שלוש תחזיות שעליהן אפשר לסמוך

>> כניסת 2010 נושאת עמה את עונת המשחק של התחזיות הכלכליות. זהו, כמובן, משחק מסוכן. בספרו, "תנ"ך עכשיו", כותב מאיר שלו כי הטעות הקשה ביותר של יונה הנביא בנבואתו על חורבנה של העיר נינווה היתה בכך שנקב תאריך להתממשותה. נבואה הכוללת תאריך היא טעות שממנה כל החזאים למיניהם צריכים להישמר. מי שאומר: "השוק מנופח ויירד השנה" לוקח סיכון מקצועי: עדיף לומר "השוק קצת גבוה ונראה מסוכן".

ולאחר הקדמה שכזו, בכל זאת ניקח סיכון עם שלוש תחזיות שיש להן סיכוי גבוה להתקיים ב-2010.



1. הריבית תעלה. טוב, זו לא חוכמה כל-כך גדולה: מגמת העלייה בריבית כבר החלה. בנק ישראל העלה במחצית השנייה של 2009 את הריבית משפל של 0.5% עד ל-1.25% בסוף דצמבר. עם אינפלציה של כ-4% ב-2009 ואינפלציה חזויה של כ-2.5%-3% ב-2010, בנק ישראל מקיים כיום במשק ריבית ריאלית שלילית. זוהי ריבית שגובה מחיר ארוך טווח, משום שהיא שוחקת את חסכונות הציבור, מעוותת את הקצאת המקורות וגורמת לחוסר יעילות. התחזיות בשוק הן לריבית של 3% בעוד שנה.



2. אג"ח ממשלתיות צמודות לא יניבו רווחים גבוהים. גם זו לא חוכמה גדולה. איום האינפלציה והחשש משידור חוזר של המשבר הבריחו משקיעים רבים לחיק האג"ח הממשלתיות הצמודות. רבים מוכנים לוותר על ריבית ובלבד שיקבלו את אופציית ההצמדה. במשק שנמצא במצב טוב יחסית, ריבית שלילית אינה הגיונית. אם מסכימים כי בנק ישראל יעלה ריבית השנה, המסקנה היא שאג"ח ממשלתיות צמודות לא יהיו אפיק ההשקעה המצטיין ב-2010.



3.הציבור ינהג כעדר. שוב, לא חוכמה. הציבור הרי תמיד נוהג כעדר. הוא קונה בשיא, מוכר בשפל, ואחר-כך מאשים את הבנקים ומנהלי ההשקעות בגניבת כספו. "בשלב מסוים ברור לי שאנשים ינהגו בחוסר היגיון. אני רק לא יודע מתי זה יקרה", אמר פעם גדול המשקיעים, וורן באפט.



זו באמת לא חוכמה גדולה לנחש ש"עדריות" תתרחש שוב בעתיד. החוכמה האמיתית היא לזכור זאת כאשר השוק מפתח סממנים של בועה (מישהו אמר נדל"ן?), או כשהוא צולל לשאול תחתיות. מי שיצליח בכך, עשוי לקבל הזדמנות אמיתית להרוויח.