>> באחרונה אישרה ועדת חוקה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הצעת החוק בנוגע למיזוג עמותות - צעד מבורך שיסייע לעמותות להשתמש במיזוגים לייעול פעילותן.
עמותות נפרדות השותפות לאותו חזון ולאותן מטרות יוכלו להתמזג וכך להגיע לקהלים רחבים יותר, לצמצם עלויות תפעול ולקדם את מטרותיהן באופן מועיל ויעיל יותר. התחרות המיותרת בין עמותות שיש להן אג'נדה חברתית זהה באה לידי ביטוי בתחומים רבים, למשל: ניצול משאבים, היעדר תיאום, הוצאה מיותרת על כפילות תפעוליות ואי ניצול יתרון לגודל. המשמעות היא פגיעה בצרכני הקצה הזקוקים לסיוע. התחרות על המשאבים באה לידי ביטוי בכמה זירות, החל ממאבק על תרומות כספיות ממקורות שונים, דרך מאבק על תקציבי ממשלה וכלה במאבק על זמנם של מתנדבים. בנוסף, חוסר התיאום בין העמותות מביא לחלוקה לא שוויונית של הסיוע. לדוגמה, פעמים רבות קורה שמשפחה נזקקת אחת מקבלת שלוש או ארבע חבילות מזון מעמותות שונות, בעוד משפחה נזקקת הגרה בדירה ממול אינה מקבלת אפילו חבילה אחת.
ארגונים שונים הפועלים למען אותה מטרה מחזיקים במערכות תפעוליות ומקצועיות נפרדות (משרד, צוות ניהולי, כלי רכב, לוגיסטיקה) ומבזבזים משאבים מצומצמים בלאו הכי, במקום שיפנו את אותם משאבים לצרכני הקצה. מיזוג ארגונים הוא כלי מוכר זה שנים רבות במגזר העסקי הממוקד בשיפור יעילות. מיסוד השימוש בכלי הזה גם במגזר השלישי יכול וצריך לסייע ולקדם את העשייה החברתית. אמנם מיזוג יהיה כלי ניהולי חדש בארגז הכלים של הארגונים החברתיים בישראל, אך אם נבחן את המתרחש בעולם המערבי, נראה שזהו כלי אסטרטגי לגיטימי בקרב ארגוני מגזר שלישי.
מעניין לציין כי מיזוגים במגזר השלישי מצליחים הרבה יותר מאשר מיזוגים במגזר העסקי. בספרו "ניהול מיזוגים ורכישות" כותב פרופ' יעקב ובר כי מחקרים רבים מראים כי פחות מ-20% מהחברות משיגות את מטרות המיזוג שהציבו לעצמן. לעומת זאת, במחקר מ-2007 התברר ש-67% מהמיזוגים במגזר השלישי עמדו ביעדים המקוריים שנקבעו להם. אי אפשר שלא להתרשם מהנתון החיובי הזה, שצריך לעודד מנכ"לים והנהלות של עמותות לבחון את אפשרות המיזוג ככלי מועיל להשגת מטרות הארגון.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת נובה, המעניקה ייעוץ עסקי ואסטרטגי לארגונים חברתיים
עמותות חברתיות מתחרות זו בזו לחינם
גיא אברוצקי
6.1.2010 / 7:06