחיקת רגליהם של תובעים ייצוגים שמנסים לגרוף כסף קל ומהיר באמצעות השימוש בתביעה הייצוגית. כעת יהיה ברור לתובעים אלה כי גם גזירת קופון בסכום נמוך, במקרה בו יסתלקו מהתביעה, כלל אינה מובטחת".
מה תהיה ההשפעה של פסקי הדין?
"בהנחה שמגמת בתי המשפט תימשך, ניתן יהיה לראות צמצום במספר התביעות הייצוגיות המוגשות ואלה שיוגשו יהיו מבוססות יותר ולא כאלה שהוגשו כלאחר יד".
ליבא מסכים כי פסקי הדין עשויים להרתיע תובעים מהגשת יצוגיות, ואולם לדעתו מדובר בהרתעה נכונה - הדבר יגרום להם לשקול את צעדיהם בטרם הגשת תביעות ייצוגיות רשלניות. "ניכר כי בתי המשפט מדברים כעת בשפה שלא נשמעה עד כה, לפיה הם לא יקבלו הסתלקות תובעים מתביעות סרק, כאשר הן התובע והן הנתבעים מחפים על כך באמצעות תשלום הוצאות המהוות מעין דמי השתק".
מי ירוויח מהמגמה החדשה?
"החברה שלנו תרוויח מכך", אומר ליבא, "מאחר שמבתי המשפט יחסכו שעות עבודה של עיסוק בתיקי סרק, וגם הנתבעות, שהן חברות מסחריות - ירוויחו, שכן ייחסכו מהן משאבים רבים הכרוכים בניהול הליכי סרק מתישים. החיסכון במשאבים כספיים יתועל בסופו של יום לציבור, בדרך של הורדת מחירי המוצרים המשווקים על ידי אותן חברות".
עו"ד גיורא ארדינסט מסכים עם ליבא כי פסקי הדין "מהווים איתות ברור כי בתי המשפט אינם מתכוונים לאפשר הגשת תביעות סרק נגד תאגידים מסחריים במטרה לגרום להם לשלם סכומי כסף ניכרים כדי לסלק את המטרד". כמי שמייצג בדרך כלל חברות נתבעות בתביעות ייצוגיות, מרוצה ארדינסט מהפסיקה. "זה בהחלט צעד בכיוון הנכון. בתי המשפט הבינו כי לא תמיד התובע הוא הנפגע הזקוק להגנה". לדבריו, לפעמים התאגידים הם שהופכים לקורבנות קלים של עוה"ד, שבעבור חופן דולרים ימהרו להגיש תביעה ייצוגית, גם אם אין לה כל בסיס".
האם פסקי הדין יביאו לירידה בכמות הייצוגיות?
"המצב שהיה נהוג עד היום עודד הגשת תביעות ייצוגיות שאין בהן ממש", אומר ארדינסט. "כעת, אם יידע תובע שמגיש תביעה ייצוגית לא מבוססת כי אם תדחה בקשתו הוא לא יוכל להסתלק מתביעתו בכל עת ואף לקבל תגמול בשל כך, תופחת כמות תביעות הסרק שיוגשו".
ארדינסט סבור כי לצד הסנקציות שנקבעו למקרה בו נדחית בקשה לאישור התביעה כייצוגית, על בתי המשפט להגדיל את התמריץ להגשת תביעות אמת על ידי קביעת שכר טרחה ראוי לתובע שתביעתו התבררה כמוצדקת. "היד הקמוצה של בתי המשפט בפסיקת שכר טרחה במקרים של הצלחה, יוצרת תמריץ לתובעים להסכים לפשרות בלתי ראויות שכן החלופה היא דרך ייסורים ועבודה מאומצת של שנים שגם אם תסתיים בהצלחה, שכרה אינו בצידה", אומר ארדינסט.
מוטיבציה שלילית
עו"ד מיקי שפיגלמן אינו מסכים כי הפסיקה היא צעד בכיוון הנכון. לדעתו, הדומה לדעתו של גרפי, פסקי הדין עלולים להביא לתוצאה גרועה שכולם יפסידו ממנה.
"אם תמנע מהתובעים האפשרות לקבל משהו בהסדר פשרה, תיווצר מוטיבציה שלילית להתפשר והתוצאה תהיה שתביעות סרק שלשני הצדדים היה כדאי להתפשר בהן, תמשכנה להתנהל לשווא", אומר שפיגלמן.
שפיגלמן סבור אומנם, כי במקרים רבים מוגשות לבתי המשפט תביעות ייצוגיות גבוליות או בלתי מבוססות, ואולם לדעתו גם במקרים כאלה שווה לנתבעים להגיע להסדר פשרה עם התובעים, משום שההוצאות המשפטיות של הנתבעים בניהול התביעה הינן גבוהות. לכן לדעתו ההרתעה הנכונה של בתי המשפט היתה צריכה להיעשות על ידי הטלת הוצאות משמעותיות על התובעים, במקרים בהם התביעה הייצוגית נדחית על הסף. כך לדעתו היה נמנע הצורך בהסדרי פשרה בתביעות סרק.
חדשות רעות לתובעים ייצוגיים: הסיכון עליכם
מאת נורית רוט
5.1.2010 / 7:04