>> בנובמבר הקרוב תחגוג משפחתנו עשר שנים באותה דירה - דירת ארבעה חדרים בשכונה שקטה בצפון תל אביב. כשנכנסנו לדירה היינו זוג צעיר עם כלבה. כיום אנחנו זוג קצת פחות צעיר שמטופל בשלושה ילדים. דווקא הכלבה נהייתה בינתיים צעירה יותר.
אם נניח ששכר הדירה הממוצע ששילמנו היה 1,100 דולר בחודש, אז בעשר שנים שילמנו לבעלי הבית שלנו סכום מצטבר של כ-130 אלף דולר. בפועל הסכום גבוה יותר, משום שדולר של 2010 שווה פחות מדולר של 2000.
אנחנו כבר מכירים את הפזמון. אנשים שגרים בדירה שבבעלותם - כלומר דירה שנקנתה בעזרת הלוואה גדולה מהבנק - יקפצו מיד ויאמרו: "איזה בזבוז. במקום לשלם לבעל הבית הייתם יכולים לשלם לעצמכם. הייתם קונים דירה ולאחר 25 שנה של תשלומי משכנתא הדירה היתה שלכם".
הטיעון הזה לא עובד עלינו. אנחנו לא מסתכלים על שכר הדירה כ"כסף שאבד". ממש לא. שכר הדירה ששילמנו קנה לנו מוצר חיוני שנקרא דיור. זה מוצר שגם מי שקונה דירה ורושם אותה על שמו משלם עליו, רק שהוא לא תמיד מודע למחיר שהוא משלם עליו.
החיים בשכירות מקנים לנו גמישות והרבה זכויות שרוכשי דירות מוכנים להתפשר עליהן. השכירות איפשרה לנו לגור בדיוק במקום שבו אנו רוצים, אף שהמשאבים שלנו אינם מספיקים כדי לקנות דירה כזאת בעצמנו.
מה קנינו בכסף הזה?
1. מגורים במקום נוח ושקט.
2. קרבה למקומות הבילוי החביבים עלינו.
3. שכונה עם אוכלוסייה טובה ומוסדות חינוך טובים לילדים.
4. עשר דקות נסיעה למקום העבודה.
5. קרבה לפארק עירוני גדול.
6. שלל חנויות שפתוחות 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, במרחק הליכה או דיווש קצר באופניים.
7. חיסכון גדול בזמן שהיה מתבזבז בפקקים.
8. שקט נפשי. אנו לא חייבים לבנק מאות אלפי שקלים.
בקיצור, אפשר לומר ששכר הדירה ש"ביזבזנו" קנה לנו איכות חיים.
נכון, למגורים בשכירות יש גם חסרונות. אנחנו מכירים אותם מצוין. על כל תיקון בבית צריך לעבור משא ומתן מייגע עם בעל הדירה. אנחנו לא יכולים לשבור קירות, לפתוח חלונות ולעצב את הדירה כרצוננו. ותמיד קיימת האפשרות שבעל הבית ינסה להעלות את שכר הדירה או שיחליט למכור אותה, ואז נצטרך לחפש מעון חדש. אלה חסרונות, נכון, אבל אנחנו מתפשרים עליהם וחיים עמם בשלום. אז יש קצת אי ודאות בחיים. ככה זה בעולם המודרני. צריך לדעת להסתדר עמה.
אחרי הכל, אנחנו לא לבד. מיליוני אנשים שעובדים בלונדון, פאריס, טוקיו וניו יורק עושים בדיוק אותו הדבר. רבים מהם לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה בעיר הגדולה, אז הם גרים בשכירות. זה עניין של בחירה. גם הם, כמונו, מעדיפים לחיות בתוך העיר וליהנות ממה שיש לה להציע, במקום להיתקע כל ערב בפקקים שמובילים לערי השינה שמסביב.
מיומנו של שוכר סדרתי
עמי גינזבורג
6.1.2010 / 7:06