להפחית מסי חברות ויחידים, לא מע"מ

>> ההחלטה החפוזה על הפחתת המע"מ ב-0.5% הפתיעה את המגזר העסקי בעיצומה של ההיערכות לסוף 2009, וחייבה אותו להשקיע בהיערכות משאבים נוספים וזמן יקר.

זאת, לצד המשאבים הרבים שהשקיע המגזר העסקי בסוף 2009 במילוי דרישותיה יוצאות הדופן של רשות המסים למעבר לדיווח ממוחשב מקוון, שיטה מסובכת שאינה נהוגה בכמעט אף מקום בעולם. ההורדה הבלתי משמעותית במע"מ תעלה לתקציב המדינה כ-2 מיליארד שקל, בעוד כלל לא בטוח שתתגלגל במלואה לכיסי הצרכנים. האצת קצב הורדת המס הישיר בכלל ומס החברות בפרט - היתה עשויה להיות אפקטיבית יותר.



לצורך ההשוואה, אובדן הכנסות של כ-2 מיליארד שקל הנובע מהפחתת מחצית נקודת האחוז במע"מ שקולה להורדה של 3-4 נקודות אחוז במס החברות. למרבה האבסורד, הורדה זו של המע"מ פתחה דיון פרלמנטרי בדבר הצורך לעצור כליל את הפחתת מס החברות. על אף הפחתות המסים האחרונות, נותרו שיעורי המס בישראל גבוהים בהשוואה בינלאומית. תוואי הפחתת המסים הישירים שנקבע ב-2005 מצטרף למגמה המאפיינת מדינות רבות להורדת המס הישיר על חברות. כך למשל, ב-2009 היה שיעור מס החברות הממוצע באיחוד האירופי 23%. במדינות המתחרות בנו על כספי ההשקעות ועל נתח השוק העולמי המס נמוך אף יותר: בסינגפור שיעור מס החברות היה 18%; ברומניה ובהונגריה - 16%; בקפריסין ובבולגריה - 10% בלבד; ואילו בישראל שיעור מס החברות היה 26% ב-2009.



גם שיעורי המס על היחיד גבוהים בישראל בהשוואה בינלאומית, בייחוד בקרב אותן המדינות המתחרות בנו על מיטב המוחות הישראלים. בישראל ירד ב-1 בינואר מס ההכנסה המרבי על היחיד ל-45%, לעומת 30.5% בפינלנד; 35% בארה"ב ובטורקיה; 39% בניו זילנד; ו-40% בבריטניה, בצרפת וביוון.



מחקרים בישראל ובעולם הוכיחו כי השפעת הפחתת המסים על הצמיחה משמעותית ביותר. מחקר שערך בנק ישראל מצא כי הפחתת מס של 1% תוצר מביאה להגדלת התוצר בכ-2% בטווח הארוך. בנוסף, מחקר שבוצע לפני כשנה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, טוען כי "כל דולר של הפחתת מס מעלה את התוצר בכ-3 דולרים".



תרומתו של מהלך הפחתת המס לצמיחה ולתעסוקה במשק הישראלי באה לידי ביטוי במגוון תחומים, לרבות שיפור כושר התחרות של המשק מול מתחריו בעולם, משיכת משקיעים זרים ומקומיים, העלאת פריון העבודה, הרחבת ההכנסה הפנויה והגדלת התמריץ לעבוד ולכן גם סיוע להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. בנוסף, תורמת הורדת המסים לפינוי משאבים לפעילות המגזר העסקי, ומסייעת להקטנת העלמות המס. כאשר הגירעון הממשלתי ב-2009 היה נמוך מהמתוכנן והסתכם בפחות מ-5% (לעומת גירעונות של כ-12% בארה"ב, 14.5% בבריטניה וכ-6.5% בממוצע בגוש היורו) וכך גם צפוי להיות ב-2010, יש לנצל זאת ולתמוך בהאצה הכלכלית באמצעות הפחתת המסים הישירים.



אין כל ספק כי השפעתו החיובית של המשך תהליך הפחתת המס ואף האצתו, לרבות האמינות שמשדרת המדינה בכך שעומדת בהתחייבויותיה, תתמוך בצמיחה ולכן בסופו של דבר תאפשר גם צמצום נוסף בשיעור הגירעון כבר ב-2010.



הכותב הוא נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים