מי בדיוק ייהנה מהפחת החיכוך עם מינהל מקרקעי ישראל

הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, נועדה כדברי הוגיה, להקטין את החיכוך שבין הציבור לפקידי המינהל ולהאיץ את הליכי התכנון והבנייה. מסתבר שטרם אישרו הממשלה והכנסת את הרפורמה, דאגה מועצת מקרקעי ישראל (ממ"י) "להפחית את החיכוך". במרץ האחרון קיבלה ממ"י החלטה (1841), לפיה ייהנו חוכרי מגרשים צמודי קרקע במגזר העירוני מפטור מלא לשנתיים מתשלום היתר בנייה (עד 240 מ"ר שטח בנוי). מדובר בפטור על פטור, מפני שהחלטה קודמת של ממ"י כבר הפחיתה את התשלום מ-51% ל-31%.



במאי 2009 אושרה הרפורמה והוקמה מועצת מקרקעי ישראל חדשה, שהיא גוף המורכב ברובו מפקידי ממשלה ונציגי הקק"ל. בישיבה הראשונה שקיימה המועצה בסוף החודש שעבר, אושר לחוכרי מגרשים צמודי קרקע פטור נוסף. הם יהיו רשאים לרשום בעלות על המגרשים בפטור מלא מדמי היוון (למגרשים עד 280 מ"ר). שני הפטורים הללו אינם בתוקף במגזר ההתיישבותי.



הסרת מכשולים בירוקרטים והפחתת חיכוך עם פקידים, בעיקר עם פקידי המינהל, הם צעדים חיוביים ומבורכים. אלא שהציבור זכאי לדעת מי הם אותם בעלי המגרשים שהמדינה כה חרדה מהחיכוך איתם, היכן הם מתרכזים וכמה זה יעלה לנו, לציבור משלמי המסים.



מסתבר שאלו שאלות, שחברי המועצה לא התעמקו בהן ואם שאלו הם הסתפקו בתשובות כלליות ובלתי מחייבות, בלא שהוצגו בפניהם חוות דעת שמאיות. חברי המועצה החדשה, ששה מהם מנכ"לים ומנהלי אגפים במשרדי ממשלה, אישרו להעניק לבעלי המגרשים פטורים בעלות תקציבית בלתי ידועה, בלא קבלת דיווח למי הם ממחלקים וכמה הם מחלקים. בפני חברי המועצה הוצגו מספרים כלליים והוסבר להם שזה נושא מסובך, שאי אפשר לדעת כמה מבעלי המגרשים יממשו את זכויות הבנייה ואת זכויות ההיוון ובכלל קיימת במינהל הערכה ששווי הפטורים יהיה נמוך כי החוכרים כבר שילמו את מרבית התשלומים עבור הזכויות וחברי המועצה הסתפקו בכך. כדאי להזכיר כאן לחברי המועצה החדשים כי על פי המשפט המנהלי, מוטלת חובה על רשות מנהלית לאסוף את מלוא הנתונים, לנתח אותם, לעבד אותם ולבחון חלופות לפני שמקבלים החלטה.



אילו חברי הרשות היו בודקים קצת יותר, הם לא היו מוצאים את המגרשים הללו באפקה, צהלה, בשיכון ישגב (סמוך לשיכון דן) ובשכונות תל אביביות אמידות נוספות, כמו גם בערי השרון הוותיקות והמבוססות רעננה, הוד השרון וכפר סבא ובישובי שמנת נוספים דוגמת החלק העירוני של כפר שמריהו וזיכרון יעקב. גם משפחות רבות בשכונת דניה בחיפה יהנו מהפטורים הללו.
אילו היו חברי הרשות תובעים שתוצג בפניהם הערכה שמאית אמינה, היה מתברר להם כי קיימות הערכות שמאיות האומדות את שווי הפטורים במאות מיליוני שקלים ואף קיימים אומדנים גבוהים בהרבה.

כשהמדינה מחלקת מתנות לבעלי מגרשים באפקה ובצהלה, אנשים שלא חיים מהשלמת הכנסה, מקצבת זקנה ומפנסיה מצחיקה, רשאי הציבור לשאול מהי ההצדקה המוסרית למדינה למנוע מס הכנסה שלילי מעובדים בשכר מינימום, להעביר ילדים נכים מבחנים משפילים כדי לזכות בקצבת נכות, להילחם מול נשים חד הוריות על 100 שקלים הבטחת הכנסה, לשלם גמלאות זקנה המביישות את מקבליהן ויותר מכך את המדינה או להילחם מול הקלדניות שמרוויחות שכר מינימום. אם יש לממשלה כספים לחלק, אולי תתכבד ותחזיר לעמיתי קרנות הפנסיה את הגזלה המכונה "החוק להבראת כלכלית ישראל", לפיו עושקים מכל גמלאי בישראל 1.75% מהפנסיה שלו, גם אם הוא מקבל פרוטות.



לפטורים הללו גם יש משמעות רבה לתשלומי מס שבח לדירות מגורים. ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם שלא נקבעה תקרה לפטור ממס שבח. נניח שרכשת בעבר בית בשכונת צהלה בחצי מיליון שקל ואתה מוכר אותו היום ב-3 מיליון שקל, כי ערכה עלה לאחר החלטת המועצה. לא תחויב בשלום מס שבח על עליית ערך המגרש מפני שרווח הון פטור ממס שבח.