היעדר הסכם מייסדים - פצצה מתקתקת היכולה לקרוע את הארגון ולהביא לחורבנו הכלכלי

התרבות העסקית בישראל מובילה לשיתופי פעולה רבים ומגוונים, חלקם נוצרים אד הוק לביצוע של עסקה חד פעמית, אחרים מיועדים לשמש את השותפים לתקופות ארוכות מאוד, לעיתים בלתי מוגבלות. ההגיון אומר כי צדדים לעסקה משותפת יקבעו ביניהם מראש את דרכי התנהלותם תוך שימת דגש מיוחדת על פרידתם זה מזה, אולם המציאות מלמדת שמרבית העסקים דווקא מדלגים, במודע, על התקשרות בהסכם מייסדים ומותירים את הגדרת מערכת היחסים שלהם עמומה, לוטה בערפל.



העדר הגדרה ברורה ונחרצת הינו כפצצה מתקתקת הרובצת בקרביו של הארגון המשותף, מחכה ליום בו יופעל המרעום שלה, והצדדים יבקשו לפרק את השותפות. הפעלת פצצה מתקתקת זו, יכולה לקרוע את הארגון, להביא לעיתים לשיתוקו ולעיתים לכדי חורבנו הכלכלי ממש.



אווירת האמון השוררת בין הצדדים בתחילת הפעילות העסקית המשותפת שלהם, כזו שבלעדיה לא היה נוצר ביניהם חיבור מלכתחילה, מביאה לכך שהשותפים העסקיים מקלים ראש בחשיבותו של הסכם מסודר ומובנה ביניהם. לצדדים ברור, שניהול מו"מ על הסכם מייסדים או שותפים, יוביל בהכרח למתחים, יעלה על השולחן נושאים שנויים במחלוקת שהצדדים אינם בהכרח מעוניינים להכריע בהם כבר בתחילת פעילותם העסקית, יחייב אותם להשקעה כספית לשם עריכת ההסכם ויציב אותם משני צידיו של המתרס, וזאת, עוד טרם נולדה פעילותם העסקית המשותפת.



ובכן, דומה שאין טעות גדולה מזו של כניסה ליחסי שותפות שדרך היציאה מהן לא הוגדרה מראש. בעוד שצדדים ממהרים לסכם ביניהם את חלוקת הרווחים בפעילותם המשותפת, את השקעתם הנדרשת ואת אופן הניהול השוטף, הרי שבשאלה מה יעשו אם יחליטו לפרק את יחסי השיתוף הם אינם עוסקים. כך קורה שהשאלה הקרדינאלית ביותר נותרת ללא הכרעה, בתקווה שלעולם לא יידרשו לה הצדדים. ואולם, לעוסקים בתחום זה ברור שדינה של שותפות להתפרק לבסוף, מסיבות רבות ומגוונות.



להיפרד יפה



משמעותו של שיתוף פעולה עסקי, שאיננו מכיל הסכם היפרדות הינו הרה אסון. דווקא בשעה שעסק נמצא בעמדת חולשה, שעה שהשותפים בו מבקשים להיפרד זה מזה, אין לצדדים מתווה פעולה ברור ומי שלא רצו לדון בענייני הפירוד עת שררה ביניהם אידיליה, מוצאים עצמם עוסקים בעניינים כאובים אלו, ועתה לא ברמה התיאורטית, אלא הלכה למעשה.



הסכם מייסדים העוסק גם בסוגיית הפרידה בין השותפים העסקיים חייב לצאת מתוך נקודת הנחה, שעצם קיומו של העסק המשותף כ"עסק חי" עומד בראש מעייניי הצדדים. כל זאת, שעה שעסק חי הוא לרוב בעל שווי גדול משוויו בפירוק לגורמים, שכן במרבית העסקים השלם גדול בהרבה מחלקיו. הדבר מקבל משנה תוקף מכך שלשותפים עצמם, שווה עסק הרבה יותר כעסק חי, אם אחד מהם מבקש להמשיך את הפעילות שלו.



מכאן, שהקפאת פעילותו של עסק, שעובר הליכי היפרדות קשים וממושכים עתידה לפגוע באופן בלתי הפיך הן בעסק המשותף ולרוב גם בשותפים עצמם. ללקוחות עסק המוכר שירות או מוצר, עניין לקבל את השירות או המוצר ללא דיחוי, ואמפתיה שיגלו לכך שהעסק שסיפק את צורכיהם עובר הליכי פרידה בין שותפים, תהיה קטנה מאוד. שותפים עלולים למצוא עצמם מפרקים את עסקם, רק כדי לגלות שבסוף הליך הפירוק, איבדו את כל הלקוחות שלהם ומוניטין עליו עמלו במשך שנים רבות התפוגג כלא היה.



אלא שלא רק בנזק לעסק המשותף אנו עוסקים אלא בכך שבהעדר מנגנון פירוק יעיל ומהיר, עלול צד אחד למצוא עצמו מול שותף עסקי שיכול להביא את השותפות לכדי מבוי סתום – dead lock. הקפאת הפעילות בעת ביצוע הליך פרידה עסקי, יכולה להקנות לאחד הצדדים יתרון עסקי מובהק על פני משנהו, במיוחד מקום שאחד הצדדים נשען על הכנסות העסק המשותף בעוד שמשנהו איננו זקוק להן באורח מיידי.



עוד יש לדעת, שהמשפט הישראלי דינאמי מאוד, ומצב משפטי השורר בעת הכניסה להסכם שיתוף הפעולה העסקי אינו בהכרח דומה לזה שיהיה בעת פירוקו. בהעדר הסכמה בין הצדדים, יכול לגלות שותף אחד שנכס שסבר שיוותר בידו בעת פירוק, על בסיס חוות דעת שניתנה לו בעת התקשרותו העסקית עם משנהו, יחליף ידיים על נקלה, שעה שהלכה ששלטה שנים ארוכות בתחום פירוק השותפויות פינתה מקומה להלכה חדשה ומחייבת ממנה. חוסר וודאות זה מהווה בפני עצמו סיבה לקביעת מנגנון היפרדות ידוע ומוסכם מראש.



יש לזכור שההתמודדות עם מנגנוני פירוק השותפות העסקית איננה חדשה לעורך דין מיומן העוסק בנושאים כגון אלו. פרק פירוק השיתוף בהסכם מייסדים טוב יעסוק במספר נושאים מרכזיים:



הראשון והמרכזי שבהם הוא קביעת מנגנון היכול לכפות על אחד מן הצדדים למכור את חלקו למשנהו, או לחלופין לרכוש אותו ממנו. רכישה כפויה מעין זו מבטיחה את הישרדותו של העסק המשותף ואף קובעת לו שווי הולם. המנגנון המקובל שנמצא בחוזים רבים הוא מנגנון הבמב"י (buy me buy you). במנגנון זה, מסכימים הצדדים מראש, כי צד אחד יכול להודיע למשנהו שהוא מבקש לרכוש את חלקו בשותפות בסכום שנקב בהצעתו ולצד השני הזכות למכור במחיר המוצע, או לקנות את חלקו של השותף באותו מחיר.



מנגנון אחר שניתן להביא באמצעותו לפירוקה המהיר של השותפות בין הצדדים, הוא מנגנון הקובע התמחרות בין השותפים. מראש מוגדר בין הצדדים שהשותפות תימכר לאחד מהם, והמחיר נקבע על ידי החלפת הצעות ביניהם. כאן רצוי לקבוע לוח זמנים קשיח.



בשעה שנכס עיקרי של השותפות ניתן לחלוקה בין השותפים, רצוי לקבוע מראש שהנכס יחולק ביניהם בשעת פירוק השותפות, כדי למנוע מאבקים בין השותפים על הנכס בכללותו.



הסכם טוב יקפיד הקפדה יתרה על מינויו של גורם האמון על הצדדים שישמש כמפרקה של השותפות ולחלופין יכיל סעיף בוררות, שיבטיח פירוק השיתוף רחוק מעין הזרקורים ובדרך מיהרה, תחת שיתנהל בבתי המשפט העמוסים לעייפה.



קביעת דרך ההתנהלות של השותפות העסקית בתקופה שבה החליט אחד הצדדים על פירוקה ועד למועד פירוקה בפועל הינה אף היא נושא שיש לתת עליו את הדעת בעת עריכת ההסכם. שמירה על העסק המשותף כ"עסק חי" גם בעת משבר אמון בין הצדדים חיונית לשמירה על שוויו של נכס זה, שמירה שהיא אינטרס משותף לצדדים. הניסיון מלמד, כי בעת פירוק מתקשים הצדדים לשתף פעולה גם בעניינים בהם זהות האינטרסים שלהם אינה מוטלת בספק.



עם זאת יש לזכור, כי ישנן דרכים מגוונות לעריכת הסכמי מייסדים העוסקים גם בפירוק השיתוף בין הצדדים, ואלו מגוונות כסוגי השותפויות העסקיות עצמן, ויש לתפור הסכם המתאים לטיבה של השותפות וכן לטיבם של השותפים עצמם.



הכותב הוא עו"ד, שותף במשרד כצנלסון להב, העוסק במשפט אזרחי מסחרי ובדיני חוזים